הולכת בעקבות האהבה

אחרי 15 שנות קריירה משיקים אחינועם ניני וגילי דור די.וי.די ראשון, מסכמים את מה שהיה וממשיכים לחלום הלאה

מרב יודילוביץ' פורסם: 13.09.05, 10:34

 

ב-15 השנים האחרונות הופיעה אחינועם ניני בכל העולם, בקרנגי הול בניו-יורק, באולימפיה בפריז, בפלאו דה לה מוזיק בברצלונה ובכיכר הוותיקן. היא שרה עם סטינג וסטיבי וונדר, חלקה במה ומיקרופון עם קרלוס סנטנה, שריל קרואו, חאלד ואל דימיולה וכבשה לבבות באירופה, ארה"ב וכמובן ישראל.

 

בימים אלה, ביחד עם שותפה לדרך, המוזיקאי והמעבד גיל דור, הוציאה ניני DVD ראשון וכן דיסק שמתעד את המופע המשותף עם רביעיית כלי המיתר הנפוליטנית "סוליס" שמלווה אותה בשנתיים האחרונות. "ההרכב המוזיקלי המיוחד הזה שם את המוזיקה שלנו על מגש של כסף ואת העושר הגדול הזה רצינו לתעד", היא אומרת. "זו פעם ראשונה שאנחנו לוקחים אוויר וזה כשלעצמו רגע נדיר בקריירה", מוסיף דור, "המופע עם רביעיית סוליס הוא אחד המרגשים ביותר שהיו לנו בגלל הקומבינציה המוזיקלית המיוחדת שהתלבשה על המוזיקה שלנו כמו כפפה על יד. החיבור היה קסום ואת הקסם ניסינו לתפוס, לתעד ולאפשר לאחרים להיות שותפים בו".

 

את מופיעה גם בישראל, אבל עדיין רוב הקריירה שלך היא בחו"ל.

 

"המוזיקה היא עניין של אהבה, אני הולכת לאן שהאהבה מושכת. כך הגענו לאן שהגענו. חוזה התקליטים הראשון שלנו היה בכלל בארה"ב והיינו בטוחים ששם תהיה הקריירה שלנו ואז פתאום מכיוון בלתי צפוי הרגשנו מגנט של אהבה מספרד אז נסענו לשם".

 

את הזמרת הישראלית המצליחה ביותר בעולם, מסכימה? 

 

"הצלחה היא מילה מאוד חמקמקה. דיברנו על זה המון והשאלה היא יותר איך מגדירים הצלחה. הצלחה באה לידי ביטוי במכירות או אולי באיך שאנשים תופשים אותך? זה לא מאוד ברור".

 

גילי: "שאלנו את המנהלים שלנו באיזשהו שלב, מתי נדע שהצלחנו. הם אמרו כשנתחיל לריב על הכסף".

 

אחינועם: "אז לאור זה, בטוח שעוד לא הצלחנו".

 

רבים ניסו לעשות את זה באירופה ובארה"ב ונכשלו, אתם הצלחתם. מה לדעתכם ההבדל?

 

אחינועם: "מוזיקה שמדברת לאנשים ונוגעת בהם. במיוחד שירים ספציפיים לאורך השנים. 'אווה מריה' למשל, שמעתי אינסוף פעמים שהשיר הזה ליווה אנשים בשעות הקשות ביותר והשמחות ביותר שלהם. גם 'Too painfull' ושיר הנושא מתוך הסרט של בניני 'החיים יפים', הם כאלה. אף אחד לא יודע את זה, אבל ניקולא פיובני שכתב את המוזיקה לפסקול הסרט סיפר לנו אחרי שנים שהפעם הראשונה שהוא שמע אותנו היתה בתקופה שבה הוא היה מאוד חולה. איכשהו התגלגל לידיו 'Calling', אלבום שנעשה בתקופת האלניס מוריסט שלי, תקופה מאוד כועסת שהובילה לאלבום מכוסח ומלא מחאה. ניקולא סיפר שהוא שמע את האלבום הזה בלופ ושנים אחרי כששאלו אותו מי הוא רוצה שיבצע את שיר הנושא, השם שלי צף. 'החיים יפים', הביא אותנו אני חושבת למקומות שלא היינו מגיעים אליהם אחרת".

 

למרות ההצלחה בחו"ל, בארץ אתם לא נתפסים ככוכבי על.

 

גילי: "אין נביא בעירו ואני לא אומר את זה כמשהו שיפוטי אלא כעובדה. בחוץ אתה לעולם תייצג משהו לא נודע. אמן מקומי מייצג את השכונה, אבל אחינועם מעולם לא ייצגה את השכונה, היא תמיד היתה ממקום אחר, גם כשהיא גרה בארה"ב, גם כשהיא גרה בישראל וגם כשהיא מופיעה בחו"ל. בארץ זה מבלבל אבל בחו"ל זה עובד יופי".

 

ההתייחסות התקשורתית אליך בחו"ל נוגעת לא פחות במוצא הישראלי מאשר במוזיקה. זה מפריע?

 

אחינועם: "היה לי חשוב, מעין מקור של גאווה, להגדיר את עצמי כאמנית מישראל. מעולם לא היתה לי מחשבה או רצון להציג את עצמי כאמנית אמריקנית למרות שתיאורטית יכולתי. אין מנוס מהפוליטיקה ובהתחלה באמת היינו שגרירי ישראל בעל כורחנו, אבל באיזשהו שלב אימצנו את התפקיד באהבה. אנחנו דואגים לאזן בין העניין סביב המוזיקה לנושאים הפוליטיים, אבל העניין ברור לי כיוון שבשביל רוב האנשים אנחנו הקשר היחיד לישראל, אנחנו הישראלי הראשון שהם פוגשים והאפשרות היחידה שלהם להתחבר לישראל ולשמוע לא דרך הסי.אן.אן מי הם האנשים שחיים פה. זה מצחיק אבל כמה שאני לא מייצגת את האוכלוסייה הישראלית בשכונה, אני מייצגת את השכונה מבחוץ לישראל. אני מרגישה אחריות גדולה מאוד להציג את הפנים היפות ביותר של ישראל כפי שאני רואה אותם. יוצא לי הרבה פעמים להגן על מדיניות שאני לא בהכרח מסכימה איתה בשם האיזון מתוך רצון לישר את התמונה שברוב הפעמים מוצגת בשחור ולבן".

 

בימים אלה מתוכנן שיתוף פעולה ראשון עם ריטה.

 

אחינועם: "נופיע עם הפילהרמונית בפארק ביחד עם עוד מספר אמנים בהם עידן רייכל, ארקדי דוכין, נינט וריטה. זו הפעם הראשונה שנחלוק את הבמה עם ריטה ולכן הועלתה האפשרות שנעשה משהו ביחד".

 

אמרת בעבר שהחלומות שלך הם להשתתף במיוזיקל ולשיר עם פול סיימון. את עניין המיוזיקל הגשמת עם ההפקה הצרפתית "Notre Dame De Paris" שהיתה הצלחה גדולה ומה קורה עם פול סיימון?

 

אחינועם: "האמת שאת עניין המיוזיקלס עדיין לא מיציתי. 'Notre Dame De Paris' היתה רק טעימה אבל חשבנו אולי לכתוב מיוזיקל בעצמנו. הייתי שמחה מאוד לשחק את מריה ב'סיפור הפרברים' ובכלל, להמשיך ולהעמיק בנושא המיוזיקלס. לגבי פול סיימון, נראה לי שאין לזה שום סיכוי, זה חלום, אבל לא נראה לי שזה בעניין שלו".

 

צילום וידאו: אהוד שם טוב