כמו יין אדום

ליו-בי 40 הוותיקה יש אלבום חדש ומצוין. היא אמנם לא חורגת מהנוסחה הרגילה שלה, אבל לשילוב הייחודי שהיא מציעה בין רגאי למחאה יש הצדקה מלאה גם כיום

you do the shooting - they do the looting

you do the killing - they do the drilling

you do the dying - they do the lying

all the way to the bank

you can hear them crying.

 

יו-בי 40 עדיין איתנו, ובכושר מרשים. אחרי קרוב ל-30 שנות קריירה, 23 אלבומים, לשמיניה הבריטית יש עדיין מה להגיד. השורות הנ"ל מ-Who You Fighting For שיר הפתיחה של האלבום החדש שלה, שגם נושא את שמו, מכוונות למלחמה בעיראק, שלא ממש שימחה את חברי הלהקה. גם בחלקים אחרים מהאלבום מצליפים אלי קמפבל הסולן וחבריו בעוולות העולם, ומנסים, במשהו, לשפר אותו.

 

מחאה חברתית ליוותה תמיד את אלבומיה של יו-בי 40, להקה ששמה לקוח מטופס האבטלה הבריטי. נכון, הטקסטים שלה לא הגיעו אף פעם לדרגת החריפות של הסמית'ס למשל, אבל לפעמים דווקא הקו המעודן יחסית שלה אפשר לה להגיע לאוזניים רבות יותר ולהשפיע. one in ten שלה, שתקף את המדיניות הכלכלית של מרגרט תאצ'ר בתחילת האייטיז, הוא דוגמה מופתית לשילוב אפשרי בין מוזיקה פופולרית למחאה חברתית.

 

גם באלבום הזה, כמו לכל אורך הקריירה שלה, יו-בי 40 משלבת לצד המחאה גם שירי אהבה קלילים יותר וקאברים רבים (בין השאר הביטלס ובואי). גם הנוסחה המוזיקלית שלה לא משתנה: רגאי קלאסי, קליל יחסית, מבוצע היטב, בלי לערבב ז'אנרים אחרים או חידושים טכנים כאלה ואחרים. האלבום הזה היה יכול לצאת גם לפני 20 שנה.

 

אבל את מה שהם עושים - הם עושים מצוין. האלבום כולל מבחר מרשים של שירים שאולי לא יהפכו לשלאגרים כמו I got You babe שהלהקה שרה יחד עם כריסי היינד או Where Did I Go Wrong המקסים, אבל בהחלט ישמחו את כל אוהבי הלהקה.

 

בשנות השמונים יובי-40 היתה אחת הלהקות החשובות בבריטניה, לא רק בגלל המוזיקה והמחאה, אלא גם בגלל מסר האחווה ששידר הרכב חבריה - בני גזעים וצבעים שונים - בעידן שבו הגזענות היתה מקובלת למדי בממלכה המאוחדת. ההופעה ההיסטורית שלה במוסקבה ב-1985 היתה צעד קטן אבל חשוב בקירוב בין המזרח למערב.

 

בשנות התשעים, למרות שהמשיכה ליצור, היא הפכה בעיקר ללהקת ז'אנר - כשרק חובבי הרגאיי ממשיכים לעקוב אחריה. למרות איכותו של האלבום, אני מתקשה להאמין שזה ישתנה - וחבל. יובי 40 אמנם איננה להקה חלוצית או מהפכנית - אבל לשילוב הייחודי שלה בין רגאיי קליט ופופי לטקסטים מלאי כוונה, יש עדיין מקום במוזיקה העולמית.

  

• אתר הלהקה