"דם המכבים" של הבריטים

None

היום מציינים בבריטניה את יום הזיכרון השנתי לחללי המלחמות. יותר מ-900 אלף חיילים בריטים נפלו בשנים 1914-1918 ועוד כ-400 אלף בתקופת מלחמת העולם השנייה. 252 נפלו במלחמת פולקלנד בשנות ה-80 ו-97 נפלו עד כה בעיראק.

 

טקס הזיכרון המרכזי נערך בלונדון, באנדרטת הזיכרון המרכזית לחללי המלחמה והמלכה אליזבת הייתה הראשונה להניח על האנדרטה זר של פרחי פרג, הפרח המסמל לבריטים את זיכרון הנופלים. אחריה הניחו זרים שאר בני משפחת המלוכה וראשי הממשלה והפרלמנט. כשהיכה ה"בין בן" לציון השעה 11, בבוקר היום ה-11, בחודש ה-11 בשנה - הרגע בו השתתקו רעמי המלחמה ב-1918 - ציינו בבריטניה שתי דקות דומיה לזכר הנופלים.

 

מי שעוקב אחר ערוצי החדשות הבריטיים הבחין כי כבר לפני כשבוע החלו השדרנים והעיתונאים לענוד סיכת פרח פרג אדומה לציון יום הזיכרון. השנה משנה הסמל הוותיק את תדמיתו ומתאים את עצמו לעידן האינטרנט והתקשורת הסלולרית, בניסיון לחבר גם את הדור הצעיר להיסטוריה הבריטית. אייקונים של הפרח האדום זמינים כעת להורדה לטלפונים סלולרים באתר www.poppy.org (בבריטניה בלבד).

 

סמל הפרג אומץ כסמל חללי המלחמה אחרי מלחמת העולם הראשונה משום שפרח בר זה היה היחיד שהצליח ללבלב בשדות הקטל של צרפת ובלגיה חרוצות המחפורות. הבריטים זוכרים גם את שירו של הרופא הקנדי ג'ון מקריי, קצין שלחם במלחמה, שכתב "בשדות פלנדריה הפרגים נעים ברוח, בין הצלבים, שורות שורות..." (In Flanders' fields the poppies blow, Between the crosses, row on row ). מאז מקיימים בבריטניה מסדרים האוספים כספים למען זיכרון החללים וסיוע למשפחותיהם.