גם אצל המוסלמים מגדילים החגים את ההוצאות למשפחה. חודש החגים - הכולל את הרמדאן שהחל באוקטובר ויסתיים בעיד אל פיטר בתחילת נובמבר הביא לכך שהוצאה על מזון למשפחה מוסלמית מסתכמת בכ-4,500 שקל למשק בית, כמעט פי 2 מההוצאה הממוצעת על מזון בחודש רגיל.
כך עולה מסקר שערך המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי לקראת חודש הרמדאן, המאופיין בארוחות לילה וביקורי משפחות, מכרים וקרובים, ועל כן בתנועה עסקית וצרכנית גבוהה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית-מוסלמית בישראל.
לפי הסקר, הציבור הערבי בישראל מוציא בסך הכל 1.147 מיליארד שקלים על מזון, ביגוד ומתנות במהלך חודש הרמדאן.
לדברי מנכ"ל המרכז, חלמי כתאנה, "רשתות השיווק היהודיות עדיין לא גילו את הפוטנציאל הכלכלי של חודש הרמדאן. מדובר בחודש בו הצריכה בקרב האזרחים הערבים מגיעה לשיא שנתי. עבור עסקים רבים, הפדיון של החודש הזה יכול להחזיק לכל השנה".
לדברי מנהל היחידה העסקית, עלא אגבריה, "השנה האחרונה היא טובה במיוחד לעסקים ערבים בתוך ישראל. גדר ההפרדה שחוצצת בין ישראל לשטחים מקשה את המעבר וגורמת לכך שמרבית הקניות נעשות בחנויות בתוך ישראל ולא בשטחים".
קונים יותר מזון, בגדים וכלי בית
בישראל חיים כיום כ-1.4 מיליון אזרחים ערבים, המהווים כ-20% מאוכלוסיית המדינה. כ-82% מהאזרחים הערבים הם מוסלמים, ובסך הכל מדובר ב-1.148 מליון נפשות וכ-255 אלף בתי אב. מרבית האוכלוסייה המוסלמית צמה כל חודש הרמדאן. צום הרמדאן מתחיל מדי יום בזריחה ונמשך עד שקיעת החמה, ובסוף כל יום נערכת ארוחת אלאפטאר, ארוחת הפסקת הצום. אלאפטאר היא ארוחה גדולה במיוחד וכוללת מספר מנות, בדומה לארוחת החג היהודית.
לפי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה עבור התאחדות התעשיינים, 59% ממשקי הבית המוסלמים בישראל מגדילים את צריכת המזון ברמדאן, בעיקר במוצרי בשר, עופות, ירקות, מוצרי חלב, ממתקים ומשקאות קלים. גם בשוק המתנות וכלי הבית נרשם גידול בתקופת החגים המוסלמים, ושוק כלי הבית מגלגל קרוב ל-110 מיליון שקל בחודש הרמדאן.
שוק נוסף שפורח בתקופה זו הוא ההלבשה וההנעלה: לפי סקר הוצאות המשפחה ל-2002, ההוצאה החודשית הממוצעת על ביגוד בקרב האוכלוסייה הערבית עומדת על 600 שקל, ובתקופת הרמדאן סכום זה מוכפל. בסך הכל מגלגל שוק זה כ-306 מיליון שקל ברמדאן.