"עכשיו שתינו האמהות של סמאח"

הוריו של אחמד איסמעיל חטיב בן ה-13, שנהרג מירי צה"ל בג'נין, תרמו את איבריו להשתלה בישראלים - והיום נפגשו עם הורי ילדים מושתלים. "אנחנו משפחה אחת", אמרה אמהּ של סמאח בת ה-12, שקיבלה את לבו של אחמד במתנה. "גם אנחנו ההורים שלה", אמרו הוריו של חטיב

"אנחנו מרגישים כאילו אנחנו רואים את הבן שלנו. אם הילדה מבקשת מכם משהו ואתם לא יכולים להיענות לה, תפנו אלינו. גם אנחנו ההורים שלה". את המלים המרגשות האלה אמרו היום (ג') בני משפחתו של אחמד איסמעיל חטיב, הנער בן ה-13 שנורה ונהרג על-ידי חיילי צה"ל. הנמענים - גודבאן ויוסרה ריאד, דרוזים מפקיעין והוריה של סמאח בת ה-12. לבו של אחמד המת הושתל בגופה של בתם.

 

"אנחנו שתינו האמהות של סמאח עכשיו", אמרה יוסרה בתגובה, בעודה מחבקת את אמו של אחמד, עבלה. "לסמאח יהיו גם שני אבות. אנחנו משפחה אחת. אני מקווה שתקבלי אותי כאחותך".

 

צילום וידאו: ירון ברנר

 

אף עין לא נשארה יבשה במפגש שנערך היום במרכז "שניידר" לרפואת ילדים בין בני משפחתו של אחמד לבני משפחות הילדים שחייהם ניצלו בזכות אבריו. מלבד בני הזוג ריאד הגיעו למקום גם פיירוז גבוע מתל-ערד -  אחת מכליותיו של אחמד הושתלה בבנה מוחמד בן החמש. כלייתו השנייה של אחמד הושתלה בגופה של מנוחה לוינסון בת השלוש מירושלים. טובה, אמהּ, הגיעה גם היא למפגש.

 

"המשפחה הנהדרת והמקסימה הזו נתנה לסמאח חיים במתנה", הסבירה יוסרה. "זה משהו מאוד יקר אצלם. קשה לי אפילו להסביר במילים את מה שבלבי. חייל ישראלי הרג בטעות את אחמד והם תרמו את אבריו לילדים חולים בישראל, זה גשר לשלום".

 

בעלה, גודבאן, הקריא שיר שחיבר במיוחד לרגל האירוע. "אני מאמין מאז שנולדתי באהבת האדם", כתב. "אהבה שעוברת מלב אל לב. הדרך היחידה להציל חיים היא לתרום איברים. צריך להתפלל לכך בכל מקום, בבית כנסת, בכנסייה, במסגד ובקבר יתרו".

 

"אנחנו מאוד מודים לכם על שהצלתם את חיי הבת שלנו", אמרה טובה לוינסון, "הקדוש-ברוך-הוא ישלם לכם על המעשה הטוב". "ואנחנו מקווים שמנוחה הקטנה תחלים במהרה", אמרו הוריו של אחמד. "אנחנו מקווים שכשתגדל היא תסייע לקדם את השלום".

 

איגרת מההורים: "בואו נזרע תרבות חדשה במוחות הילדים"

 

בתוך כך פנו היום בני משפחתו של אחמד באיגרת אישית אל הציבור הישראלי, אותה ניסח אביו, איסמעיל. "עשרות שנים חלפו, והמלחמה המטורפת אוכלת את בנינו והורסת את חיינו", כתב. "בני נהרג ועמו מתו חלומות רבים. למרות הצער הרב שלי, גם כאשר בני היה על ערש דווי, לא יכלתי שלא לחשוב על האסונות והסבל שעברו הורי ובני עמי, תושבי מחנה הפליטים ג'נין, שבתיהם נהרסו וילדיהם נהרגו.

 

"האלימות היא תוצאה של הכיבוש, השלום תלוי בחופש. כך גדלנו על ברכי האיסלאם וכך מאמינות כל הדתות. אנו, בני משפחתו של השאהיד אחמד אל-חטיב החלטנו לתרום את אבריו כדי לתת חיים לילדים אחרים. לא משנה מה שיוכם הדתי והלאומי.

 

"למרות כל הסבל, אנו ממשיכים לשאת בגופנו לב מלא באהבה ובמודעות אנושית. ילדינו נהרגים כדי לתת חיים לאנושות, ללא אפליה. זהו מסר של שלום, ואנו מקווים שהדיו יגיעו אליכם ולעולם כולו. הסכסוך, שנמשך עשרות שנים, חייב להסתיים בסוף צודק.

 

"בני לא עשה דבר מלבד מימוש זכותו לחיים ומימוש שמחת החג. שאלתי היא מה עשה צבא הכיבוש בג'נין במהלך החג? אני פונה אליכם, האזרח הפלסטיני הפשוט שאין ברשותו דבר מלבד גאוותו הלאומית ואברי בנו שנהרג על לא עוול בכפו. באתי אליכם עם מסר לשלום ואני פונה אליכם, נציגי העם בישראל, אתם שיכולים לעשות רבות למען השלום, למען בניכם ועתידכם, כיצד אתם מתכוונים להגיב על יוזמתנו זו?

 

"אני מציב אתגר בפני המנהיגות בישראל. תוכיחו את רצונכם בשלום... הפתרון הוא קץ הכיבוש, כדי שתיעלם העוינות והשנאה. שחררו את בנינו האסירים, שחררו את האסירים שהם הורים לילדים, שחררו את גופות הרוגינו. שימו קץ לכיבוש למען ילדינו כולנו. בואו נזרע תרבות חדשה במוחות ילדינו, למען עתיד מכובד יותר".