"שטרית לא הסכים לקבל את הכסף"

כיממה לאחר הסערה סביב ביטול "אגרת הבטיחות", איומי שר התחבורה והתבטאויות קשות מאוד של יעקב שיינין ואבי נאור, יוצאים חברי ועדת הכלכלה למתקפת נגד. המיקרופון פתוח

מלחמת עולם במסדרונות הכנסת. תוכנית העל לבטיחות בדרכים, עליה חלם מאיר שטרית, מתפוגגת לנגד עיניו. ועדה שישבה חודשים ארוכים בניסיון לייצר את אותה תוכנית לאומית, מגלה כי מרבית סעיפי הדו"ח שהגישה הוסרו בדרך להצעת החוק החשובה. ועדת הכלכלה תוקפת פומבית את דרך פעולתו ומטרותיו של שטרית. אבי נאור, יו"ר ומקים עמותת אור ירוק ומי שזכה למינוי יוקרתי ללא מכרז, מאשים את חברי הכנסת בהפקרת חיי אדם. יעקב שיינין, העומד בראש תוכנית האב המדוברת, מודה בכישלון אך ממהר לתקוף אף הוא.

 

ה"אשמה" בכל היא "אגרת הבטיחות", אותה אמורים היינו לשלם מדי שנה כדי לממן את פעילות הרשות. ועדת הכלכלה החליטה כי היא אינה מאשרת את ההיטל, בטענה שהוא באחריות המדינה, הנדרשת להעניק לאזרחיה ביטחון. אלא שלטענת שטרית ושיינין, אין סיכוי שמישהו באוצר יהיה מוכן להעביר כספים. בוועדת הכלכלה לעומת זאת טוענים כי שטרית לא מוכן היה לקבל את הכסף שהציע האוצר.

 

עסוק בשלו

 

אתמול, לאחר שוועדת הכלכלה החליטה למנוע את הטלת אגרת הבטיחות הידועה, זעם שר התחבורה, מאיר שטרית. זאת, למרות שלא מדובר בהפתעה מרעישה. עוד לפני סיכומי הוועדה וסגירת הדיונים ידעו תומכי הצעות הוועדה כי העסק "בורח להם מהידיים". אמנון כהן, יו"ר הוועדה, לא הסתיר את מורת רוחו מהתעקשותו של שר התחבורה להטיל את מימון פעילות הרשות הלאומית החדשה על כתפי האזרחים. "שר התחבורה העדיף להטיל את התשלום על האזרחים החלשים במקום להיאבק בידו הקפוצה של האוצר, אך בשיחות פנימיות התברר כי פקידי האוצר מכירים בחשיבות המלחמה בתאונות דרכים ומוכנים להעביר את רוב התקציב. שטרית סירב", אמר ח"כ כהן.

 

בנוסף העביר יו"ר הוועדה, יחד עם ח"כ גלעד ארדן, ביקורת על התנהלותו הכוללת של השר. זאת בעיקר לאחר שתקף אותם בחריפות וטען כי החלטה לבטל את ההיטל התקבלה משיקולי בחירות. "מוזר שהצעת החוק שהגיש משרד התחבורה עיקרה את הרשות העתידית מהסמכויות הנרחבות עליהן המליצה ועדת שיינין", אמרו בוועדה.

 

"שטרית התנגד בתוקף להצעת האוצר להעביר 200 מיליון שקל בנוסף ל-160 המובטחים מראש לטובת הרשות החדשה. ובשנתיים שאחר כך לתקצב את הרשות ב-550 מיליון שקלים האמורים להספיק לפעילותה כפי שהציע שיינין", אמר ארדן. לטענתו, שטרית סירב בטענה כי כבר השנה זקוקה הרשות לכל הכסף. "הממשלה סירסה את החוק והפכה את הרשות לצינור העברת כספים למשרדיה", אמר.

 

גם לאמנון כהן היו השגות בנושא זה: "הציבור משלם גם כך 19 מיליארד שקל בשנה מאגרות ומיסים על רכב. האוצר מכניס לקופתו 700 מיליון שקל ממיסוי על דלק ו-300 מיליון מקנסות תעבורה. לממשלה יש עודף תקציב של שמונה מיליארד שקל מ-2005, ובכל זאת אף אחד לא הצליח למצוא 390 מיליון כדי להילחם בתאונות הדרכים. זה אפשרי רק בעזרת כיסו של הציבור?".

 

בינתיים שטרית רק מאיים למשוך את הצעת החוק, אבל לא עושה זאת. חברי ועדת הכלכלה לעומת זאת מביעים תמיהה גוברת והולכת בנוגע לסירובו להיאבק יחד עמם מול האוצר, והתעקשותו להטיל את עלות המימון על האזרח. אבי נאור מגלה לפתע כי שאיפותיו נתקלות במחסום לא מתוכנן, ויעקב שיינין מוצא עצמו במערבולת עליה לא תכנן ועם מסקנות שהביא בעמל של חודשים אך נמחקו תוך שניות. הוועדה מבטיחה לתמוך לאלתר בהצעת חוק הולמת וכזו שאינה מתעלמת מהציבור ומהחוק, אבל שטרית אינו מוותר.

 

ואם שאלתם, אז כן. אנחנו משלמים בכל מצב.