יש בעולם הורים שמאמינים באמרה העתיקה, "ילדים קטנים-חוויות קטנות", ויש כאלה שבשבילם בני הארבע-חמש הם גם מפלט וגם מוצא וגם תירוץ מדהים להחצין איזה צורך אישי, פרטי, לא לגמרי בוגר, למעשים של ראווה. עבור אלה האחרונים נולדו הקונדיטוריות המספקות עוגות ימי הולדת בצורת גיבורי התרבות החביבים על הטף, והנה –שוב עלה הרף, כי יחד עם האופנוע המושקע נצפתה בגן עוגת-סימבה מושלמת, שכמוה אין אם עבריה נורמלית מסוגלת לייצר בתנורה אם היא במקרה גם אם עובדת.
אחרי שהודיעו שאכלו את העין ואת הזנב של סימבה, תבעו נמוכי-הקומה את שלהם: הוא הכריז שבבוא יום הולדתו לא יסתפק בפחות מארבע עוגות, אחת פיטרפן ואחת ספיידרמן ואחת סופרמן ואחת צבי-נינג'ה, רק נותר לברר איזה צב בדיוק. היא עדיין מתלבטת, אבל ברור לה שאם הוא מקבל ארבע, היא רוצה חמש, וביניהן פו והיצור שהיא קוראת לו "חרזיר". ובתווך, אמא שלהם, קצת נבוכה והרבה מתלבטת, ובעיקר שואלת את עצמה – למה, לכל הרוחות?
למה הפגנות של השקעה כספית מיתרגמות לאהבה? למה "אני רוצה את הטוב ביותר עבור ילדי" מסתכם בעוגה ממותגת? מה קרה לימי התום של ילדותי, והאם יש איזשהו סיכוי שעוד ישובו, יחד עם העוגה שהיתה ידועה כעוגה-כושי (טוב, נו, טרם המצאנו אז את הפוליטיקלי קורקט), וגרסתה ההדורה - לכל היותר, עוגה-כושי עם סוכריות זעירות בצבעי מאכל זוהרים?
תסלחו לי על התקף הנוסטלגיה, אבל הוא ממש מתבקש מאליו, יחד עם התהייה על נכונותם, או יותר נכון – אי נכונותם, של הורים לקחת אחריות למעשיהם בחברת השפע. "הילדים של היום חושבים שהכל מגיע להם", כך תשמעו מדי פעם: הסיבה היחידה למחשבות כאלה היא קיומם של הורים שמעבירים מסר כזה לילדיהם מדי יום, ובטח בימי הולדת. בגן חולפות שמועות על ימי הולדת גרנדיוזיים של בני ארבע, שיש בהם לא רק ליצנית, קוסם ופינת הפעלות, אלא גם קייטרינג מושקע להורים, מזרקת שוקולד מבעבעת וסוסי פוני שמסתובבים בחצר לקול צהלות הגיל של הטף – במיוחד כשהם מגלים מה הסוסונים משאירים בדשא.
ימי ההולדת של נמוכי-הקומה הביתיים צפויים בעוד חודשים מספר. אני מניחה שעד אז הכרסום הזוחל יגדיל את שקיות ההפתעה לממדים שהגננת לא תסבול, והיא תקרא להורים הסוררים לשיחה ואולי אפילו תעמיד אותם בפינה, שינמיכו קצת את הרף ויזכרו ש"הפתעה" יכולה להיות קטנה ומתוקה, ובאמת אין צורך ביותר מזה כדי לשמח ילדים מתחת לגובה מטר. עם התקווה הזאת אנחנו חוגגים בינתיים את מה שהתאזרח בבית והפך לטקס קטן וחביב ששמו "כמומולדת". נכון, זה התחיל מגעגועים שלי לימי התום, אבל עד מהרה אימץ הטף את הרעיון בשמחה: יומולדת יש פעם אחת בשנה, אבל "כמומולדת" אפשר לחגוג מתי שרוצים, ובתנאי שמודיעים לאמא יום מראש, ואז היא מתארגנת.
החומרים הדרושים: אהבה, דמיון, קצת פרחים מהגינה או מהשוק, נרות זעירים, ועוגה שעוד מעט נכין בלי אפייה, ואם תרצו –היא תוגש לחתן הכמומולדת או לכלה בתבנית אישית לגמרי. התלבשויות חגיגיות במיוחד מתקבלות בברכה, ואפשר להזמין חבר או שניים, וודאי שאפשר להושיב לשלוחן את פו וחרזיר ואייה ותשע עשרה בובות ותריסר אופנועים זעירים, כי גם להם מגיע להיות אורחים. שקיות הפתעה שאין בהם דבר לבד מסוכריה על מקל, שתיים-שלוש עוגיות וחפציץ מהחנות-שני-שקל מעוררות את השמחה הנחוצה, ועם השירה האדירה ומסיבת הריקודים הביתית שתבוא אחר כך, עם האושר הגדול על הפרצופים הקטנים, אני חושבת לעצמי, לפעמים, שאנחנו לא ממש צריכים מזרקת שוקולד, וטוב שכך – או שאני טועה לגמרי. כי בתוך החוויה הגדולה, העצומה הזאת ששמה הורות, מקופלת תמיד התהייה – מה נכון? והיא תישאר שם גם אחרי שיירדמו עייפים אך מרוצים, עכשיו ובכמומולדת הבא, ובשנים הבאות.
ואילו עוגות יהיו שם? הנה שלוש אופציות במקום הפתי-בר-גבינה-פודינג, כולן מתאימות להכנה ביחד עם הטף, לא דורשות אפייה או מומחיות, ובכל זאת נראות חגיגיות די הצורך להפיק "וואו" מאנשים שטרם נפרדו מימי התום.
עוגת שוקולד
קניות:
200 גרם ביסקויטים
50 גרם חמאה
מעט גרד קליפת לימון
למילוי:
1 כוס סוכר
2 כפות קורנפלור
2 כפות קמח לעוגות
1/4 כפית מלח
3 כוסות חלב
3 חלמונים
150 גרם שוקולד מריר
2 כפות חמאה
1 כפית תמצית וניל מאיכות טובה.
כך נעשה:
עוגת בננות ויוגורט
הנה אופציה בריאה יותר, שהבסיס שלה פשוט גאוני.
קניות:
להכנת הבסיס:
2 כוסות שיבולת שועל
1 כוס תמרים מגולענים או 3/4 כוס ממרח תמרים
1 כפית תמצית וניל
2 כפות מיץ תפוזים
2 כפות קקאו
למילוי:
2 דפי ג'לטין
1/4 כוס מים רותחים
4 בננות מעוכות
1 כוס חלב משומר
1/2 כפית תמצית וניל
1 כוס יוגורט
ולקישוט: 2 בננות יפות ומעט מיץ לימון
וכך עושים:
עוגת גבינה, וריאציה של עוגת-פתי בר וקצת יותר אלגנטית
קניות:
250 גרם גבינת שמנת
1 כף חלב
1 כוס שמנת מוקצפת לקצפת יציבה
1/2 כוס סוכר
אינסטנט פודינג וניל, שהכנו בדיוק פי הוראות היצרן, משקית אחת
מעט תמצית וניל
מעט גרד קליפת לימון
עבודה:
כמומולדת שמח!