האנתולוגיה של הג'יי ביז, שיצאה לראשונה לפני עשור, חוזרת עכשיו בהדפסה מחודשת ומשופרת סאונד, וזאת סיבה לחגיגה גדולה. הג'יי ביז היו חבורה של מוזיקאים ענקיים שליוו את סנדק ה-F אנק ג'יימס בראון, שאסף אותם כדי ליצור את הקצב המושלם לסגנון שהוא המציא. ניצח עליהם, לצד בראון, אשף הטרומבון פרד ווסלי, שהיה אחראי לניהול ההרכב ולחלק גדול מהעיבודים.
למרות שבראון היה בוס קשה, שפיטר את כל מי שעירער על סמכותו וגם קנס נגנים שפיספסו תו, הצליחו הג'יי ביז לשמור על החופש האמנותי והיצירתי שלהם. יחד הם יצרו סאונד חדש. הם שיכללו את מוזיקת הנשמה והוסיפו לה קצב כובש. חטיבת כלי הנשיפה יצרה את הנפח. בוטסי קולינס ואחיו 'קאטפיש' תרמו בס שמן וגיטרה קפיצית. המתופף ג'ון 'ג'אבו' סטארקס הדביק את הכל בטיימינג מושלם ובביט סוחף.
חלק גדול מהג'יי ביז נגנבו מאוחר יותר על ידי ג'ורג' קלינטון והמשיכו תחת חסותו לפתח את הסגנון לכיוונים הרפתקניים יותר. ההרכב הזה יצר את החוקים לסגנון שממנו יצאו בהמשך הדיסקו, ההיפ-הופ, ההאוס ועוד ז'אנרים מבוססי גרוב. חובבי ההיפ-הופ יכירו כמעט את כל הקטעים כאן, שנדגמו עשרות פעמים והפכו להיות הבסיס שעליו נבנו אינספור שירי ראפ.
הקטע The Grunt נדגם כמעט במלואו ללהיט 'לייבור דיי' של הבלק אייד פיז. תפקיד כלי הנשיפה ב-Watermelon Man שימש כבסיס לאלתור של עשרות נגני ג'אז. וקטעים כמו Pass The Peas ו-Soul Power הם קלאסיקות שאותן יצליחו לזהות גם אלה שאין להם מושג למי הן שייכות.
האנתולוגיה מציגה את מיטב העבודה של ההרכב בשנים שנחשבות לשנות השיא של ה-Fאנק, וההיסטוריה מעולם לא נשמעה כל כך טוב כמו שהיא נשמעת כאן. שני הדיסקים הם אסופה מסחררת של גרובים סקסיים, נדירים וחמים, שזורמים לתוך הנשמה ומצליחים להזיז גם את הישבן העצל והלבנבן ביותר. האנתולוגיה של הג'יי ביז, על 30 הקטעים שבה, היא משהו שאתם פשוט חייבים בבית.