הגענו, בשעה טובה, לחג אחרית החגים, בגשר עד יום א' הקרוב. ועיתונאים בכירים מתלוננים על כך שהאמריקנים חונקים אותנו באיסורים על יצוא ביטחוני בגלל אינטרסים שלהם. הישראלים שכן עובדים לקחו חופשה בת חודש ימים. האמריקנים "החונקים אותנו" חייבים לעבוד שעות נוספות כדי להעניק לנו את האפשרות להתבטל חודש שלם; להיות מדינה שהיא גשר ארוך מאוד.
למי שכל זה לא מזיז אלה אבירי הבנקים, המנהלים מערכת די בינונית. אין להם כסף לשלם לבחורה מסכנה שיושבת בפתח סניף ברחוב לינקולן בתל-אביב, כדי שתוכל להדוף בעגיליה מחבלים נחושים. אבירי הבנקים האלה מתפרנסים כידוע כ-25,000 שקלים ליום! מר צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, מרוויח 1,900,000 שקלים לשנה. יושב ראש הדירקטוריון מרוויח 750,000 בחודש, וכה יפה מצידו כאשר טען לא מכבר ש"תמונת החברה בישראל מדאיגה... חלה עליה באי-שוויון בעוני ובניכור". וזה אדם המרוויח שכר גבוה בהרבה מעמיתו האמריקני - שכר המשולם מן האוברדראפט והעמלות שלנו.
ההסתדרות שלנו מגינה על הוועדים החזקים, לא על עובדי המשק בבתי-החולים. אבל מיעוט ימי הלימודים ממשיך לייצר צרות אופקים. וכך, יושב ראש הדירקטוריון המסכן יקבל השנה בונוס של 13 מיליון שקל, שברובו יגיע מן התמיכה האמריקנית. וגם מאות אלפי אברכים, שאינם תורמים מאומה לכלכלה הישראלית, מתפרנסים מכיסו של הפועל האמריקני, אבל לא ינסו להתאים את דרישות הדת לעולם הממשי ממנו הם מתפרנסים. אילו הייתה ישראל מדינה בסדר גודל של עולם שלישי משופץ, היה נחוץ לברוא מערכת לפיה חוקי דת יישארו לדתיים - והמדינה תוכל לעמול לפרנסתה. מניין צצה החוצפה לבקר את האמריקנים, לדרוש שיתחשבו במצבנו?
חודש שלם של חופשה מתמשכת, אחרי קיץ של חופשות, לא יכול לקרות במדינה המבקשת להיות מודרנית. סטף ורטהיים, שבמדינה אחרת היו עושים ממנו שר אוצר או נשיא, מרוויח מיגיע כפיו וחוכמת עמלו, מתבונתו ותבונת העובדים איתו. הוא לא ייקח בונוס של 13 מיליון, אלא ישקיע בכלכלה הישראלית, כדי שאדון נחמה יוכל להרוויח את הבונוס שלו. סטף הוא הדון קישוט של אבירי הבנקאות, החיים מהפתיל הקצר שלנו. כי כאשר אנחנו לווים, מנהלי הבנקים מתעשרים. העשירים באמת כאן לווים בבנקים שלהם או של חבריהם ואם אינם מחזירים - לא נורא, אפשר לקצץ עתה גם באפשרות האוברדראפט.
מי שאינו רוצה מדינה החיה מעמל כפיה ותבונתה אינו יכול לבוא בטענות אל האמריקנים, להם הלוא אין גשר צר וארוך של חופשה.