11/9: הסיוע הממשלתי הגיע למקומות הלא נכונים

סוכנות הידיעות AP חשפה כי חברות רבות שקיבלו הלוואות מכספי הסיוע לנפגעי ה-11 בספטמבר, בריבית נמוכה וערבות ממשלתית, לא נזקקו לסיוע ואפילו לא ידעו כי קיבלו את ההלוואות מהקרן האמורה. סנטורים קוראים לפתוח בחקירה

הלוואות מקרן בהיקף של 5 מיליארד דולר שהקימה הממשלה האמריקנית לסיוע לנפגעי ה-11 בספטמבר הועברו לעסקים שלא נזקקו להן, והללו אפילו לא ידעו שהם מקבלים אותן מקרן הסיוע. כך עולה מתחקיר שביצעה סוכנות הידיעות AP. לטענת הסוכנות, הניהול הכושל של קרן הסיוע נבע מהבטחת הממשלה לבנקים לא להתערב ולא לפקח על מתן ההלוואות.

 

התחקיר של AP חשף מסמכים של הרשות לעסקים קטנים, שפיקחה על שתי תוכניות ההלוואות שהוקמו כדי לסייע לנפגעי ה-11 בספטמבר, המעידים כי אחד מהבכירים ברשות הבטיח לבנקים ב-2002 שהממשלה תנקוט בגישה של אי-התערבות לגבי חלוקת ההלוואות. הרשות סירבה להגיב על חשיפת המסמכים.

 

ראש הרשות, הקטור בארטו, טען בהודעה שפרסם לאחר החשיפה כי הסיפור של AP "זרוע בטעויות ומבוסס על אי הבנה לגבי מהותן ויעדן של התוכניות". לדברי בארטו, התוכנית הופעלה בשקיפות ופתיחות, ולא הפחיתה את זמינותן של הלוואות בריבית נמוכה לעסקים קטנים באזורים שנפגעו ישירות מההתקפות.

 

ההחלטה נותרה בידי הבנקים

 

התוכנית הראשונה משתי תוכניות הסיוע איפשרה לעסקים לקבל הלוואה ישירה מהרשות לעסקים קטנים, לאחר שסיפקו תיאור מפורט של הפגיעה שספגו במסגרת התקפות הטרור. התוכנית השנייה סיפקה תמריצים וערבויות למספר בנקים כדי שילוו כספים לחברות שנפגעו מההתקפות ומהשלכותיהן הכלכליות. רוב ההלוואות היו בשיעורי ריבית נמוכים, שהגיעו עד 4%.

 

גורמים ברשות הודו, כי הקדישו מעט תשומת לב ופיקוח לתוכנית השנייה, והותירו את ההחלטה לגבי ההלוואות בידי הבנקים. הבנקים נדרשו לנמק את מתן ההלוואות לכל חברה, אך לא נדרשו להעביר את ההצדקות לרשות, למרות שהקונגרס דרש במקור כי ההלוואות יעברו רק לחברות שיוכיחו כי ספגו פגיעה ישירה או עקיפה מהתקפות הטרור.

 

ממסמכי הרשות שהושגו על ידי סוכנות הידיעות עולה, כי לבנקים היה אינטרס לאשר כמה שיותר הלוואות מתוכנית הסיוע: הבנקים הרוויחו מהריבית, והסיכון נפל ברובו על הממשלה. בנוסף, העמלה ששילמו הבנקים לרשות על הערבות הממשלתית קוצצה מ-0.5% ל-0.25%, כלומר - חיסכון של כ-5,000 דולר על כל 2 מיליון דולר שהולוו.

 

בסך הכל, הממשלה סיפקה, אישרה או היתה ערבה להלוואות בסך של כ-4.9 מיליארד דולר, ולקחה את הקרדיט על הצלה של כ-20 אלף משרות.

 

לא משאירים כלבים בפנסיון 

 

"אם היינו יודעים שזה כסף שמיועד לסיוע לנפגעי ה-11 בספטמבר, לא היינו לוקחים אותו", אמר ג'ון אדמס, סגן נשיא בחברת ברנקל ברוקרג' וליסינג מאינדיאנה. אדמס לא ידע בכלל שההלוואה בסך 1.33 מיליון דולר שקיבלה החברה שלו מהבנק נמשכה מהתוכנית שהקים הקונגרס לסיוע כלכלי לקורבנות התקפות הטרור ב-2001. לדבריו, "היינו בוחרים ערוץ הלוואות אחר. הכסף הזה היה יכול להגיע לאנשים שזקוקים לו יותר מאיתנו".

 

והחברה של אדמס לא לבד - הלוואות הועברו גם לכ-100 סניפים של דאנקן דונאטס, סאבוויי וקוויזנוס, לסוחרי אופנועים, חנויות פרחים, כירופרקטים ועסקים שונים ומשונים בכל רחבי ארה"ב. מהנתונים עולה, כי הבנקים העבירו הלוואות גם לעסקים שטענו כי נפגעו מהתקפות הטרור ב-11 בספטמבר, למרות שהם נמצאים רחוק מאוד מניו-יורק סיטי ומוושינגטון.

 

בין השאר, הועברו הלוואות לתחנת רדיו בדרום דקוטה, חנות בשמים באיי הבתולה ובוטיק לכלבים ביוטה. מנהל תחנת הרדיו מדרום דקוטה, למשל, קיבל הלוואה בסך 135 אלף דולר לאחר שטען כי התחנה שלו חוייבה לשלם יותר כסף כדי לתת כיסוי חדשותי לאומי וכי איבד מפרסמים כתוצאה מהתקפות הטרור.

 

בעלת חנות הבשמים באיי הבתולה קיבלה הלוואה בסך 169,500 דולר לאחר שטענה כי הפיגועים גרמו לצניחה של 60% בעסקים בשל הפגיעה בתיירות. הבעלים המשותפת של הבוטיק לכלבים מיוטה, המספק שירותי טיפוח ופנסיון לכלבים קטנים, קיבלה את ההלוואה בסך 50 אלף דולר, לאחר שטענה כי אנשים הפסיקו לצאת לחופשות ולהשאיר את הכלבים שלהם בפנסיון.

 

החשיפה גרמה לזעם רב בקרב נפגעים אמיתיים של התקפות הטרור, בעיקר אלו שהתקשו להשיג סיוע מהממשלה. מייק יגודאייב, למשל, שהמספרה שלו נחרבה בהתמוטטות מגדלי התאומים, ביקש מהממשלה הלוואה בסך 70 אלף דולר לבנייה מחדש של העסק, אך קיבל רק 20 אלף דולר. "צריך לקחת את הכספים האלו ולתת אותם לנו. אפילו עכשיו אני יכול להשתמש בכסף", אמר יגודאייב. 

 

הקונגרס יחקור

 

הקונגרס האמריקני יחקור את השימוש לרעה בתוכנית ההלוואות הפדרלית שנועדה לסייע לעסקים להתאושש מהתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר, ויוודא כי דברים דומים לא יתרחשו גם בתוכניות הסיוע לנפגעי ההוריקן קתרינה. כך אמרה בסוף השבוע הסנטורית הרפובליקנית אולימפיה סנוו, יו"ר ועדת העסקים הקטנים והיזמות של הסנאט. לקריאה הצטרפו גם הסנטורים הדמוקרטים ג'ון קרי והילארי קלינטון.