רגוע בצפון

בניגוד לשנה שעברה, אז המכרז הכניס מתח ברחובות ראש פינה, השנה היה הרבה יותר רגוע. אבל לפחות היה את הדיון על הרגולציה בהנחיית אורי שנער שהכניס קצת ענין. יום שלישי ואחרון של פסטיבל הטלוויזיה בראש פינה

"רוצה להמשיך להתחכך בכוכבים? גיא פינס חוזר ב-HOT3", זו האפוקליספה עכשיו, או לפחות כך בישרה עוגיית המזל שהוגשה עם החשבון במסעדת "ג'עוני" אותה פקדה הברנז'ה הטלוויזיונית כולה. זה היה סוף שבוע קשה ומתיש לברנז'איסטים הנמרצים. מדי שעה הם עברו מבית הקפה, לאוהל כיתת האומן, להרצאה בבית העם ולמסעדה הקרובה ביותר,

ככה לפחות עשה מי שנמאס לו להעביר את ישבנו מכיסא לכיסא בתוך מתחם הפסטיבל. כל התרוצצויות לוו במלאכת המינגלינג הקדושה. מפיקים, במאים, מנכ"לים, עיתונאים, אנשי יחסי ציבור ואפילו קצת סלבז החליפו רישומים (לפעמים גם בצורת כרטיסי ביקור), קשקשו על חוויות משנת הברנז'ה 2005, ופקדו את שולחנות הקפה לטובת ישיבות רכילות פנימית מפוארות. בשנה שעברה, רוח המכרז לערוץ ה-2 ריחפה מעל כל פינה במתחם. השנה, מלבד המאבקים בערוץ ישראל 10 שהתנדפו משיחות החולין לאחר היום הראשון, הברנז'ה הייתה בשלה, ללא תיאוריות קונספירציה, הימורים וחזון עמוק. לרוב, היא גם העדיפה לפרוש לצימרים לפני שעת חצות. להלן רישומים מיום הפסטיבל האחרון.

  

וקבלו את אורי שנער 

 

על רקע הניסיונות של שרת התקשורת דליה איציק לאחד את שתי המועצות – הרשות השנייה עם הכבלים והלווין, התכנסו כמה פאנליסטים לדיון בנושא הרגולציה לאן. השאלות הבוערות: האם צריך בכלל פיקוח על שידורי הטלוויזיה, איך הוא צריך להיראות, והאם הוא יגלוש גם לפלטפורמות אחרות עכשיו, כשהטלוויזיה מתפשטת לטכנולוגיות כמו האינטרנט או הסלולרי.

 

אורי שנער, נשיא "קשת" לשעבר, קיבל על עצמו את ההנחייה, שינוי מרענן בהתחשב בעובדה ששנער נמצא עכשיו על המדף בכל מה שקשור לכישורים התקשורתיים שלו. מצד שני - מאחר שהוא לא אמור ליחצן שום דבר, אז הוא יכול להרשות לעצמו ללבות את האש. זה לקח קצת זמן עד שהשחקן יורם חטב, נציג היוצרים, התניע את עצמו, אבל כשזה קרה השואו התעורר. חטב השווה את הדיון לשיחת סלון אחרי מירוץ מכוניות, וקרא לחלץ את הנהגים שעוד לכודים במכוניות הבוערות וההפוכות ולשחרר את

הרגולציה מהתערבות של השלטון. פרופ' גבי וימן, שפעם היה חבר במועצת הרשות השנייה, נחלץ להגן על הרגולטורים, סיפר בדיחה על ילד שמעדיף שהחברים שלו יחשבו שאבא שלו הוא רקדן בארים לפני שידעו שהוא רגולטור הרשות השנייה, וגילה ש"לא נוח להיות רגולטור, ובניגוד למה שחושבים, הרגולטורים הם לא כנופיה מעלה עובש של קומיסרים מזדקנים רדופי שקלאריות שלהוטים להשביע רצון של כל חוג דתי".

