יולי ואוגוסט 2005 היו מהחודשיים הקשים והאינטנסיביים ביותר בחייהם של נאמני רשת קלאבמרקט, שלמה נס וגבי טרבלסי. שופטת בית המשפט המחוזי, ורדה אלשייך, הטילה עליהם להציל את רשת השיווק, שנכנסה ברעש גדול להקפאת הליכים. בשבוע שעבר רשמו השניים הישג גדול: קלאבמרקט נמכרה לרשת המתחרה, שופרסל, תמורת קרוב ל-800 מיליון שקלים. בשיחה עם ynet, הם פותחים, לראשונה, את כל הקלפים, ומספרים על מה שראו ושמעו בחודשיים הללו.
"אנשים מתקשים להאמין למה שעבר עלינו", מספר נס. "המזכירות שלנו הלכו הביתה ב-24:00, וחזרו בשמונה בבוקר לעבודה. ב-2 בבוקר היינו מזמינים פיצה בשביל עורכי הדין ורואי החשבון שלנו. היו מקרים שהלכנו לישון במשרד על כיסאות. אני יצאתי לרוב ב-3 או 4 הביתה, וקמתי בשעה 7 להמשיך לעבוד. הגוף מתקשה לעמוד במצבים כאלה, העיניים נעצמות מאליהן. השבוע נסעתי בכביש עם אשתי, ופשוט נרדמתי על ההגה. אשתי הזיזה את האוטו לאי תנועה ולקחה את ההגה".
"גם לנהל עסק רגיל זה לא פשוט. אף אחד בישראל עוד לא הצליח לנהל עסק בסדר גודל כזה בזמן קריסה, כשהוא עובד במזומן בלבד, כשהמוני הלקוחות, הספקים, הבנקים, והעובדים מאיימים בבת אחת לעזוב אותו. הלחץ שעבדנו בו היה מטורף לא רק מבחינת זמן אלא גם מבחינת תקציב. ביום שקיבלנו את הרשת תקציב ההפעלה היה 149 מיליון שקלים. ביום שמכרנו אותה לשופרסל, השתמשנו ב-148 מיליון".
"בשבועות הראשונים הספקים לא היו מוכנים לדבר אתנו. הייתה אווירה נוראית, הרשת זוהתה עם הבורוביצ'ים ואף אחד לא האמין לנו. אנשים כמו מנהלי קוקה-קולה ותנובה אמרו לנו: "מי ערב לנו? אתם תערבו אישית?" ולתדהמתם, פתחנו פנקס צ'קים וחתמנו להם על ערבויות אישיות של עשרות מיליונים. אם לא היינו עושים כך, לא היו חלב ולחם על המדפים".
"היו רגעים שממש בכינו. ערב אחד, שבוע אחרי שנכנסנו לרשת, הגענו לסניף בגלילות בשעת השיא, 21:15. האספקה כבר חודשה והמדפים היו מלאים, אבל היו אולי 15 אנשים בסניף. הבנו שאם לא נתחיל בצעדים דרסטיים של יחסי ציבור להחזרת הלקוחות, ונבהיר שהרשת זה לא בורוביץ' אלא אנחנו ואלפי עובדים וספקים, תוך כמה ימים הסחורה פשוט תירקב על המדפים. אי אפשר היה לעשות את כל זה רק מהשכל, בלי לב ובלי אכפתיות, ולא כך עשינו זאת".
כיצד אתה מתייחס ל'עליהום' שנעשה על בורוביץ', לטענות שהופנו כלפיו וכלפי ההנהלה הישנה ולחקירה שנפתחה במטרה לבדוק מדוע הרשת קרסה?
"קודם כל, כפי שהדגשנו בפני השופטת וכפי שהיא עצמה קבעה, יש מקום לחקירה, ולו למראית עין, פשוט בגלל סדר הגודל של האירוע. לגופו של עניין, נראה שהרשת אכן נוהלה בצורה לא נכונה. מלבד זאת, פנו אלינו אנשים וסיפרו סיפורים שונים על דברים שלכאורה נעשו ברשת, שאם יש בהם ולו שמץ של אמת, עולה מהם חשד אותו יש לבדוק. וגם אם לא היינו שומעים את הסיפורים המדאיגים האלה, במקום שבו יש חשד לניהול כושל, חייבים לבדוק אם, חלילה, בוצעו גניבות".
"ואולם, צריך להבחין בין הניהול התפעולי של החברה, לבין בעלי המניות והדירקטורים. שמענו טענות על כך שהבורוביצים לקחו, לכאורה, עשרות מיליוני שקלים מהרשת ערב הקריסה. בדקנו את הטענות, וגילינו שהטענות אינן נכונות. להפך, הבורוביצ'ים הזרימו לרשת מאות מיליוני שקלים, 9 מיליון שקל מהם שבועיים לפני הקריסה. הטענות על לקיחת כספים נובעות, כנראה, דווקא מהעובדה שהבורוביצ'ים גבו מהרשת חלק מסויים מהכסף שהלוו לה".
גם גבי טרבלסי "מסנגר" על בעליה הקודמים של הרשת. "הרשת הפסידה בכל 2004 רק 100 מיליון שקלים. החוב שהרשת נכנסה עמו להקפאת הליכים לא שונה באופן דרמטי מהחוב שהיה לה בשנת 2001", אומר טרבלסי, "אני גם לא מקבל את הטענה שהם ידעו על הקריסה הצפויה ולא דיווחו לספקים. הם ידעו שיש קשיים תזרימיים, אבל הם לא ציפו שהעסק הולך לקרוס. עד הרגע האחרון הם היו במשא ומתן עם הבנקים לקבל אשראי חדש, והם הלכו לפירוק רק כשהם נכשלו בכך".
