מסיונר של גויאבות

דת או כת? העולם מתחלק לשני חלקים בלתי שווים: אוהבי הגויאבה ושונאיה המושבעים. גם ניר צוק, מסיונר ואוהב ותיק, יודע זאת - ובכל זאת מציע לבני כל הדתות לנסות קרמבל גויאבה

אם הייתי צריך לקטלג את עצמי, הייתי אומר שאני שייך לזן האנשים המחזירים בתשובה. סוג של צדקנים מעיקים המשוכנעים שהדרך שלהם היא הדרך לפסוע בה. בילדותי הייתי מגניב בלילה גויאבות לתוך הבית רק בשביל להרגיל את בני משפחתי לבושם המתוק. רוקח מיצים, ריבות וגלידות גויאבה, עורך מסעי טעימה בקרב עוברים ושבים תמימים, רק כדי לגלות שאהבת גויאבה אינה נלמדת, היא מולדת. כמו צבע עור, כמו קירזול סורר בשיער. ולא נולד הטיעון, מבריק ככל שיהיה (מ"גויאבה משחררת עצירות" ועד "היא עמוסה בוויטמינים ובברזל"), שישדל מישהו לעבור ממחנה למחנה. מי שנמנה על דת שונאי הגויאבות, לעולם לא יחצה את הקווים.

 

השוק מוצף בימים אלה בזנים חדשים ומדהימים של גויאבה: גויאבה ורודה וגויאבה תותית שבניגוד לאחות הצהובה הבוגרת, הן פחות מתאימות לבישול. התותית קטנה, מאוד רכה וטעימה למאכל טרייה. הוורודה לעומתה מזכירה את אחותה הצהובה, מעט רכה ממנה ועדינה יותר בטעמה. ניחוח הגויאבה תמיד שולח אותי לגיחה אל חופי סיני, אל מיץ הגויאבות הצונן שמוגש מתחת לחופת הכוכבים. עכשיו, כשהאווירה חורפית משהו, אנחנו שולחים אתכם לא לסיני אלא למטבח הביתי, להכין קרמבל גויאבה.

 

 

קרמבל גויאבה

 

החומרים (ל-6 סועדים):

לבצק: 300 גרם קמח

300 גרם אבקת סוכר

300 גרם שקדים טחונים

300 גרם חמאה מומסת

ביצה טרופה

למילוי:

10 גויאבות גדולות

50 גרם סוכר חום

20 גרם חמאה

 

אופן ההכנה:

1. הבצק: מערבבים את הקמח, הסוכר והשקדים במעבד מזון ומוזגים בהדרגה את החמאה המומסת תוך כדי ערבול. ממשיכים בפעולה עד שכל הבצק הופך לפירורים גדולים.
2. שוטחים חצי מכמות הבצק על תבנית פאי 26 ומברישים ביצה.
3. אופים 15 דקות בחום של 160 מעלות ומצננים.
4. המילוי: חותכים את הגויאבות לקוביות של 1 ס"מ. ממיסים את החמאה במחבת ומוסיפים את הגויאבות והסוכר החום, מטגנים כ-5 דקות עד שהגויאבות מקורמלות.
5.  שוטחים את הגויאבות המקורמלות על בסיס הבצק ומגרדים בפומפייה מעל את שארית הבצק.
6. אופים 15 דקות נוספות בחום של 160 מעלות. מגישים חם או קר, בליווי גלידה.