פותחים עונה ב-NFL - גרין ביי פאקרס
אלו הם ימים אחרונים בקריירה של ברט פארב וב'למבאו פילד' מכינים יורש בדמותו של הרוקי אארון רוג'רס, אלא אם כן יחליט הקווטרבק הוותיק אחרת
בינואר השנה זה נראה כמו סופו של עידן ב'למבאו פילד'. ברט פארב הגדול והדי מבוגר ירד מהמגרש המושלג, מנוצח, מתוסכל, אפילו מושפל, אחרי שהמבצר הגדול של גרין ביי נפל שוב - הפעם על ידי מינסוטה וייקינגס, שניצחו את הפאקרס 17:31 והדיחו אותם מהפלייאוף. זה נראה היה כמו סוף הקריירה המדהימה של הקווטרבק, אחרי 15 שנים מדהימות. עם כל הצרות שעברו עליו בחייו האישיים, ילד הפלא של ה-NFL שקל להגיד די ליצר התחרותי שלו ולפרוש. הבעיה היא שהפאקרס עדיין לא מוכנים לכך. למזלם, בסופו של דבר ואחרי התלבטות ארוכה, גם פארב לא מוכן. לא מוכן לגמור.
בכלל נראה כי למרות האכזבות בעונה שעברה, מזלם של המאמן מייק שרמן ובעלי המניות של הקבוצה - תושבי גרין ביי עצמם - שפר עליהם. באופן בלתי צפוי ומשמח במיוחד מבחינת שרמן, נפל לידיו הקווטרבק הצעיר מקליפורניה, אארון רוג'רס, שעל פי רבות מהתחזיות היה אמור להיבחר ראשון בדראפט והגיע בסופו של דבר לוויסקונסין במקום ה-24. זה נותן תחושה של חדשנות ל'צ'יז הדס' - קהילה מגובשת וגאה בגיבוריה במשך שנים כה רבות ובצדק. בכל זאת, הפאקרס זכו בשלושה סופרבולים (ביניהם, השניים הראשונים בהיסטוריה) וגביע האליפות קרוי על שם מאמנם האגדי, וינס לומבארדי.
ברט פארב. זה נראה כמו הסוף (איי.פי)
עכשיו, עם פארב בקדמת הבמה, ורוג'רס מאחוריו, תיתכן העברת השרביט באופן מסודר וחלק יותר לקראת העידן הבא. ספק אם פארב עוד יכול להוביל את הפאקרס לסופרבול (כפי שעשה ב-97' ו-98') - הוא כבר לא אותו כוכב, והצוות המסייע שלו אינו טוב כבעבר - אבל הוא יכול לחנוך את רוג'רס ולהשאיר מאחוריו מורשת מפוארת, עם עתיד מבטיח לא פחות. השאלה היחידה שנשאלת היא האם רוג'רס באמת כזה טוב? ואם כך, מדוע התדרדר כל כך במורד הסיבוב הראשון של הדראפט? והשאלה הלא פחות חשובה, מתי יאזור פארב אומץ ויודיע: "אני פורש"?
באו והלכו
הגיעו: הטאקל אדריאן קלם (פטריוטס) הליינבקר ריינוך תומפסון (קרדינלס), הסייפטיז טוד פרנץ (רדסקינס) וארל ליטל (בראונס). רוקיז בולטים: אארון רוג'רס (קווטרבק), ניק קולינס (סייפטי) וטרנס מרפי (רסיבר). עזבו: הגארדים מייק ווייל (לפנת'רס) ומרקו ריברה (לקאובויס), הליינבקר האניבל נייביס (לבנגאלס), הקורנרבק מייקל הות'ורן (לראמס), הסייפטיז דארן שארפר (לווייקינגס) ובאהוו ג'ו (לצ'ארג'רס) והפאנטר בראין בארקר (לראמס).
