בצעד נדיר, הגישה הסניגוריה הצבאית עתירה לבג"ץ נגד הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, בבקשה לקבל ממצאי תחקיר על הריגתו של נער פלסטיני בן 14 ופציעתו של אחר. הסניגוריה הצבאית מייצגת חייל מילואים, שהשתתף באירוע ליד מחנה הפליטים קלנדיה בחודש מרס 2003. החייל נאשם בהריגה. הסניגורים פנו כבר פעמיים לרמטכ"ל במהלך חודש אוגוסט, אך נענו בשלילה. בג"ץ הורה לחלוץ ביום חמישי להשיב לעתירה תוך 45 יום.
בסניגוריה סבורים שממצאי התחקיר הצבאי של האירוע עשויים לשפוך אור על פעולות המפקדים ואולי לזכות את מרשם ולהצביע על כך ש"סומן" על-ידי מפקדי החטיבה, אף שאשמתו מוטלת בספק.
הסניגורים גם טוענים שהתחקיר במצ"ח הוכרע מראשיתו, משום שמצ"ח קיבלו בניגוד להוראות את ממצאי התחקיר הצבאי, בשעה שהיו אמורים לנהל חקירה נקייה מהשפעות זרות: "המלצות אלה, או החשדות שהועברו למצ"ח, הן עבירה בוטה על החוק, הקובע חסיון התחקיר, ולטענת העותר, הן הכריעו וקבעו את כיוון החקירה נגדו עוד בראשיתה", נטען בעתירה.
בינואר השנה הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום בגין הריגה ופציעה בנסיבות מחמירות נגד איש המילואים שזהותו נאסרה לפרסום. הוא הואשם שבמהלך פיזור הפגנה במרס 2003 סמוך למחסום קלנדיה, כרע על ברכיו, כיוון נשקו דרך כוונות וירה מספר יריות באש חיה לעבר המפגינים. עומר מוסא בן ה-14 נפגע בראשו מקליע ונהרג. צעיר בן 19 נפצע.
במהלך משפטו של חייל המילואים, שמתנהל בבית הדין הצבאי של פיקוד המרכז, פנו עורכי דינו סרן (מיל') דוד אופק ורב-סרן אבי חלבי, לרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ וביקשו לקבל לידיהם את ממצאי התחקיר המבצעי שנערך לאחר האירוע.
בעתירתם נגד הרמטכ"ל בבקשה למתן צו על תנאי, כותבים הסניגורים כי "ההחלטה התקבלה ללא הפעלת שיקול דעת ויש להורות על ביטולה", עוד טוענים עו"ד אופק וחלבי כי החלטת הרמטכ"ל מפלה בינו לבין אחרים שקיבלו את ממצאי התחקיר, כך בפרשה בה נפגע מחבל באחרונה.
האם החייל "סומן" מראש?
הסניגורים פירטו ב-15 עמודי העתירה כיצד "סומן" מרשם, לדבריהם, על-ידי מפקדי הגזרה. הם אף ציינו שקצין מצ"ח ציין ביומן בחקירות כי "המפקדים חושדים בנהג המילואים...". החייל טוען שכל המשתתפים באירוע מסרו לסגן מפקד הגדוד שלא ראו אש חיה שכוונה לעבר מפרי הסדר. מאוחר יותר הופעל לחץ על כל החיילים על ידי מפקד החטיבה, לרבות השעייתם.
סגן מפקד הגדוד מצוטט בעתירה: "אני יכול להעיד שבמעמד התחקיר שביצע המח"ט ובו נכחתי לא הופעל לחץ ספציפי על חייל זה או אחר לשנות את גרסתו, הופעל בהחלט לחץ על כולם להגיע לחקר האמת, הלחץ כלל כעס מופגן נחרצות ורצון להבין מה קרה. הוא השעה את כל החיילים עד להודעה חדשה".
לבסוף, כוונו החשדות נגד חייל המילואים, זאת למרות שאחד הקצינים, סגן מפקד הפלוגה, טען שלא ראה את החייל יורה לעבר מפירי הסדר, כפי שנכתב בעתירה.
הסניגורים מציינים כי "מרשם הוא חייל, לוחם, אשר סיכן את חייו וגופו בפעילויות מבצעיות שונות עבור המדינה". הסניגורים החליטו לעתור לבג"ץ ולא לבית דין צבאי, שגם לו יש סמכות לבקש ממצאי תחקיר צבאי, משום שחששו שאם בית הדין הצבאי יפסוק בסוגיה, החומר יועבר גם לתביעה, מה שעלול לפגוע בחייל.
קצין בכיר בפרקליטות הצבאית אמר ל-ynet כי לסניגוריה הצבאית יש עצמאות מוחלטת לעשות כל מה שהיא רואה לנכון על מנת לייצג את הנאשמים בכבוד ועל-פי הדין. עם זאת, ציין הקצין הבכיר שבית הדין הצבאי הוא זה שצריך לדון בסוגיה הזו ומלכתחילה לא היה טעם לפנות לרמטכ"ל בסוגיה זו "משפחה שכולה מקבלת את הדו"ח מקצינת הנפגעים וכל מבקש אחר אמור לפנות לבית הדין הצבאי שידון בנושא ויעשה צדק. הרמטכ"ל במקרה זה השיב כפי שהשיב כיוון שישנה סמכות שיכולה וצריכה לעסוק בזה וזה לא הוא עצמו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, התחקיר נהנה מחיסיון, אך הרמטכ"ל, או מי שמינה לכך, מוסמך להעביר את התחקיר לגוף ציבורי שהתחקיר דרוש לו למילוי תפקידו ואת סיכום ממצאי התחקיר ל'אדם הנוגע בדבר'. אם מתקיימת חקירה כללית בנושא, ומוגש כתב אישום, רשאי הנאשם לפנות לבית הדין בבקשה לקבל לידיו את התחקיר. העותרים מנסים 'לעקוף' הליך זה על ידי בקשה של סיכום ממצאי התחקיר (ולא של התחקיר עצמו) וללא שפנו לבית הדין בהתאם לתיקון הצו. הרמטכ"ל ביקש מהפונים להגיש את בקשתם לבית הדין בנוהל המקובל ואלה החליטו לעקוף שוב ולפנות ישירות לבג"ץ".