משרד האוצר בישר היום (ג') בחגיגיות רבה על "מהפכה" במיסוי רכב פרטי. לא מהפכה ולא רבע מהפכה - רק צעד קטן, רעשני ומריח בחירות, בדרך מאוד ארוכה להכנסת הגיון כלכלי וחברתי במיסוי מכוניות בישראל.
לפי תוכנית האוצר, יירד בראשית דצמבר השנה (בקרבה לא מקרית לתאריך בחירות אפשרי לכנסת) המס המצטבר על מכונית פרטית בישראל מ-143% לכ-138%. מכונית קטנה, שמחירה לפני מסים 11,000 דולר, כלומר 50,000 שקלים, נמכרת כיום ללקוח תמורת 121.5 אלף שקלים. אחרי הפחתת המיסים הקרובה היא תימכר ב-119 אלף. זו הוזלה מירבית של 2,500 שקלים, כ-2%. הוזלות בסדרי גודל כאלה קרו בשוק המכוניות החדשות פעמים רבות, בעקבות שינויים בשערי חליפין והקלות במס ערך מוסף. אף אחד לא קרא לכך "מהפכה".
מי שהתכוון לקנות מכונית פאר שמחירה לפני מס 25,000 דולר, יקבל מן האוצר מתנה - הקלת מס - בסכום של 6,500 שקלים. והכל כבר בדצמבר הקרוב - במרחק נגיעה, כאמור, מבחירות. רק בעוד חמש שנים, ב-2010, יצומצם נטל המס הכולל על מכונית בישראל ל-120%. וגם אז, הנטל יהיה יותר מכפול מהמקובל כיום בארצות מערב אירופה מפותחות, וישאיר את ישראל כמדינה השנייה בעולם במדרג עומס המס.
מיסוי מכוניות בישראל הוא פשוט מטורף, ירושה של ימים בהם מכונית הייתה "לוקסוס" וכל הקונה מכונית פרטית נענש על מעשהו ואולץ לשלם מאות אחוזי מס לקופת האוצר. אלא שגם אחרי ההפחתות הקרובות, ימשיך המיסוי להיות אנטי-חברתי ואנטי-כלכלי. אין בו הבחנה בשיעורי המס בין מכוניות גדולות, יקרות וזוללות דלק לבין מכוניות קטנות עם נפח מנוע צנוע. כולם משלמים אותו המס המצטבר של 143%.
המיסוי הגבוה והאחיד על המכוניות הפרטיות חוסם את דרכן של מאות אלפי משפחות לשיפור במצבן התחבורתי - אבל הוא מעניק תמריץ עקיף לקניית רכב-שטח אלים. המיסוי מעכב רכישה של מכוניות משפחתיות בטוחות יותר - אבל הוא מייקר את פוליסות הביטוח. הוא רע למשק ולסביבה. השקעה הראשונית הכבדה במכונית הפרטית גורמת לכך שכדאי לקונה המכונית להשתמש בה הרבה, לנוסע הרבה, כדי להפיק את מירב התועלת מן ההשקעה. כך דוחפת הממשלה את האזרחים לייצר פקקי תנועה, לשחוק את התשתיות ולהעלות את שכיחות תאונות דרכים עם נפגעים.
המכוניות החדשות, והבטוחות יותר, כה יקרות, שהן מחוץ להישגן של משפחות מהמעמד הבינוני, הנאלצות לקנות רכב משומש במצב שחוק. בשיעורו הנוכחית, המס על המכוניות הפרטיות פועל לכן כמס מונע. משטר המס הזה גם הביא לפריחה חסרת תקדים של שיטת ההחכרה, "ליסינג" באנגלית, של מכוניות על-ידי מקומות העבודה. השיטה הזו, במימדיה המפלצתיים, לא צודקת כלכלית ומדרבנת בזבוז משאבים.
כל התופעות השליליות הללו לא ייעלמו בעקבות הפחתה אחידה של שיעורי המסים על כל המכוניות באחוזים ספורים. זה נחוץ, אבל לא מספיק. מה שראוי היה לעשות הוא מהלך דרמטי להפחתה משמעותית, של לפחות 30% - ולא 3% - במסי רכב על מכוניות שנפח המנוע שלהן נמוך (למשל: אלף סמ"ק), צריכת הדלק שלהן חסכונית והעומס שהן מטילות על התשתיות הלאומיות מצומצם יחסית. צאו וראו כמה מעט מכוניות קטנות נמכרות בישראל, על אף שלמדינתנו הקטנה מתאימה מכונית קטנה.
עוד בבלוג של סבר פלוצקר: גול עצמי לאיסלאם