מחלבה בסערה: בעלי מניות בתנובה נגד ההנהלה

קבוצת חברי מושבים וקיבוצים, בעלי מניות בתנובה, מובילים יוזמה פרטית להדיח את המנכ"ל הכל-יכול של חברת המזון הגדולה במשק. הם עוברים בשקט בין המושבים והקיבוצים, ומנסים לשכנע את בעלי תנובה לחתום על טופס שיאפשר הצבעה על החלפת ההנהלה. מדוע הם עושים זאת, מה מפריע להם בניהולו של רייכמן, מדוע הם מתנגדים להנפקת החברה, והאם יש להם סיכוי נגד האיש החזק בענף החלב?

תני גולדשטיין פורסם: 04.11.05, 10:37

שבוע סוער עבר על אריק רייכמן, המנכ"ל הכל-יכול של תנובה. רייכמן חשף בישיבת הנהלת החברה את הדו"חות הכספיים הנאים של תנובה למחצית הראשונה של 2005, שהצביעו על עלייה של 9% ברווחיה ועל עלייה של 12% במכירותיה, אבל נאלץ לחשוף גם חובות של 1.6 מיליארד שקלים, ולדחות שוב את הדיון בהנפקת תנובה. הישיבה היתה סוערת: רייכמן חם המזג ניהל את הישיבה תוך חילופי צעקות עם מנהלים ודירקטורים, ואחדים מהם כינו את הישיבה: "מופע האימים של רייכמן". 

 

אבל האירוע שעשוי להיות המשמעותי ביותר, התרחש הרחק מאור הזרקורים, באולמות הקטנים והמאובקים של המועדונים במושבים ובקיבוצים. קבוצה קטנה של חברי מושבים וקיבוצים, עוברת בימים אלה מיישוב ליישוב, ומכנסת אסיפות חברים במטרה מוצהרת לחולל מהפכה בחברת המזון הגדולה בישראל, ולהחליף את הנהלתה בראשות רייכמן.

 

צילום: חן מיקא
אריק רייכמן מנכ"ל תנובה (צילום: חן מיקא)

 

 

תנובה היא אגודה שיתופית בבעלות 600 מושבים וקיבוצים. רייכמן הוא מנהל שכיר, ולהלכה, הוא אמור לסור למרות החברים. אם רובם רוצים להחליפו, הוא יוחלף. מובילי היוזמה מחלקים בימים אלה במושבים טפסים, ובהם קריאה לכינוס מיוחד של ועידת תנובה, לשם בחירות חדשות למוסדות האגודה. לדבריהם, המשמעות המעשית של המהלך היא ניסיון להחליף את רייכמן. אבל כדי לעשות זאת, נדרשת הסכמתם של 150 מושבים וקיבוצים. ככל הידוע ל-ynet, עד כה חתמו רק כ-20 מושבים על הטפסים.

 

"הבעלים לא יודעים מה קורה בחברה"

 

בין מובילי היוזמה נמנה זיו מטלון, רפתן מבאר טוביה. מטלון ארגן השבוע כנס ביישוב באר-טוביה, שבו חשף, יחד עם שותפיו, את תוכניתם לשינוי בתנובה. "בעלי תנובה, כלומר אנחנו, החברים, לא מודעים למה שקורה בה", אמר מטלון בכנס, "הגישה המקובלת היא שסומכים על ההנהלה, לא נכנסים לפרטים".  

 

"לפני 6 שנים, היה לתנובה הון נזיל של מיליארד וחצי שקל", מספר מטלון. "רצינו ליהנות גם אנחנו מהכסף הזה, וועידת תנובה החליטה שצריך לאפשר למושבים וקיבוצים למכור את המניות שלהם. מאז, לא ראינו את הכסף. תנובה גם כמעט לא מחלקת דיבידינדים. מה היא עושה עם הכסף, אנחנו לא ממש יודעים".

 

"גילינו, משמועות ומכתבות, שתנובה משקיעה השקעות ענק. זה נכון, שאי אפשר לבקש רשות מהחברים על כל דבר. אבל תנובה השקיעה 1.4 מיליארד שקלים רק במחלבה החדשה שהקימה באלון תבור. גילינו שההון הפך לחוב של 1.6 מיליארד שקלים. אלה סכומים פנטסטיים, בלתי-נתפשים, שהושקעו בלי שוועידת תנובה הצביעה עליהם, בלי שידענו. בכל חברה רצינית המנכ"ל מתייעץ עם הבעלים על ההשקעות. אבל תנובה מתנהגת כמו בימים האפלים, בלי שקיפות, בהסתרת מידע".