התקפה
בכל הנוגע לחזון, פארב עדיין בשיאו. הוא תחרותי, מנוסה ורואה את המגרש, אבל הגוף לא כמו שהיה. הזרוע עייפה ופצועה והוא לא מצליח להתגבר כבעבר על הכאב וגם לא על אובדן המהירות והסיבולת. השנה הוא איבד שניים מחבריו הטובים, מרקו ריברה ומייק ווייל, שהיו גורמים משמעותיים ביותר בהגנה עליו. בלעדיהם, ולמרות שצ'אד קליפטון, מייק פלאנגן ומארק טאושר עדיין כאן, זה יהיה הרבה יותר קשה להרוויח זמן ולהימלט משחקני ההגנה שיסמנו אותו. לא פעם הוא יאלץ להימלט מהם בעצמו, כדי לדחות כמה שיותר את תחילת עידן רוג'רס.
כשפארב יצליח ליצר את המסירות הוא יכוון אותם בכיוונם של שני הרסיברים המצוינים שלו דונלד דרייבר וג'בון ווקר, שלמרות המחלוקות הכספיות שהיו לו עם ההנהלה, צפוי לעוד עונה נהדרת. גם הטייט-אנד באבה פרנקס יעזור במשחק המסירה, למרות שזה כבר פחות מועדף על מאמן ההתקפה טום רוסלי שיבחר ברוב המקרים לשים את הכדור בידיו של הראנינג-בק המופלא אהמן גרין, למרות שאלו מאבדות אותו בפאמבל יותר מדי פעמים. מאחורי גרין, יש לקבוצה סוללה ארוכה של נושאי כדור - נאג'יי דבנפורט, טוני פישר והפול-בק המצטיין וויליאם הנדרסון.
האניבל נייביס. השאיר הגנה מופקפת ב'למבו פילד' (איי.פי)
הגנה
הניסיון לשמר את פארב והמערך ההתקפי סביבו גרמו במשך הזמן לשחיקה בהגנה. מלפנים יש לפאקרס שני דפנסיב-טאקלים אדירים (לפעמים יותר מדי אדירים), גריידי ג'קסון וקלדיטוס האנט. לקאביר גבאג'ה-ביאמילה יש שם בלתי אפשרי ויכולת פס-ראש בלתי אפשרית עבור שחקני קו יריבים. חוליית הליינבקרים אינה עומדת ברמה זו. ניק בארנט הצעיר אמור להנהיג, בין השאר את תומפסון הבעייתי שהגיע מאריזונה. הסקנדרי לא הרבה יותר טוב. אל האריס מהיר ונבזי, אבל ג'ואי תומאס ואהמד קארול בלתי מנוסים. הסייפטיז מארק רומאן, ליטל או והרוקי ניק קולינס לא יצליחו לחפות.
ספיישל טים
לפאקרס יש קיקר מנוסה בדמותו של ראיין לאנגוול, אך על הפאנטים אחראי הרוקי בי.ג'יי. סאנדר. מחזיר הבעיטות אנטוניו צ'אטמן טוב במה שהוא עושה.
דונלד דרייבר בחיקם של ה'צ'יז הדס'. אהבה אין קץ (איי.פי)
בנימה אישית
הגרין ביי פאקרס הם תופעה יחודית בספורט האמריקנית, כנראה גם העולמי. קבוצה שלמה הנמצאת בבעלות כל אחד מתושבי העיר הלא גדולה במיוחד שבוויסקונסין. במידה מסוימת, אפשר לראות ב'צ'יז-הדס' (ראשי הגבינה) דגם סוציאליסטי מוצלח, בלב ליבו של ה'מידווסט' האמריקני השמרן והקפיטליסטי. נווה מדבר ניאו-מרקסיסטי, שראוי שיישמר בנוף הדורסני סביבו, גם אחרי עידן פארב. איך אפשר שלא לחבב אותם, את הפועלים השחורים מ'למבאו פילד' שהתחילו כקבוצת הפוטבול של מפעל האריזה המקומי.