חן (14): "מה כבר ידעתי על סרטן? שמתים מזה"
"היו המון רגעים", מספרת חן חסן, בת 14, מחדרה, "ששאלתי את ההורים למה זה קרה דווקא לי, והם הסבירו לי שסרטן לא בוחרים, זה בא במפתיע"
ynet
פורסם: 06.02.06, 10:37
כך גיליתי שאני חולה בסרטן: "הכל התחיל לפני שנתיים, פתאום הופיעו לי בלוטות על הצוואר. הלכתי עם אמא לרופא והוא אמר שצריך לעשות ביופסיה. עשיתי את הבדיקה ואז חזרתי עם שני ההורים לקבל את התוצאות בבית-החולים שניידר. נכנסנו לרופאה והיא אמרה לנו מיד – יש לך סרטן בבלוטות הלימפה.
- רוצים לקרוא על המסע המרגש של "גדולים מהחיים" בארה"ב? לחצו כאן
"אני זוכרת שמיד התחלתי לבכות, הייתי מאוד עצובה. מה כבר ידעתי על סרטן? שמתים מזה. בית-החולים שלח עובדת סוציאלית לכיתה שלי והיא בישרה להם על המחלה שלי, הרבה ילדים בכו, החברים שלי בכיתה היו בטוחים שאני אמות מזה. אבל הרופאה הצליחה לעודד אותי כשסיפרה לי ש-90 אחוז מאלו עם סרטן מהסוג שיש לי, מבריאים".
חיים עם סרטן: "אחרי הכימו וההקרנות השיער התחיל לנשור. הרגשתי נורא. הלכתי עם בנדנה, אבל לא הרגשתי טוב עם המראה החדש שלי. הייתי גם מאוד חלשה וישנתי כל היום, לא יכלתי להחזיק את עצמי ערה".
אני ומיכל ינאי (צילום: מוטי אברג'ל)
השינויים שעברתי בעקבות המחלה: "באופו מפתיע, חוץ מהטיפולים וההרגשה אחריהם, החיים שלי לא ממש השתנו. היו המון רגעים ששאלתי את ההורים למה זה קרה דווקא לי, והם הסבירו לי שסרטן לא בוחרים, זה בא במפתיע".
נקודת השפל שלי במהלך המחלה: "כשהשיער נפל. הרגשתי שמשהו ממני כבר לא קיים, זו היתה הרגשה מאוד מבאסת"
דבר טוב שקרה לי בעקבות המחלה: "אין דברים דברים טובים במחלה הזו ומי שיגיד לך שיש, משקר. כל מה שאתה רוצה זה שהמחלה הזו תעזוב אותך, תיעלם בדיוק כמו שהיא באה".
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול: "עוד לא החלטתי".
רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום "גדולים מהחיים"