 

"מדוע מאשרים החלטות של רייכמן?"

 

דבריו של מטלון בכנס עוררו קריאות ביניים רמות ושאלות מהקהל. "מדוע הנהלת תנובה מאשרת החלטות של רייכמן, הרי יושבים שם נציגים של המושבים והקיבוצים?", שאל אחד הנוכחים, ומטלון השיב: "את חברי ההנהלה ממנות תנועות המושבים והקיבוצים. אני לא רוצה להתלהם נגד אף אחד, אבל חלקם אמרו לי בעצמם: התנועה קנתה אותנו בשביל תנובה. מה שיגידו לנו, נצביע".  

 

"אבל מה אתם מציעים"? שאל מושבניק אחר, "דברו תכלס". 

 

מטלון: "קודם כל, כסף. אם תנובה הרוויחה 150 מיליון שקלים, לדוגמא, היא צריכה לחלק דיבידינד של 100 לפחות. אנחנו דורשים להקים מנגנון שיאפשר לחברים לממש את חלקם ולפרוש מתנובה. שלישית, וזה הכי חשוב: אנחנו רוצים לבחור הנהגה חדשה, שתייצג אותנו". 

 

על פניהם של חלק מהחברים הייתה הבעה ספקנית. "אתה באמת חושב שזה ריאלי?", שאלו אותו. 

 

מטלון: "ריאלי ודחוף. זה ריאלי, כי אתם תחזרו הביתה ותפיצו את הטפסים שקוראים לבחירות בתנובה. להנהלה יש כוח, היא משקיעה מיליונים ביועצי תקשורת, אבל בסוף מי שיחליט היא הוועידה, כלומר אנחנו. וזה דחוף, כי דברים משתנים. למשל: תנובה מקימה מחלבה ברומניה. אף אחד לא שאל אותנו אם זה כדאי לנו, אם זה הגיוני ומה זה יעשה למשק החלב בארץ. אבל הם אמורים להשקיע שם 300 מיליון שקלים, ובינתיים השקיעו רק 50 מיליון. והם ממשיכים לבנות".

 

"אנחנו לא נראה כסף מההנפקה"

 

המניע המרכזי להתנגדות לרייכמן היא תוכניתו להנפיק את תנובה בבורסה לניירות ערך. ההנפקה היא ה'בייבי' של רייכמן, החזון שהוא מקדם מזה שנים. לפי התוכנית, יונפקו 10% ממניות תנובה לציבור המשקיעים, 20% ל"משקיע אסטרטגי" - חברה גדולה - ו-36% לקבוצת משקיעים שתרכוש את השליטה בתנובה. 34% הנותרים יתחלקו בין הקיבוצים והמושבים. 

 

לפי הערכות, תונפק תנובה לפי שווי של 3.5 עד 5.5 מיליארד שקלים. רייכמן אומר, שההנפקה תאפשר לחברים לפדות הרבה מאוד כסף, תמחוק את חובות הקיבוצים ותאפשר לאלפי חברים קשישים, בעיקר בקיבוצים, לקבל פנסיה.  

 

מטלון אינו מאמין. "אנחנו לא נראה כסף", אומר מטלון, "מה שיקרה הוא דילול של המניות. בעלי ההון ישתלטו על תנובה, ואנחנו נישאר בלי כלום, בדיוק כמו שקרה לנו בכל האגודות השיתופיות שלנו שיצאו לשוק, כמו המשביר המרכזי. תנובה היא הנכס האחרון שלנו, נכס אדיר, ואנחנו נאבד אותו". 

 

הנפגעים העיקריים מההנפקה עלולים להיות הרפתנים, המספקים לתנובה סחורה. בהיותה אגודה שיתופית שנועדה לסייע להם, רוכשת מהם תנובה חלב במחיר מוסכם, והם חוששים, שאם תנובה תהפוך לחברה עסקית היא תאלץ אותם להוזיל את החלב. לרוע מזלו של רייכמן, מרבית הקיבוצים והמושבים המחזיקים בתנובה מחזיקים גם רפתות, והתנגדותם להנפקה עשויה להכשילה.  

 

"ההנפקה היא מה שדחף אותי להתעורר ולפעול נגד רייכמן", מספר מטלון. "כבעל מניות בתנובה, אני חושש מדילול הערך, וכרפתן, ההנפקה מסכנת את הענף שאני מתפרנס ממנו".  

