יותר ויותר תיירים מגלים בשנים האחרונות שולנסיה, העיר השלישית בגודלה בספרד, היא לא רק בירת התפוזים שזכו להיקרא על שמה. ולנסיה היא גם עיר עתיקה שמציעה לאורחיה חופן חינני של אתרים נאים ומרשימים וכמה סיבות טובות להזכיר את שמה כמעט בנשימה אחת עם ברצלונה או מדריד.
כמו ערים עתיקות אחרות בספרד, מציגה ולנסיה סימטאות וכיכרות ציוריות,
פסלים, ארמונות, כנסיות ומגדלים, לצד עיר מודרנית בעלת שדרות מפוארות ומרכזי קניות אלגנטיים. אבל מה שמייחד את ולנסיה היא עיר האמנויות והמדע, שתוכננה על-ידי האדריכל הספרדי רב המוניטין סנטיאגו קלאטרווה.
קלאטרווה, יליד העיר, העניק לולנסיה את אחת המתנות היפות ביותר שיכלה לקבל: מרכז ארכיטקטוני מדהים ביופיו הבנוי מחמישה מבנים שונים שחושפים את המטייל בהם לרזי המדע, האמנות והטבע. בקומפלקס, שזכה להכרה בינלאומית ושוכן במקום שבו עבר פעם נהר טוריה, בלב העיר, נחנכה אתמול (שבת) אטרקציה מרשימה נוספת - ארמון האמנויות.
אופרה ודולפינים
מסעדה תת-ימית
כל התענוג הזה כרוך כמובן בתשלום ומחיר הכניסה משתנה בהתאם למבנים
שבהם רוצים לבקר (ניתן להיכנס רק לחלק מהאתרים). המחירים נעים בין 7 ל-23 יורו למבוגר, ובין 5.5. ל-17 יורו לילד. הקומפלקס פתוח לקהל בכל ימות השנה (18:00-10:00 בראשון עד שישי, עד 20:00 בשבת).
מומלץ מאוד לבקר במסעדה התת-ימית שבמתחם האוקינוגרפיה ולא לוותר על מנה של פאייה ולנסיאנית טיפוסית. הביקור במסעדה, במיוחד בערב, הוא חוויה יוצאת דופן: את הסועדים מקיף אקווריום ענק שבו שוחים מינים רבים של דגים, כך שמומלץ לבקש שולחן צמוד אליהם, כדי להבחין מקרוב במאושרים שלא יגיעו לצלחת שלכם. ויש גם מקור לגאווה ישראלית: גוף התאורה הענק המרחף מעל חלל המסעדה תוכנן על-ידי המעצבת הישראלית איילה צרפתי.
ואם כבר ישראל, וליתר דיוק ירושלים - אז סנטיאגו קלאטרווה הוא האיש האחראי לפקקי התנועה בכניסה המערבית לבירה. לאחרונה החלו לעבוד שם על התשתית לגשר הרכבת הקלה בעיצובו של האדריכל. הרכבת אמורה לעבור על גשר המיתרים, שמזכיר נבל ענק, בעוד כשלוש שנים.