מדריך: איך בוחרים כרטיס גרפי?

בלב המחשב שלכם פועם הכרטיס הגרפי שמייצר את התמונה המורכבת שאתם רואים על המסך. איך בוחרים כרטיס שיתאים למשחקים החדשים? מה חשוב ומה יהיה סתם בזבוז כסף? כל הפרטים, ההסברים והטיפים שחשוב לדעת לפני שיוצאים למסע קניות

אם השימוש העיקרי שלכם במחשב הוא למשחקים, הכרטיס הגרפי הוא פריט החומרה החשוב ביותר עבורכם.

 

האם ייתכן שהמחשב שקניתם זה עתה לא מתאים למשחק החדש שהילד רוצה לשחק בו? האם יכול להיות שהכרטיס הגרפי שקניתם רק לפני שנה כבר לא רלבנטי למשחקים החדשים שיצאו מאז? אם כבר קונים, אז מה לקחת? מה "הכרחי" ומה סתם בזבוז כסף? בכל הנוגע למחשבים, הבחירה בכרטיס גרפי היא משימה לא פשוטה. 

 

בכתבה הזו לא נוכל ללמד אתכם הכל על הכרטיסים הגרפיים, אבל ננסה לפזר קצת את הערפל ולעזור לכם להשקיע את כספכם בתבונה.

 

הכרטיס הגרפי הוא הרכיב שמתווך בין המחשב לצג. עם השנים הכרטיסים הגרפיים התפתחו בקצב מהיר. הם למדו להאיץ סוגים שונים של גרפיקה, ובמיוחד את הגרפיקה התלת-מימדית של משחקי המחשב. על הכרטיסים הגרפיים החדשים תמצאו שבבי האצה וזיכרון, בנפחים ובמהירויות שכבר לא כל-כך רחוקים ממה שיש על לוח האם של

 המחשב.

 

למה בכלל להחליף?

 

אם המחשב שלכם בן שנתיים או יותר, רוב הסיכויים שמותקן בו כרטיס גרפי חלש מאוד בהשוואה לכרטיסים החדשים. למעשה, גם רוב המחשבים החדשים נמכרים בתצורות שכוללות האצה גרפית בסיסית מאוד, שלא מתאימה לרוב המשחקים.

 

חלק גדול מלוחות האם מגיעים עם שבבי האצה מובנים (On Board),  שחוסכים את הצורך בכרטיס גרפי עצמאי. המאיצים הללו משתמשים בזיכרון הרגיל של המחשב, ועלות השבב (דולרים בודדים) גלומה במחיר הלוח. מאיץ מובנה כזה יכול לעשות עבודה טובה ברוב התוכנות, ולתפקד באופן סביר בחלק מהמשחקים.

 

אבל הוא מבזבז זיכרון יקר ולא מהיר מספיק בשביל משחקים עתירים בגרפיקה ריאליסטית. אם תנסו להריץ עליו אחד מהמשחקים החדשים, תגלו שהוא אינו רץ היטב או שאינו רץ בכלל. לעיתים קרובות, המחשב

החדש מגיע אמנם עם כרטיס גרפי נפרד, אבל כדי להציג תג מחיר אטרקטיבי המשווק מתקין כרטיס מיושן וזול. כרטיסים כאלה עלולים להיות, במקרים מסויימים, חלשים יותר אפילו מהמאיצים המובנים. וכמובן, כמו הדיסק והזיכרון שנעשים צפופים עם כל מערכת הפעלה חדשה או דור חדש של יישומים, גם הכרטיס הגרפי עלול פשוט להתיישן.

 

משחקים כמו Cry Far או Half  Life 2 או 3 Doom, גרמו למיליוני גיימרים ברחבי העולם להחליף את הכרטיסים הגרפיים שלהם. זמן ההתיישנות של כרטיס גרפי מתקדם עשוי להגיע לכמה שנים, אבל כמה אנשים קונים מחשב חדש עם כרטיס מתקדם לזמנו? הכרטיסים המתקדמים ביותר עולים אלפי שקלים. הם מאפשרים לקבל את הביצועים הגבוהים ביותר ואת התצוגה האיכותית ביותר, בכל סוגי השימושים והיישומים. אבל לרוב תוכלו להסתפק בכרטיס קצת פחות מתקדם שעולה הרבה פחות.

