המהפכה לא מתרוממת: כחודשיים חלפו מאז אישרה הממשלה את הצעת שר הפנים למתן מעמד חוקי לילדי עובדים זרים וכחודש וחצי מאז החל מינהל האוכלוסין לקבל בקשות להענקת מעמד זה. בדיקת ynet בנושא מעלה, כי לעת עתה הוגשו במינהל האוכלוסין כ-90 בקשות בלבד, עבור מספר מבקשים כולל של כ-500 איש.
לאחר שנים רבות בהן שוהים הילדים בישראל, נטולי מעמד, תוך ציפייה ממושכת להענקת מעמד חוקי, ולאחר שהוריהם נלקחים פעמים רבות לחקירות ולמעצרים של משטרת ההגירה, ניתן היה לצפות לנהירה המונית של הילדים ובני משפחותיהם למשרדי מינהל האוכלוסין למילוי הטפסים ולהגשתם.
מדובר בבקשות אותן מגישים הורים עבור ילדיהם וכן עבור קרובים מדרגה ראשונה. תשובות ראשונות בעניין צפויות להגיע בשבוע הבא. מספר נמוך זה מפתיע, במיוחד נוכח מגוון האפשרויות להגשת הבקשות אשר מפעיל מינהל האוכלוסין. טופס מיוחד להגשת בקשה הומצא בנושא. הטופס חולק בחמש לשכות מינהל אוכלוסין מרכזיות בארץ, ניתן להורדה באמצעות אתר האינטרנט של המשרד, וכן ניתן למילוי והגשה באמצעות מרכזי סיוע שונים, הנמצאים בקשר יומיומי רצוף עם העובדים הזרים בישראל.
כמו כן דאג מנהל האוכלוסין לחלק חומרי מידע שונים בשפות שונות למקומות בהם מתרכזות קהילות העובדים הזרים ומאפשר למגישי הטפסים לעשות זאת בלא להמתין ממושכות בתור ובלא גביית אגרת שירות.
"נתונים מנופחים ומוגזמים"
המספר הנמוך מעלה שוב תהיות בדבר מספר הילדים הזכאים לקבלת מעמד לפי הקריטריונים שקבעה המדינה. קריטריונים אלה קובעים כי מעמד ינתן אך ורק לילדים בגילאי 10 עד 18, אשר נולדו בישראל להורים אשר נכנסו לישראל כחוק וכמו כן הם תלמידים בהווה או בוגרים של מערכת החינוך הישראלית. על אף שמנהל מינהל האוכלוסין, ששי קציר, הציג מסמך לפיו מספר הילדים העומדים בקריטריונים אלה עומד על כ-1,500, הרי שארגוני הסיוע השונים טענו אז כי מדובר בנתונים מנופחים ומוגזמים.
לדברי עדנה אלטר, מנהלת מוקד מסיל"ה של עיריית תל-אביב, המעניק סיוע לעובדים הזרים, הנתונים שהתקבלו בשטח עד עתה מוכיחים שוב כי המציאות בשטח שונה מכפי שסברה המדינה. "הקצב בינתיים עומד בציפיות שלנו. להערכתי, אם הנתונים שמסר מינהל האוכלוסין מדויקים, הרי שכמחצית הבקשות הוגשו בפועל באמצעות המוקד שלנו. זה רק מוכיח את מה שטענו תמיד, שבפועל ישנן הרבה פחות משפחות שעומדות בקריטריונים מכפי שהממשלה סבורה. להערכתנו, ישנם בסך הכל כ-200-300 ילדים שעומדים בקריטריונים ולכן הכמות הנמוכה עד עתה", אמרה אלטר.
עם זאת, לדבריה, רבים מתעניינים בתנאים להגשת הבקשות ובחרו שלא להגיש טפסים עדיין ולהמתין מעט. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא ה-31 בדצמבר השנה.
"גופי סיוע מעכבים אותם כדי למנוע גירוש"
לדברי שרון אבולעפיה, מרכז הנושא מטעם מינהל האוכלוסין, הנתונים שהצטברו עד עתה אינם מלמדים הרבה. "המספרים לא אומרים דבר. רק עם סיום מועד הגשת הבקשות נוכל לדעת מה המצב בשטח. בכל מקרה נערכנו לכל כמות שתהיה ונדע לטפל בכל הבקשות. קצב הפניות מתגבר מיום ליום ורבים מתקשרים לברר זכאות או תנאים. רבים גם מגיעים למשרדים, לוקחים טופס בקשה ואז מסבירים להם שחסרים להם מסמכים שונים, אז הם עוזבים מתוך כוונה לחזור אחר-כך", אמר אבולעפיה.
עם זאת, גם במשרד הפנים הביעו מבוכה לנוכח המספרים הנמוכים עד עתה. לדברי גורם בכיר במשרד, את הסיבה להיענות הנמוכה יש לחפש במשרדי ארגוני הסיוע. "יש לנו חשד מבוסס, שגופים שונים מעכבים בכוונה את הגשת הטפסים ומשכנעים את המבקשים להמתין עם הגשת הבקשה ככל שניתן, עד למועד האחרון להגשת הבקשה וזאת מתוך נסיון לסייע להם. הם יודעים שמי שבקשתו תיענה בשלילה עומד בפני גירוש, וכדי למנוע ככל שניתן את הגירוש, או לפחות לעכבו, הם מייעצים לפונים לחכות עם הגשת הבקשה".