ריגודו בן ה-33, לקח קשה את אותו הפסד, לאחר שחזר לנבחרת צרפת, במדיה לא שיחק מאז 2001, והסביר: "הכדורסל נתן לי הכל, אבל אני מרגיש שעכשיו הזמן לתפוס ממנו מרחק. אני מודע ליכולותי". באיגוד הצרפתי כבר הודיעו כי ישמחו להציע לשחקנה של פאמסה ולנסיה תפקיד בצוות המקצועי של ה'טריקולור'.
הגארד החל את הקריירה הענפה בקבוצת שולה, ממנה עבר ב-1995 לפו אורטז, אותה הוביל לאליפות צרפת. לאחר שנתיים הגיע לקינדר (היום וירטוס) בולוניה, קבוצה הטובה באירופה באותם שנים, פרט אולי למכבי תל אביב. בבולוניה פרח ריגודו, גם אם לעיתים לא הוביל בעצמו את הקבוצה, וזכה בשני תארי יורוליג (1998 ו-2001) ובאליפות איטליה.

ריגודו ופארקר באליפות האחרונה. "אני מודע ליכולותי" (צילום: איי פי)
אולם הישג השיא שלו היה דווקא עם הנבחרת: "אני גאה על הקריירה שלי ועל המאבקים בהם השתתפתי, במיוחד על הזכייה במדליית הכסף ההיסטורית באולימפיאדת סידני 2000", אמר ריגודו, "וכעת אני מוכן לקחת על עצמי אתגרים חדשים ולהשקיע בהם את כל כולי".
את מרבית העונה האחרונה בוולנסיה החמיץ ריגודו בשל פציעה, אך מאמן צרפת, קלוד ברגוד, התעקש לצרפו לסגל, בעיקר בזכות הניסיון העשיר. לאחר טורניר מוצלח יחסית, החטאות עונשין שלו בסיום היו מהגורמים להפסד המפתיע ליוון, אך האליפות תיחשב כהצלחה יחסית. למרות שלא הציג את הקליעה והיכולת הפיזית של ימי השיא, סייע ריגודו לטוני פארקר וחבריו לזכות במדליית ארד.
לריגודו היה גם פרק NBA קצרצר, כשעבר מבולוניה לדאלאס מאבריקס בעונת 2003. אך לאחר ששיחק 11 משחקים והועבר בטרייד לגולדן סטייט, העדיף לחזור לאירופה וחתם בוולנסיה, במדיה סיים, כאמור, את הקריירה האדירה שלו.