עתירה לבג"ץ תובעת הכרה בגיור לא-אורתודוכסי

אחד מתפוחי האדמה הלוהטים ביותר הונח הבוקר לפתחו של בג"ץ: שבעה עותרים מבקשים מבית המשפט הכרה בגיור הלא-אורתודוכסי ומסתמכים על ההכרעה האחרונה בנושא גיור הקפיצה. "אנחנו לא רוצים להמשיך לשלוח אנשים לחו"ל. להתגייר בארץ זו הדרך הטבעית והנכונה", אומרת פרקליטת העותרים

במשך שנים ארוכות ניסו שופטי בג"ץ להתחמק מהכרעה בשאלה הטעונה, אבל הבוקר (יום ג') נראה שכבר לא תהיה להם ברירה. שבע עתירות שהוגשו היום במקביל מבקשות מבג"ץ כולן סעד אחד: הכרה בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי הנערך בישראל לצורך קבלת אזרחות מכוח חוק השבות.

 

בעתירות, שהוגשו על ידי עורכת הדין ניקול מאור מהמרכז לפלורליזם יהודי, שבעה עותרים, חמישה מהם תושבי ישראל שנישאו לבני זוג אזרחי המדינה. שני עותרים אחרים אינם תושבים – האחת מרצה ליידיש באוניברסיטה העברית שהגיעה לארץ מאוסטריה והשני מומחה למחשבים מארצות הברית שחי בישראל מזה עשור. כולם מבקשים להכריע באחד מסלעי המחלוקת הקשים ביותר בחברה הישראלית.

 

לאורך השנים ניתנו בבג"ץ שורה של הכרעות שהכירו בגיור הלא-אורתודוכסי כשהוא נערך בחוץ לארץ. פסק הדין הגדול האחרון שניתן בבג"ץ בסוגיית הגיור, עסק בשאלת "גיור הקפיצה". בפסק הדין, שניתן בחודש מרס בהרכב מורחב ונדיר של 11 שופטים, נקבע כי גם גיורו של מי שעבר את הליך ההכנה לגיור בארץ ו "קפץ" לחו"ל כדי לבצע את הגיור עצמו יוכר בארץ לצורך חוק השבות.

 

במהלך הדיון בפסק הדין עשו השופטים הכל כדי להימנע מדיון בשאלה המהותית של הכרה בגיור הלא-אורתודוכסי הנערך בישראל. ואולם, עורכת הדין מאור מסבירה שדווקא אמרות האגב בפסק הדין שכתב נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בנושא גיורי הקפיצה – הן שהיוו את התשתית להגשת העתירה הנוכחית. "הנשיא ברק אמר בפסק הדין הזה שני דברים מאד חשובים", מסבירה מאור. "ראשית הוא אמר שהחלטת הממשלה שלפיה יש מערך גיור ממשלתי, אינה מונעת הכרה בגיור אחר. שנית, הנשיא ברק אמר שהדבר היחיד שאפשר להחיל בו פיקוח על הגיור הוא בעניינים האזרחיים, כלומר - פיקוח אזרחי ולא פיקוח דתי של הרבנות או גורמים דתיים אחרים".

 

בפסק הדין בנושא גיורי הקפיצה כתב השופט ברק: "מקובל עלינו כי הממשלה מוסמכת להקים מערך גיור, בדומה לזה שהוקם בעקבות המלצותיה של ועדת נאמן. עם זאת, הממשלה אינה מוסמכת לקבוע כי רק גיור הנערך במסגרת זו, יוכר על פי חוק השבות... סמכותה הכללית של הממשלה אינה יכולה לפטור את האמור בחוק השבות או לפגוע בזכות אדם...".

 

עורכת הדין מאור מסבירה כי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית מסרבות לעודד את המתגיירים במסגרתן לנסוע לחו"ל להשלמת הגיור, זאת למרות שגיורי הקפיצה נערכים כמעט לכל אורכם בארץ ורק החלק הרשמי והטכני נערך בחו"ל. "מי שלמד בארץ ועבר כאן את כל התהליך לקראת הגיור - יש לו זכות להתגייר פה. אנחנו לא רוצים להמשיך לשלוח אנשים לחו"ל. בארץ זו הדרך הטבעית והנכונה".

 

בג"ץ לוודאי ידון בעתירות שהוגשו הבוקר בהרכב מורחב ביותר והפעם לא יהיה מנוס ממתן החלטה. זו תיזכר לבטח כאחת המשפיעות והחשובות בתולדות בית המשפט העליון.

 

עורכת הדין מאור אומרת כי העותרים דווקא לא רצו לאלץ את בית המשפט לדון בנושא. "אחרי פסק הדין אחרון פנינו ליועץ המשפטי, לממשלה ולשר הפנים ואמרנו להם שנגמרו להם הטיעונים ושאין יותר תירוצים להגנה על האפליה. אמרנו להם לחסוך מבית המשפט ומאיתנו את הפניה אליו והצענו להם לשבת, לשתף פעולה. אמרנו להם: 'תעמידו תנאים ונעמוד בהם', אבל נענינו בשקט מוחלט, כלום. לכן אין לנו ברירה. מאד לא רצינו לחזור לבית המשפט, מאד קווינו שהשר פינס, שהוא פתוח, והיועץ מזוז, שקורא את המפה המשפטית, יהיו לנו פרטנרים. אך לצערנו זה לא קרה ולכן אין לנו ברירה", אומרת עורכת הדין מאור.

 

מאור, אגב, משוכנעת שבג"ץ יכריע בסופו של דבר כי יש להכיר בגיור הלא-אורתודוכסי הנערך בארץ. "אין שום מניעה להכיר בגיור שלנו. בבקשה - שיעמידו לנו דרישות אזרחיות כמו לגיור האורתודוכסי. אבל בלי חקיקה אין שום אפשרות שלא להכיר בזרמים שונים ביהדות. בכל מקרה, אני לא רואה היום איך בית המשפט יכול לחזור בו מכל האמירות שאמר במשך שנים".