 

עם זאת, מטלון, ששימש בעבר כסמנכ"ל מועצת החלב, מדגיש שהתנגדותו להנפקה ולרייכמן נובעת רק מאינטרס אישי שלו כרפתן: "אני פועל לשינוי תנובה כחבר מושב באר-טוביה, בלא כל קשר לעבודתי במועצת החלב".

 

ענף החלב עשוי לקרוס

 

בכנס בבאר-טוביה השתתף גם אחד מחברי הנהלת תנובה, עמיר כהן, דירקטור בתנובה המתנגד בחריפות להנפקה, בטענה שהיא תפגע, בהכרח, ברפתנים. "חברה בבורסה חייבת תמיד לגדול ולהגדיל רווח. מהיכן יבואו הרווחים? מחירי המוצרים של תנובה ברובם מפוקחים וגם נמכרים בתחרות קשה. אי אפשר ליצור פתאום חלב שיעלה 20 שקלים", אמר כהן בכנס. 

 

"בהנהלה אומרים בגלוי ובהדגשה, שתנובה תרוויח מהורדת מחירי החלב שהיא רוכשת מהרפתנים. הרפתות יתחילו להתמוטט בזו אחרי זו. משרד האוצר ישמח מאוד על ההזדמנות לפתוח את משק החלב לייבוא. ניתן לייבא 400 מיליון ליטר חלב. מה יקרה אז? הענף המרכזי שתנובה עוסקת בו יתמוטט, ומניית תנובה תחטוף מכה אנושה. לא חסר בבורסה שלנו חברות שעלו ונפלו בדרך כזאת. ואז אנחנו שוב נבכה שאיבדנו נכס".

 

שותף נוסף לביקורת על תנובה בניהולו של רייכמן הוא ראובן טנא, מנהל אגף משק וכלכלה בארגון חקלאי ישראל, שהשתתף גם הוא באותו כנס. "היום תנובה משלמת לרפתנים על החלב 10 ימים אחרי שהיא מקבלת אותו. שוטף+10", אמר טנא. "תארו לכם מה יקרה למשקים שלכם, אם תנובה תעשה את מה שמקובל בכל השוק, ותשלם שוטף+90? עשרות מחלבות יסגרו באותו רגע. רייכמן, מנכ"ל של חברה, אומר לבעלי המניות: אני מתכוון לשלם לכם פחות ושתפסידו. האם הוא נאמן לבעלי המניות"?

 

"תנובה היא חברה של מנכ"ל, לא חברה של דירקטוריון ובעלי מניות", אומר טנא. "הדירקטורים בתנובה רואים את הדו"ח הכספי פעם בחצי שנה, בשיקופית שמוקרנת להם על הקיר, להרף עין. יש דירקטורים בתנובה שלא משתתפים בדיון על הדו"חות הכספיים. ואני, שאני בעלים, מבקש כבר 4 חודשים לראות את הדו"חות הכספיים ולא נותנים לי. תנובה מוכרת נכסים, כמו המחלבה בירושלים, בלי מכרז. דברים כאלה לא היו עולים על הדעת בחברה עסקית".

 

עם זאת, טנא מדגיש כי אינו שותף ליוזמה להחלפת רייכמן: "אני לא דורש ולא דרשתי את הדחת מנכ"ל תנובה, אריק רייכמן", הוא אומר ל-ynet, "הביקורת שלי היא על דפוסי הניהול של ארגון תנובה ותוצאותיו הכלכליות ב-3 השנים האחרונות, ותו לא".

 

"פחות טובה בכל הפרמטרים"

 

לכאורה, הנפקת תנובה היא הפיתרון הטוב ביותר לטענות של מטלון וטנא על חוסר שקיפות. בחברה בורסאית, ההנהלה מחוייבת לדווח לבעלי המניות על כל פרט. גם רייכמן מרבה לדבר על שקיפות כשהוא פורש את חזון ההנפקה שלו.  

 

"אין שום קשר", אומר טנא, "משק החלב בכל העולם המערבי, כולל ארצות הברית, מתנהל בקואופרטיבים ולא בחברות בורסאיות. חברת המזון הגדולה באירופה, ארלה, היא קואופרטיב שבנוי בערך כמו תנובה. אבל הם פועלים לפי הכללים העסקיים המחמירים ביותר. הם שקופים, פתוחים, עם ניהול מסודר, ומעורבות עמוקה של בעלי המניות. וגם בישראל, יש אגודה שיתופית בשם קיבוץ לוחמי הגטאות, שמחזיקה בחברה גדולה בשם טבעול, ויש בה ניהול מסודר פר-אקסלנס".

