עציר התאבד - השוטרים מואשמים במוות ברשלנות

תושב חדרה נעצר על עבירות רכוש. הוא ביקש לראות פסיכיאטר בדחיפות - וחתך את הוורידים. מכתב האישום עולה כי השוטרים בבית המעצר ידעו על נטיותיו האובדניות, ועל כך שכבר ניסה לשים בעבר קץ לחייו. בני משפחתו: "הם זלזלו בהוראות וצריך למצות איתם את הדין"

ארבעה שוטרים מתחנת חדרה - יעקב אוזנה (48), גיא סלמה (32), רחמים שירום (44) ורוני סודאי (41) - הואשמו היום (א') בגרימת מותו ברשלנות של עציר שהתאבד בתא המעצר. לפי כתב האישום, הם ידעו על נטיותיו האובדניות.

 

שוטרי משטרת חדרה עצרו את יואב אושרי בן 37 בחודש נובמבר 2001, בעוון עבירות רכוש. הוא היה מוכר למשטרה כנרקומן, וגם קודם למעצר זה היה עצור בתחנת המשטרה ואף ניסה להתאבד. אושרי שם קץ לחייו בתא המעצר של משטרת חדרה שלושה ימים לאחר שנעצר. בעקבות התאבדותו מונה קצין בודק שקבע כי היתה רשלנות של השוטרים במקרה. בית המשפט בחדרה אף הורה לפרקליטות לפתוח בחקירה.

 

כארבע שנים לאחר ההתאבדות הגישה התובעת, עו"ד מיטל חן רוזנפלד מפרקליטות מחוז חיפה, כתב אישום נגד ארבעת השוטרים. אוזנה שימש כראש משמרת סיור וככלאי, סלמה שימש כראש משמרת סיור וככלאי, שירום שימש ככלאי אף הוא וסודאי שימש כקצין תורן בתחנה. בכתב האישום נטען כי אושרי היה מוכר לארבעה במסגרת תפקידם כנרקומן. בשנת 2000 הוא ניסה להתאבד בתליה ובחיתוך חלק מגופו בנוכחות של אוזנה וסלמה, כשהשניים עצרו אותו.

 

בנובמבר 2001, נטען בכתב האישום, נעצר אושרי והובא בפני הקצין הממונה. אושרי סיפר לקצין כי בעבר ניסה להתאבד. הקצין ציין עובדה זאת בטופס המעצר והנחה בכתב לפקח על אושרי באופן צמוד ולבקרו בתאו כל חצי שעה לפחות על מנת למנוע ממנו לפגוע בעצמו. הקצין העביר את אושרי לאוזנה, ציין בפניו את מצבו הבעייתי, והורה לו לקיים את ההנחיות.

 

אוזנה כלא את אושרי בתא רגיל, פתח כרטיס כלוא מבלי לרשום בו או ביומן את המצב הבעייתי ופונטציאל ההתאבדות, ולא עדכן בכך גורמים נוספים. סלמה, שהחליף את אוזנה בתום המשמרת עבד עד למחרת בבוקר והעביר את המשמרת לשירום, ובצהריים חזר לתפקידו. במשך אותו היום גם סודאי שימש בתפקידו.

 

ביקש טיפול פסיכיאטרי

 

יומיים לאחר מעצרו, בשעות הבוקר, ביקש אושרי מסלמה מספר פעמים להתפנות לבית החולים על מנת לקבל טיפול פסכיאטרי וכדורי הרגעה. כשהבין אושרי כי סלמה לא ייענה לבקשתו, הוא חתך את פרק כף ידו באמצעות סכין גילוח עד זוב דם, והראה זאת לסלמה. סלמה הוציא את אושרי מהתא, אך לא פינה אותו לבית חולים. אושרי שוב חתך את פרק כף ידו ורק אז פונה לבית החולים הלל יפה בחדרה.

 

מאוחר יותר באותו היום הוחזר אושרי לתחנת המשטרה כשידו חבושה וכשהוא מצוייד בתעודה רפואית בה צויין: "זקוק להשגחה ולחזרה למעצר עם שירות רפואי. בעברו כבר נרשמו מספר נסיונות התאבדות והוא מאיים לחזור לפגוע בעצמו אם ימשיכו לעצור אותו". בנוסף צויין בתעודה כי נצפו תופעות וסימני גמילה.

 

בכתב האישום נטען כי סלמה ושירום לא עיינו בתעודה וכלאו את אושרי בתא מעצר רגיל.

 

למחרת היום, בעת ששירום וסודאי היו בתפקיד, פנה אושרי לשירום וטען בפניו כי אינו חש בטוב. הוא ביקש להתפנות שוב לבית החולים, אך ניידת הגיעה למקום רק כעבור שלוש שעות. בזמן הזה תלה אושרי את עצמו על רשת פתח בתא המעצר באמצעות שרוך שליפף סביב צווארו. רק לאחר שהתאבד הגיעה ניידת לפנותו לבית החולים. כשנכנס שירום לתא המעצר הוא מצא את אושרי תלוי, ללא רוח חיים.

 

"עדיין מדובר בבן אדם"

 

מספר ימים לפני המעצר השאיר אושרי לאחותו מכתב, שהיה למעשה שיר פרידה מבני משפחתו, ובו נכתב בין היתר:

 

"בראש מושפל מבושה וטיפת כבוד אחרונה,

אנסה לקנות כבוד בדרך טובה ושונה,

ומבטיח לך אימי אם אכשל לא אבקש רחמים,

אך פניי לא יראו בין החיים.

 

על הקבר הפתוח את הגולל אשים,

ועליה ירשם זה עשה לאנשים את החיים קשים,

לא תיקן המעוות שנעשה לאחים והורים,

ולכן אין לו תקומה בתחיית המתים".  

 

אחיו של יואב אושרי, רמי, אמר כי לפרקליטות נדרש זמן רב להגיש את כתב האישום. "כל הזמן לחצנו עליהם בנושא החקירה ואף נאלצנו לשכור עו"ד על מנת שייצג אותנו מולם. הם גרמו לנו צער נוסף".

 

רמי הוסיף כי לאחיו היה עבר צבאי עשיר והוא אף שירת כלוחם בגולני, עד שהידרדר לסמים. "היה לו קשה לצאת מהסמים, וכשהוא נעצר השוטרים ידעו שהוא בעל נטיות אובדניות אך זלזלו בהוראות, הם לא השגיחו עליו כפי שהם היו חייבים לעשות. נכון שאחי היה נרקומן, אבל עדיין מדובר בבן אדם. אילו הם היו ממלאים את תפקידם כראוי וכמו שהם חייבים חייו הוא ניצלים. הם ראו אותו מדמם והתייחסו אליו כמו לחיה פצועה שמדממת, ואין מי שיטפל בה ויעזור לה".

 

לדבריו, "הם זלזלו ואנחנו מקווים שימוצה איתם הדין. יואב כבר לא יחזור אלינו אבל לפחות אולי מקרים אחרים כאלה יימנעו, וייחסך הכאב מאמהות ומשפחות, כאב שלא נחסך מאיתנו".