נראה שתעשיית הבידור וספקי התוכן צעדו צעד אחד לאחור בניסיונם לחסום העתקה לא מורשית של שידורי טלוויזיה וסרטים דיגיטליים, ואילו הצרכנים והפיראטים צעדו צעד קדימה, כשבית המשפט הפדרלי האמריקני מנע את הפעלתו של "תג השידור" (Broadcast Flagg) שהייתה אמורה להתחיל ב-1 ביולי 2005. התג כולל קבוצת ביטים ששידורה יכול למנוע הקלטה. אך חסידי ההקלטה החופשית אינם חוגגים את תבוסתו של התג: תקני שידור חדשים המתוכננים בימים אלה עשויים לעקוף את הפסיקה.
הגוף הקובע את התקנים הוא קונסורציום הקרוי הפרויקט לשידור וידיאו דיגיטלי (DVB), וחברים בו חברות שידור, חברות טלפונים ניידים, יצרני ממירים דיגיטליים ואולפני קולנוע. עיקר עיסוקו בהגדרת דרכים לשידור, להצפנה ולייצוג נתונים. הגרסה הבאה של תקני DVB תכלול תקן הקרוי "הגנת העתקה / ניהול העתקה" (CPCM), שאם ייושם, עשוי לתת למחזיקים בזכויות היוצרים שליטה רבה עוד יותר מזו שתג השידור היה מסוגל להעניק.
על פי התכנון, תקן CPCM יאפשר לבעלי זכויות היוצרים לקבוע, לדוגמה, אם יהיה אפשר להעתיק תוכן מוגן, ואם כן - בכמה מכשירים. הם יוכלו להכתיב כמה פעמים יהיה אפשר לצפות בתכנית מסוימת, היכן יהיה אפשר לצפות בה וכמה זמן יהיה מותר להחזיק בעותק. ג'ים ויליאמס, סגן נשיא איגוד הקולנוע של אמריקה, אמר בשיחה פרטית בעת השתתפותו בפגישת הפורום הציבורי של DVB שנערך בדבלין במארס 2005, שלמנוע ממישהו לגשת למנוי אחד של ערוץ HBO משני מקומות שונים זה "צדק חברתי".
ה-CPCM מתבסס על הגדרת "תחום מורשה" (authorized domain), המקביל פחות או יותר למשק הבית. ברגע שיופעל מכשיר תואם CPCM, למשל מכשיר וידאו, הוא יחפש סביבו התקני CPCM אחרים. אם לא ימצא כאלה, הוא ייצור תחום חדש. אם ימצא התקן אחד או יותר, הוא יבצע סדרה של בדיקות בטרם יצטרף לתחום.
תוכן מסחרי שמקורו בשידור, בזרם נתונים או במדיה פיזית קנויה יתויג בנתוני-על (מטא-דטה), שיפרטו איך מותר להשתמש בתוכן. כריס היברט מחברת דיסני, ראש הפרויקט להגנה נגד העתקה ב-DVB, הסביר בפגישה בדבלין שמי שיחזיק בזכויות היוצרים יוכל לקבוע אם יהיה אפשר לייצא את התוכן למכשירים שאינם תואמים את תקן CPCM.
הכוח שיעניק תקן CPCM למחזיקים בזכויות היוצרים מדאיג את קרן החזית האלקטרונית (EFF), שהצטרפה ל-DVB במטרה לייצג את הצרכנים בזמן התוויית מפרט התקן. הקבוצה פועלת למען החלת חירויות האזרח גם במרחב הקיברנטי. זה זמן רב היא מתנגדת להטלת הגבלות על הקלטה, התנגדות המתבססת על הזכות לשימוש הוגן ועל חשיבות הגישה הציבורית לתרבות. קורי דוקטורוב, מתאם השלוחה האירופית של EFF, טוען שתקן CPCM "מעניק לאולפנים זכות וטו על הגדרות השימוש החוקי בתכנים שיש עליהם זכויות יוצרים, על התכנון החוקי של ההתקנים ואפילו (דרך "התחום המורשה") על קביעת הסדרים משפחתיים הגיוניים". ועוד הוא אומר: "זכויות היוצרים אמורות לתת לך זכות לקבוע מי יעתיק את העבודה שלך, לא מי יוכל לבנות התקנים."
כיום אפשר להתחמק מההגנה ולהקליט תוכן דיגיטלי על פלט אנלוגי. נראה שהוועדה הפדרלית לתקשורת מוכנה להשאיר את הפִרצה הזאת פתוחה. הוועדה מתבססת על החלטתה מ-2003 לדחות רכיב שנקרא בקרת פלט ניתנת לבחירה, שהיה חוסם את האות. אך CPCM בסטנדרט טכני כלל-עולמי תהפוך החלטות כאלה לבלתי רלוונטיות. "הכוונה היא לגרום למחוקקים לומר: 'החוק הוא ש-DVB הוא החוק,' " אומר דוקטורוב.
זכויות ואיסורי הקלטה
הקלטת הווידאו הביתית לא הייתה קיימת היום אלמלא החלטת בית המשפט העליון של ארה"ב משנת 1984 במשפט סוני נגד יוניברסל. ברוב של חמישה מול ארבעה שופטים קבע בית המשפט כי למכשירי הווידאו יש די שימושים שאינם מפירים זכויות יוצרים, כך שסוני לא תיחשב אחראית להפרת זכויות שתבוצע על ידי בעלי מכשירי בטא-מקס. ההחלטה נתנה גושפנקה חוקית לווידאו והעניקה לצרכנים את הזכות לקבוע את זמני הצפייה שלהם.
החלטת בית המשפט העליון האחרונה בנושא תוכנת גרוקסטר משנה את ההחלטה משנת 1984 אך אינה מבטלת אותה: בית המשפט קבע כי יצרני טכנולוגיות יוכלו להיחשב אחראים להפרת זכויות יוצרים בידי משתמשים, אך רק אם הם מעודדים שימושים שכאלה.