כיצד אתם מתייחסים לטענה שההסדר שגיבשתם עם שופרסל טוב לספקים אבל פוגע בעובדים?
טרבלסי: "הדרישה לפטר את עובדי שופרסל ולהעסיק אותם מחדש הייתה חלק מההצעה המקורית של שופרסל. ההסדר שגיבשנו עם העובדים, לפיו הם יקבלו פיצויים, מנסה להקטין את הפגיעה בהם, אבל לא הייתה לנו ממש ברירה. בנוסף, לא כל הספקים זה תנובה ושטראוס. התמודדנו עם 1,400 ספקים קטנים, שגם הם מעסיקים עובדים וחלקם אנשים קשי יום בעצמם, ומבחינה מוסרית, הם לא במצב שונה מזה של העובדים. היינו צריכים למצוא איזון בין כולם".
מה העצות שלכם להנהלה הבאה? האם יש סניפים כושלים שהייתם מייעצים לסגור?
טרבלסי: "בגדול, לרשת לא היו סניפים מיותרים. הבעיה הייתה ניהולית-כללית. הניהול היה צנטרליסטי מדי, ההנהלה לא הפנימה את כללי המשחק של ימינו. כשיש תחרות אזורית רצחנית, צריך לתת לכל סניף יותר אוטונומיה, והם לא הבינו זאת בזמן".
"מלבד זאת, הם לא הצליחו למתג את הרשת. הם המציאו שמות שונים ומשונים של מותגים, אבל הם לא הצליחו ליצור סגנון ואווירה יחודיים לקלאבמרקט. הם הפכו להיות שופרסל נוסף, קטן יותר, ולאנשים לא הייתה הצדקה לקנות דווקא אצלם".
כיצד מתקדמים המגעים למכירת 17 סניפי הרשת?
טרבלסי: "יש לנו עדיין מחלוקת עם הממונה על ההגבלים בשאלה מי ימכור אותם. האינטרס שלנו הוא למכור אותם במחיר הטוב ביותר. לשטרום יש אינטרס להגדיל את התחרות, וזה בסדר. אנחנו מוכנים לתת לו זכות וטו על פגיעות בתחרות, אבל אנחנו צריכים למכור".
רשת רבוע כחול תוכל לרכוש אותם?
"היא בהחלט לא פסולה".
כיצד מתקדמים המגעים לקראת הסדר הנושים לרשת?
נס: "אני מקווה שב-27 לספטמבר תתכנס אסיפת הנושים, אבל זה בהחלט לא קל. יש מחלוקת בין הבנקים, שעומדים על כך שכנושים מובטחים הם יקבלו את חלקם בחובות, כפי שהחוק מחייב, לבין הספקים, שדורשים שנלך לקראתם והם יקבלו חלק שווה בחובות לזה של הבנקים. בנוסף, יש מחלוקת בין הספקים הגדולים לספקים הקטנים, שדורשים קדימות".
"לצערי, יש בין הספקים כאלה שלא מבינים את האלטנרנטיבות. הם אומרים, 'אם לא נקבל מה שאנחנו רוצים, נטיל וטו על הסדר הנושים ונלך לפירוק. נתבע את הבנקים, נתבע את הבורוביצ'ים, נתבע את כל העולם'. חשוב לי לקרוא להם לשמור על רמת ציפיות ריאליסטית, ולהבין, שאם לא יהיה הסדר נושים, שופרסל תלך הביתה, אבל גם קלאבמרקט תיסגר, ושום כסף לא יחכה להם מעבר לפינה".
מה עוד נותר לכם לעשות?
נס: "אנחנו עסוקים בימים אלה עד מעל הראש בספירות מלאי ובהתחשבנויות עם שופרסל על כל הנכסים, המלאים והחובות של הרשת. הרשת כבר עברה לניהול שוטף של שופרסל, ולהערכתנו, תוך כמה חודשים המותגים שלה יתמזגו באלה של שופרסל והן יהפכו לרשת אחת. אבל גם עבודת ההתחשבנות וגיבוש הסדר הנושים היא ארוכה, ויש לנו עוד הרבה מה לעשות בלי קשר לניהול השוטף שברוך השם כבר לא בידינו".
מה הדבר הראשון שתעשו עם סיום העבודה?
נס: "כמה חודשים אני חולם על הרגע הזה, ואני מדבר בשיא הרצינות: ללכת למקום שקט ולישון חודש ימים. לשקם את הגוף ואת הנפש, כי הם סחוטים באופן טוטאלי".
ולסיום, ברמה האישית, כמה כסף יוצא לכם מכל זה?
נס: "עקבתי קצת בחיוך על הכתבות לגבי שכר הטירחה שלנו. כל המספרים שפורסמו הם ספקולטיביים, כיוון שרק בית המשפט יקבע את השכר. לפי תקנות שכר הטרחה מגיע לנו, לכאורה, בין 60 ל-80 מיליון שקלים. אנחנו לא מצפים לסכום כזה, כיוון שלרוב בתיקים הגדולים מקבלים פחות ממה שקובע התקנון. יחד עם זאת, יש לא מעט נושים שאומרים שמי שעשה עבודה כזאת צריך גם לקבל שכר ראוי".