לונדון, 18:00. אולם הקולנוע רקס במרכז העיר מלא באנשי חברות תקליטים ועיתונאי מוזיקה מרחבי הממלכה. ה., חברה ישראלית הקשורה לתעשייה הלונדונית, גררה אותי איתה להשמעת טרום בכורה עולמית ל-The Trinity אלבומו החדש של שון פול, עם הבטחה לאלכוהול משובח חינם ולצפייה משוערת בטווס הג'מייקני בכבודו ובעצמו. נשמע מפתה. האלכוהול כמובן.
לומר את האמת, אני לא ממעריצי שון פול. בסך הכל עוד גימיק ג'מייקני ממוסחר שיצא כבר מכל החורים לפני שנתיים עם הלהיט Gimme The Light מתוך אלבומו הקודם, לא שזה הפריע לו למכור יותר משישה מיליון עותקים ולגרוף את הגראמי. אחרי חצי שעה של מינגלינג בבר נאות פול להיכנס באדישות עם הפמליה הגדולה שלו ולעשות פוזות של ערס ג'מייקני ליד השירותים, שם הושיבו אותו כדי להפריד אותו משאר באי האירוע. אחרי שלוש כוסות של רום ג'מייקני וקולה הייתי חייב להתרוקן ואתם רק יכולים לנחש מי נכנס אחרי לנוחיות - שון פול והגורילה שלו. קצת מלחיץ להשתין כשלצדך שון פול מנער ובצד השני הגורילה הענקית משגיחה שלא תתיז עליו בטעות מהתרגשות, אבל ההתרוקנות עברה בשלום.
ואז כולם התבקשו להיכנס לאולם להשמעת התקליט. דוגרי, חשבתי שאירדם כבר בשיר השלישי, אבל פול עלה לבמה בין שיר לשיר, הסביר, סיפר ורקד לצחקוקי הקהל. לאורך כל הפרזנטציה פול רקד את ה-Willy Bounce - הריקוד האחרון ש-Mr Bogle, כוריאוגרף ורקדן ג'מייקני מפורסם שנרצח השנה, לימד אותו. הוא הודה שמרבית השירים הם על בנות (כי זה הדבר הכי אהוב עליו) וסיפר שמציק לו שנהרגים מאות אנשים בג'מייקה במלחמות כנופיות והוא רוצה להביא מסרים של שלום ואהבה לבני עמו. את Never goona be the same מהאלבום הוא הקדיש לחבר שלו שנרצח, לדודה שלו שנהרגה בתאונת דרכים ולשאר אנשים קרובים שהלכו לעולמם. בקיצור חיים שכאלה עם שון פול.
כשחזרתי לישראל ושמעתי את האלבום הרשמי ללא השפעת אלכוהול הבנתי שפול 2005 פושר יותר מאשר באלבום הקודם. למרות שהוא התגאה בפנינו כי לקח לאלבום רק את המפיקים החמים מ"העולם השלישי" (ג'מייקה), לא נחשפה באלבום תגלית סאונד חדשה. באלבום הקודם גייס פול מפיקים בעלי שם כמו הנפטונס, סליי אנד רובי ועוד, אבל הפעם העדיף לעבוד עם מפיקים ביתיים ואולי בשל כך אין כאן יותר מלהיט ממשי אחד, חוץ מהסינגל We Be Burnin שטוחן את מסך ה-TV אחת לשעה ומספר על חיי הגאנג'ה הרגילים של פול. חוץ מזה יש פה גם אתConnection, דואט נוטף סקס עם Nina Sky הראוי לציון ואת All on me עם Tami Chyn שתפקידו של פול בשיר רק הורס את השירה היפה שלה.
התבנית המוזיקלית אליה מכוון פול מאוד ברורה – להיטי רחבות. Ever Blazin' ו-Yardi bone עם ווין מארשל, קולעים למטרה אבל עדיין לא מחזיקים את האלבום כולו. השנה הוא כבר לא יזכה ללטף את הגראמי. מקסימום דוגמניות בקליפים.
עוד היפ הופ
"הליקון היפ הופ" הוציאו בשנה שעברה את האוסף Now Hip Hop ששילב לצד קטעי היפ הופ מחו"ל גם קטעים של אמנים מקומיים. גם השנה הם המשיכו במסורת המבורכת והוציאו את האוסף השני בסדרה הכולל שני דיסקים, האחד רגיל והשני דיסק מיקסטייפ שבו כל השירים מחוברים במיקס ארוך. על עבודת המיקסוס אחראים DJ Wido מסוליקו קרו ובועז מורד מ"הליקון". האוסף מספק אסופה של 30 קטעים המסכמים במשך שעתיים את כל מה שהיה חם בשנת 2005 ורמז למה שהולך להיות חם בסצינה המקומית.
מי שהיה בעניינים יודע שהשנה, לצד ההיפ הופ המסחרי מסורתי (M.V.P - Rock Ya Body ) עומדים בגאון גם הרגאיי (Damian Marley - Welcome to Jamrock) והרגאטון Daddy Yankee - Gasolina, שחורך את הרחבות כבר חודשים. בין הלהיטים באוסף: Hollaback Girl של גוון סטפאני, Don't Phunk With My Heart של הבלאק אייד פיז, Lonley המעצבן של אקון, Ghetto Gospel של טופאק (שמסרב למות) ואלטון ג'ון, It's Like That של מריה קארי המתקמבקת ועוד.
מה שמייחד את האוסף משאר אוספי בררה על המדפים הוא הקטעים הישראלים האקסקלוסיביים, של שמות מוכרים יותר ופחות: שי 360 ברימיקס מיוחד ל"קבל", דני דין ב"המנגינה שלי" (השיר יצא כסינגל ראשון מתוך האוסף), אדם בן לביא (פישי הגדול), סאבלימינל ובוסקילז, אורי שוחט וקטע מבטיח של נועה פארן מהפרברים רפיוג'יז - "אל תשחק איתי", שיתוף פעולה עם סאבו (סוליקו) וקותי שיצא בקרוב כסינגל שני. נקווה שהשנה הבאה תהיה עוד יותר פורייה בשוק המקומי ושכל מספידי הסצינה יתבדו.