 

"תנובה, לעומת זאת, במצב ניהולי קשה. מהמידע שהצלחתי ללקט, תנובה נופלת מחברות המזון האחרות, שטראוס-עלית ואוסם, בכל הפרמטרים העסקיים. תנובה קיבלה יותר הלוואות בעלים מאסם ומשטראוס. יש לה רווח נקי דומה לשלהן, למרות שהמחזור שלה הרבה יותר גדול, וב-2002 היא אפילו רשמה הפסד נקי. היא משלמת הכי פחות מיסים, והכי הרבה שכר עבודה, גם ביחס לגודל שלה. 

 

"היחס השוטף ההון של תנובה (משאבים מול חובות, ת.ג.) היה בשנה שעברה 1 ל-0.84. חברה טובה נחשבת לחברה שיש לה יחס שוטף של 1 ל-1.7. תנובה משקיעה יותר מדי, בלי חשבון, ויותר מדי מההשקעות שלה כושלות: מפעל הסויה, הרדוף, ואולי גם מפעל אדום-אדום. מאז שנת 2002 תנובה השקיעה כמעט 2 מיליארד שקלים. מאיפה יבוא הכסף? מההנפקה, שתמוטט, בהכרח, את הרפתנים".

 

"תנובה היא לא אגרקסקו"

 

אחת הבעיות המרכזיות בהנפקה, שגם רייכמן מודע לה, היא העובדה שתנובה, מעצם טבעה, קונה חלב מהבעלים שלה, הרפתנים במושבים ובקיבוצים. עסקה כזאת מכונה בשוק ההון "עסקת בעלי עניין", וכדי לאשר אותה זקוקה ההנהלה בחברה בורסאית להליך אישור מיוחד, ארוך ומורכב בקרב בעלי המניות.  

 

"תנובה עושה עסקאות בעלי עניין כל יום כל היום", אומר טנא. "איך רייכמן חושב לפתור את הבעיה? לממשלה מותר לאשר לחברה לבצע עסקאות בעלי עניין באופן פשוט יותר, ורייכמן חושב שהממשלה תעשה מין 'חוק תנובה' לכבוד ההנפקה".  

 

"שרת המשפטים, ציפי ליבני, אמרה שהיא מתנגדת לחוק. אבל אני בסוף יהיה חוק. תנובה היא לא אגרקסקו, והיא לא צריכה להטיס אנשים כדי לשכנע את הממשלה לעשות מה שנוח לה. מספיק שהיא שוכרת את מיטב היועצים, שמשכנעים את השרים שמי שלא יעזור לתנובה, יפגע בשוק החופשי. אם יחוקקו חוק כזה, הרפתות לא ישרדו בשום מזג אוויר". 

 

"אסור לקחת מרייכמן את זכויותיו", אומר טנא, "רייכמן הפך את תנובה לחברה ממותגת, וזה הישג גדול. תנובה אינה חברה רעה ואינה חברה קורסת, אבל היא לא בשעתה היפה היום. משהו התקלקל בדרך, בגלל שורה של משגים ניהוליים שנעשו בשנים האחרונות. וחברה עם ניהול כושל, לא תצליח בשום מקום ובשום צורה".  

 

"אין להם סיכוי"

 

החברים הנוכחים בכנס אינם מתקשים לטענות נגד רייכמן. הטינה במושבים כלפי הנהלת תנובה, לדורותיה, עזה מאוד. אבל החברים לא מאמינים שהיוזמה תצליח. "חבורה של אנשים נאיבים, מטלון ועמיר כהן", אומר אחד החברים, שסירב להזדהות בשמו, "הם ינצחו את תנובה? את המאפיה בסיציליה ינצחו לפני שינצחו את תנובה. מה שתנובה עשו לנו כל השנים, הם יכלו לעשות קורס לבולשביקים ברוסיה. אף אחד לא ינצח את תנובה".

 

"מנכ"ל שמכבד את עצמו, שהיה מנהל את תנובה כמו שרייכמן מנהל אותה, היה קם והולך בעצמו, מרצונו", מסכם מטלון, "אבל רייכמן נאחז בקרנות המזבח, ולא יהיה קל להחליף אותו".