 

חטב המשיך להתחמם והזכיר איך הרשות השנייה הקטינה את התקציבים להפקות, אבל שכחה להוריד גם את מספר השעות במקביל. התוצאה? מעט כסף על הרבה שעות, כלומר "הפקה בתחת". וחטב מפרט: "כל המתמטיקאים של הרשות השנייה מתכנסים ומנסים לפתור את המשוואה הזאת שכבר הגיעה לרמת הקוואנטים". הפתרון של חטב למצב הוא ששני הצדדים, היוצרים וגופי השידור, ישבו יחד, יבינו את מאזן האימה ביניהם, יגבשו הסכמים ויביאו אותם לרגולטורים במקום לחכות ששמורת הטבע של היצירה הישראלית תכחד.

 

נורית דאבוש ניצלה את ההזדמנות כדי להחזיר לאילן שילוח שהכניס לה אתמול (ו'), וטענה בעיקר שהוא התנתק מהעם, ובאותה נשימה הודתה שהרגולציה חייבת להשתנות, ששלילת האפשרות של תוכן שיווקי היתה טעות, שהנושא נבחן שוב מחדש ושהמכרז של ערוץ 2 הוא הישג. זה שחרר את הפלאג בנושא הרגולציה על הפרסומות, שהנושא הבוער שעל הפרק בתחום הזה הוא הפרסומות בכבלים ובלווין. האחרונים רוצים נתח מהעוגה, הערוצים המסחריים מתנגדים כי זה יקטין את חלקם באותה העוגה. צביקה האוזר, פעם יו"ר מועצת הכבלים, התריע שפלטפורמות כמו הסלולרי והאינטרנט כבר עושות טלוויזיה ומפרסמות, ושהרגולטורים צריכים להתעורר, להריח את השוק ולהחליט איך מפקחים על פרסומות מחוץ לטלוויזיה, כמה מפקחים ואיך אוכפים. יורם מוקדי, יו"ר מועצת הכבלים והלווין, כבר הוציא שימוע בנושא רגולציה על טלוויזיה באינטרנט, ככה שיש סיכוי טוב שבקרוב נדע את התשובה לפחות לחלק מהשאלות.

 

ומתברר שיש גם מי שטוען שלא צריך רגולוציה בכלל. בשלב השאלה הזהה התבקשו הפאנליסטים לפרט איזו המלצה היו מגישים לשרת התקשורת בנושא, ודידי לחמן-מסר, רגולטורית ותיקה, גרסה שרק בעולם נטול רגולוציה יזדכך הצורך האמיתי, ונוכל להבין איפה אנחנו באמת זקוקים לה. היא ממליצה לרגולטור להיות צנוע ביעדים שלו ותמיד ליישר קו עם אמצעי האכיפה (מה שגרר הקנטה של המנחה שנער, שטען שמדובר ב"צעד קטן לדידי, צעד גדול לרגולוציה"). מוקדי קצת פחות נועז, והוא מבקש לצמצם את מספר הרגולטורים ואם אפשר גם להכריח אותם לראות כמה שיותר טלוויזיה. האוזנר רוצה שהרגולטורים יסתלקו מתחום הפרסום (כי אנחנו המדינה היחידה בעולם שעוד דוחפת את האף שלה לתחום), וחטב מבקש מהרגולטורים, במטוטא, להיפרד לאלתר ממנעמי השלטון.

 

וקטנה לסיום: בפאנל הסאטירה התאמצו הנוכחים לפענח את הז'אנר, להבין מה יותר חשוב – להביא אמירה או להצחיק, ועד כמה הקהל יכול לקלוט פארודיית הפוך-על-הפוך. אורי גוטליב הלך עד הקצה והודיע שיש לו מחלה קשה (פאוזה) - אין לו שכל. כולם התפעלו עד שיובל שגב, שיצא לרגע מהפאנל, חזר אליו נטול מכנסיים, והודיע שהוא עשה פיפי והתרטב כי יש לו שני זרמים, אז העדיף לחזור ככה, נטורל. כמו שאתם יכולים לתאר לכם הדיון התמקד מרגע זה בנושאי פיפי, והמדור הצביע ברגליים, ופרש לחדרו. אדיאוס.

 

• הכותבים היו אורחי הפסטיבל