האזהרה פורסמה, מסר אז המשרד, לאחר בדיקה מקיפה של ועדת מומחים בכירים מטעם "המועצה הלאומית לקרדיולוגיה", ו"המועצה הלאומית לדימות" (רנטגן, ש.ג.). "ההחלטות בוועדה זו התקבלו פה אחד", נטען אז בהודעת המשרד.
אולם בתחקיר מוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות' שפורסם ב-16 בספטמבר 2005, התברר שחברי ועדה מאשימים זה את זה בניגודי עניינים, ובאינטרסים כלכליים שהביאו להטיית תוצאות הדיונים.
קרדיולוגים בוועדה, נטען בין היתר, חוששים להפסיד את שוק הצנתורים האבחוניים, שעומד על כרבע מיליארד שקלים בשנה. מסקנות משרד הבריאות הותקפו, כשרוב המומחים בוועדה חולקים על הפרסום וסבורים שמדובר בבדיקה מהפכנית וזולה, שתסייע במניעת מחלות לב. לדבריהם, חולים שמופנים היום לצנתור, יכולים להיבדק בסי.טי. שהוא בטוח יותר ואיננו פולשני.
בעקבות התחקיר התכנסה אתמול ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, במטרה לצרף לוועדה מומחים חיצוניים שאינם נגועים בניגוד עניינים, ולהחזיר את הנושא לדיון.
אבל כבר בפתיחת הישיבה הציג המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר יצחק ברלוביץ, הודעה חדשה שניסחו ראשי ועדת המומחים. הפעם נקבע ש"הבדיקה חשובה ויש לה פוטנציאל אבחנתי רב". הוחלט שכל רופא יכול לשלוח חולים לבדיקה ודי בכך שהוא סבור שלסי.טי. ללב יש "יתרון ממשי על פני בדיקות אחרות".
במקום אזהרה מהסכנות בשל קרינה ויוד, הודגש שהדבר "דומה לשאר בדיקות הסי.טי.". "הבדיקה תכנס לסל הבריאות", הבהיר ברלוביץ, "ותימצא שם כמו כל בדיקת סי.טי. אחרת. אם קרדיולוג ישלח חולה להיבדק בסי.טי. זה חלק מהסל. בעקבות ההד הציבורי (הפרסום ב'7 ימים', ש.ג.) יזמנו פגישה חוזרת של כל הגורמים המקצועיים, וניסחנו מחדש את עמדת משרד הבריאות".
יו"ר ועדת הרווחה, ח"כ חיים כץ, דרש מהמשרד לא לעכב את המעקב אחרי התקדמות טכנולוגיית הסי.טי. לשנתיים תמימות, כפי שנקבע תחילה. המומחים נעתרו לבקשתו, והוחלט שהנושא ייבדק עוד שנה.