מכה לשמאל הפולני

25 שנה אחרי השביתות בגדאנסק, פולין נפרדה סופית מהמסורת הסוציאליסטית

25 שנים וחודשיים אחרי שהחשמלאי המרדן לך ואלנסה הצית את תבערת השביתות במספנות של גדאנסק ועירער את הבלעדיות של המשטר הקומוניסטי בכל הגוש הסובייטי, פולין התנערה הלילה (ב') סופית מהמסורת הקומוניסטית, סוציאליסטית ואפילו סוציאל-דמוקרטית, והייתה למדינה בשליטתו הבלעדית של הימין הליברלי. מתוצאות לא סופיות בבחירות לבית המחוקקים בוורשה (ה"סיים") עולה כי מפלגת הימין הליברלית "חוק וצדק" ניצחה עם 28% ומיד אחריה, עם כ-24% מהקולות, מפלגת ימין ליברלית נוספת - "המצע האזרחי".

 

במהלך מסע הבחירות, "חוק וצדק" הבליטה את עצמה כמפלגה קצת יותר לאומית וקצת יותר חברתית מ"המצע האזרחי", אך ההבדלים הפוליטיים הממשיים בין שתי המפלגות זעירים. שתיהן קפיטליסטיות במוצהר, מצדדות במיסוי נמוך, בשילוב מהיר של פולין בגוש המטבע האירופי, בהפרטה מאסיבית, בהתקרבות נוספת לארה"ב, בטיהור המנגנון הממשלתי משרידי המשטר הסוציאליסטי וב"מאבק בלא פשרות" בשחיתות. שתיהן לא מפלגות קתוליות, אף שרובה של אוכלוסיית פולין דווקא כן. "חוק וצדק", במושגים ישראליים, דומה יותר לליכוד בהנהגת שרון; "המצע האזרחי" דומה יותר למפלגת מרכז בהנהגת לפיד.

 

בראש הרשימה של "חוק וצדק" עומד ירוסלב קצ'נסקי, פוליטיקאי מתוחכם מן הדגם המערבי ואח תאום ללך קצ'ינסקי, ראש עיריית ורשה והמועמד של אותה המפלגה לנשיאות פולין (הבחירות לנשיאות ייערכו בעוד כשלושה שבועות). בראש הרשימה של "המצע האזרחי", שהייתה עד לפני חודשים ספורים תנועת שוליים של ליברלים מאוכזבים, עומד יאן רוקיטה, לוחם ותיק לזכויות האזרח ורודף שמאל מושבע. כעת מסתמן שירוסלב קצ'ינסקי ישמש כראש ממשלת פולין הבא ויאן רוקיטה יתפקד כשר החוץ. במקרה כזה, לא סביר שהבוחר הפולני יעניק לאח התאום השני ממשפחת קצ'ינסקי את הזכות להיות נשיא. זוג התאומים הנ"ל החל את הקריירה שלו בגיל צעיר מאוד: שניהם כיכבו בסרט ילדים שהופק בפולין הקומוניסטית בשם "על השניים שגנבו את הירח". וכיום שואלים בוורשה: האם אלה השניים שיגנבו את פולין?

 

האחים קצ'ינסקי הצהירו ומצהירים על ידידות עמוקה כלפי ישראל והתלהבות אישית ממנה. כראש העיר ורשה, לך קצ'ינסקי אישר תקציב של עשרות מיליוני דולרים להקמת המוזיאון לתולדות יהודי פולין וערך ביקור מוצלח מאוד בישראל. במפלגת "המצע האזרחי" נמצאים אינטלקטואלים רבים שהרכיבו בעבר את הגרעין הלוחם של תנועות המחאה נגד המשטר הקומוניסטי בפולין, אף שלא עמדו בשורה הראשונה. מועמדה של מפלגה זו לנשיאות פולין הוא דונאלד טוסק, דמות אפרורית ובלתי-כריזמטית, המצליחה בכל זאת לשדר אמינות, יעילות וטוהר מדינות. טוסק מקדים בהרבה את המועמדים האחרים, נהנה (בסקרים) מכ-40% תמיכה במירוץ לנשיאות וכעת, כאמור, סיכויי בחירותו עלו חדות.

 

מפלגות השמאל המסורתיות (האחת סוציאל-דמוקרטית נוסח מפלגת העבודה, מפלגתו של הנשיא היוצא קוואשנייבסקי) נחלו בבחירות תבוסה; שתיהן ביחד קיבלו פחות מ-20% מהקולות. נחלש גם הימין הקיצוני, הפופוליסטי, הקתולי, הלאומני וצעקני. במיוחד נפגעה "מפלגת המשפחות הפולניות", בעלת נטיות אנטישמיות. כפי שהדברים נראים כיום, הימין המתון והליברלי יוכל לכונן ממשל יציב בפולין בלא שיתוף השמאל ו/או פופוליסטים. זהו ניצחונו המובהק של המעמד הבורגני החדש בפולין, מעמד של יזמים צעירים, עובדי המגזר הפרטי, אנשי היי-טק ואיכרים המייצאים את תוצרתם למערב אירופה. מעמד שצמח על חורבותיה של המדינה הקומוניסטית. לשתי המפלגות הליברליות הצביעו פולנים שרוצים משטר קפיטליסטי יעיל, מקפיד על זכויות אזרח, בלתי מושחת ודוגל בכלכלת שוק תחרותית. משטר שפניו מערבה ורק מערבה.

 

מאז נפילת הקומוניזם בשלהי 1989 ועד היום, עלתה ההכנסה לנפש בפולין לפחות פי 5 עד 6 ומגיעה ל-12,000 דולר לשנה, בחישוב הלוקח בחשבון את כוח הקניה המקומי. פולין צומחת בכ-5% לשנה ומייצאת סחורות בכ-50 מיליארד דולר בשנה, בהשוואה ליצוא של כ-3 מיליארד דולר לפני 15 שנים. תאגידים זרים השקיעו בפולין שלאחר הקומוניזם כ-60 מיליארד דולר. האינפלציה נמוכה מאוד. המטבע הפולני, הזלוטי, שווה בערכו לשקל וחצי. החנויות מתפוצצות מסחורות. לכל תושב שני מכונית פרטית. תוחלת החיים עולה והתיירות מתגברת.

 

אך לא כולם משתתפים בחגיגה. שיעור הצבעה בבחירות לבית המחוקקים היה נמוך מאוד, כ-38% בלבד. זהו ביטוי לתסכול הפוליטי והכלכלי העמוק של שכבה חברתית אחרת בפולין, שכבת המפסידנים. היא המורכבת מאזרחים שעולמם חרב עליהם עם קריסת הקומוניזם ושלא מצאו את מקומם במשק קפיטליסטי. רובם בעלי השכלה נמוכה, מתגוררים בפריפריה ומובטלים: שיעור האבטלה בפולין נושק ל-19%.

 

מה ישתנה אחרי הבחירות? בסך הכל, לא הרבה: פולין הולכת בדרך של רפורמות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, המציבות אותה כיום כאחת החופשיות והדינאמיות בעולם. היא לא תסטה מדרכה זו.

 

עוד בבלוג של סבר פלוצקר: יפה בסן פרנסיסקו על המים?