 

ההבדלים בין הכרטיסים

 

בעבר, היו כרטיסים גרפיים מיוחדים למשחקים וכרטיסים שהצטיינו בגרפיקת דו-מימד לסוגיה. היום ביצועי הדו-מימד פחות חשובים, וכרטיסים עם ביצועי תלת-מימד טובים מתאימים לכל סוגי היישומים. מה גם שהשימוש בתלת-מימד נעשה יותר ויותר נפוץ ביישומים שאינם משחקים, ובמערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט, הממשק הרגיל יעשה בו שימוש רב.

 

עוד תחום בו יש חשיבות לסוג הכרטיס הגרפי, הוא וידאו וסרטי DVD. כשצופים במחשב בווידאו ברזולוציה גבוהה, במיוחד אם זו "טלוויזיה באבחנה גבוהה" (HDTV) או וידאו דחוס (כמו פורמט DivX למשל), יש יתרון לשימוש בכרטיס חזק. אף שיש כרטיסים מסויימים שמיישמים שיטות האצה מיוחדות לווידאו, בסך כל גם כאן תופס כלל האצבע:

 מה שטוב למשחקים טוב לכל השאר.

 

אז איזה כרטיס טוב יותר במשחקים? התשובה אינה פשוטה. גם אם תקנו היום כרטיס שנותן ביצועים טובים במשחק שאתם הכי אוהבים, ייתכן בהחלט שהוא יצטיין פחות בהרצת המשחק שתאהבו מחר. לכן נסו להיות מציאותיים: הקדישו תקציב סביר לכרטיס שתקנו היום, וחסכו את שארית הכסף לכרטיס הבא. ותרו על תכונות אזוטריות שמייקרות את הכרטיס, אבל אל תתפשרו על תכונות שעשויות להיות שימושיות לכם בשנה שנתיים הקרובות.

 

התכונות העיקריות

 

אלו הדברים שכדאי לשים אליהם לב לפני שקונים כרטיס גרפי:

 

• ממשק הכרטיס: ישנם שלושה ממשקים נפוצים לכרטיסים גרפיים: PCI (בעיקר בדגמים ישנים), AGP הנפוץ ו-PCI Express החדש יחסית. אם המחשב שלכם לא חדש מאוד או ישן מאוד, אז קרוב לוודאי שיש בו חריץ AGP מסוג x4 או x8 (האחרון מהיר יותר). בקנייה של מחשב חדש עדיף ללכת על לוח PCI Express כי הדורות הבאים של הכרטיסים בממשק הזה צפויים להיות מהירים יותר.

 

• הזיכרון: ככל שיש יותר זיכרון מובנה על הכרטיס הוא יוכל להתמודד עם גרפיקה מורכבת ואינטנסיבית יותר, ברזולוציות גבוהות. בכרטיסים הזולים יותר מקובלים היום נפחים של 128-64 מגהבייט DDR. בכרטיסים המקצועיים מקובלים נפחים של 256 מגהבייט ואפילו 512 מגהבייט. המינימום המומלץ הוא 128 מגהבייט. תמורת כמה עשרות שקלים נוספות תוכלו לקבל 256 מגהבייט, ולקוות שהכרטיס יתמודד טוב יותר גם עם המשחקים שתרצו לשחק בהם בשנה הבאה.

 

• שבב ההאצה ( GPU):  כמעט כל הכרטיסים הגרפיים הנמכרים היום מבוססים על שבבים ממשפחות GeForce של NVidia ו-Radeon של ATI. בכל אחת מהמשפחות האלו יש כ-15 דורות של שבבים, ובכל אחד מהם יש כמה גירסאות. הכרטיסים המבוססים על השבבים החדשים ביותר, יקרים מאוד. אלו שמבוססים על השבבים
  הישנים יותר הם חלשים מאוד.
  
  הכרטיסים הכי משתלמים הם מדורות הביניים – כלומר, לא הכי חדשים אבל זולים ומהירים יחסית. לדוגמה, סדרות 5800-5200 GeForce או 9600-9200 Radeon. כרטיסים כאלה יכולים לעלות בין 300 ל-1,000 שקל.

 

• גירסת השבב: במפרט הכרטיס כדאי לשים לב באיזה דגם ספציפי של שבב האצה מדובר, כי היצרנים מציעים מספר גירסאות שונות לכל שבב – חלקן חזקות יותר ואחרות מוחלשות. אפשר להבדיל ביניהן לפי הסימונים המוסכמים של החברות. בכרטיסים שמבוססים על שבבי ATI, למשל, ישנה תמיד הגירסה ה"רגילה", גירסת SE הזולה והחלשה יותר, וגירסת Pro המחוזקת.
  
  לעיתים ישנה גם גירסת XT , וגירסת XL שהיא החזקה ביותר. אצל NVidia הסולם הוא (בסדר עולה): XT או LE, רגיל, Ultra ולפעמים GT. הכרטיסים המתקדמים והיקרים ביותר הם אלו שתומכים בתכונת SLI, שמאפשרת לחבר שני כרטיסים ולהכפיל את עוצמת ההאצה הגרפית. אולם בינתיים מדובר בפתרון יקר מאוד שדורש לוח-אם תואם.
  
  
• יציאת טלוויזיה/וידאו (TV Out /S-Video) - היציאה שתאפשר לכם לחבר את המחשב לטלוויזיה כדי לראות את כל הסרטים שאתם מורידים מהרשת. היא קיימת בכל הכרטיסים החדשים וחשוב לבדוק שהיא שם – אחרת מדובר בכרטיס מיושן שאתם לא רוצים לקנות. ישנם מספר סוגים של יציאות שמשמשות לחיבור לטלוויזיה, אבל הסוג
  הטוב ביותר הוא S Video  שנתמך ברוב הטלוויזיות החדשות, במצלמות וידאו, במכשירי DVD וכולי.
  
  ליתר ביטחון, כדאי לבדוק אילו כניסות יש בטלוויזיה שלכם. רוב הכרטיסים הטובים מגיעים, מלבד יציאת ה-S-Video, גם עם מתאם מיוחד שמאפשר לחבר את הכרטיס לטלוויזיה בממשקים מיושנים כמו Composite או קואקס. אם אתם רוצים להשתמש ביציאה הזו גם כדי להעביר וידאו אל המחשב, ולא רק ממנו החוצה, שימו לב שהוא תומך בכך (לעיתים התכונה הזו תיקרא TV in או ViVo).
  
  
• יציאת DVI: יציאה דיגיטלית שתאפשר לכם להציג תמונה איכותית יותר על צג ה-LCD שיש לכם או שיהיה לכם בעתיד. כרטיס טוב בדרך כלל יגיע עם יציאה כזו בנוסף ליציאת ה- VGA האנלוגית הרגילה, ועם תמיכה ב- Display Dual , האפשרות של "חלונות" לשימוש בשני צגים בו-זמנית. מומלץ לרכוש כרטיס עם יציאה כזו.
  
  
• היצרן: בין היצרנים הפעילים בתחום אפשר למצוא שמות מוכרים, כמו Gigabyte , MSI , Asus ו- Abit . בקו השני ישנם יצרנים קטנים יותר, שמציעים מוצרים דומים בטכנולוגיות פחות או יותר זהות, כמוPalit ,D 3 Club ,Gainward  Leadtek או Innovision. המוצרים של יצרנים מהקבוצה הראשונה בדרך כלל מעט יותר יקרים, ונחשבים אמינים ואיכותיים יותר – אם כי לא תמיד בצדק. בכל מקרה, מומלץ לחפש אנשים שרכשו את הכרטיס הספציפי שאתם חושבים לקנות, או לפחות מוצר כלשהו אחר של אותה חברה, ולשאול להתרשמותם.

 

באיזה שפה הוא מדבר?

 

אחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על ביצועי הכרטיס הגרפי והתאמתו למשחקים החדשים, היא התמיכה שלו בשפות תלת-מימד שונות. שפת תלת מימד היא בעצם אוסף של פקודות שמפתחי המשחקים משתמשים

 בהן כדי להורות לכרטיס הגרפי מה וכיצד להציג על המסך. ככל שהשפה מפותחת יותר, הגרפיקה שתוצג תהיה מרשימה וריאליסטית יותר.

 

שפת OpenGL נחשבת לשפה הכי מתקדמת, אבל רוב המשחקים אינם משתמשים בה אלא מתבססים על הגירסאות האחרונות של DirectX. רוב הכרטיסים הגרפיים המשווקים היום תומכים ב-8.1 DirectX שהיא כמעט המינימום ההכרחי כדי שהמשחקים שלכם ייראו טוב. הכרטיסים החדשים יותר, תומכים ב-DirectX 9, תוספת מומלצת אם אתם רוצים שהכרטיס ישרת אתכם זמן ארוך יותר. רוב הכרטיסים הטובים כוללים תמיכה טובה ב-OpenGL (הכרטיסים האחרונים שמתבססים על שבבי NVidia נחשבים מעט יותר טובים בזה). היא עשויה להיות חשובה לכם במשחקים פופולריים כמו 3 Doom.