"תאגרו!" קראו הכותרות, "יהיה מחסור חמור בשמן זית!" "המחירים יעלו", הכריזו מי שהכריזו, "זה כלל עולמי!"
בימים האחרונים אנחנו מודאגים מאוד. מלבד עליית מחירי חבית הנפט, שאלת הגרעין האיראני ועליית שער הדולר, רבים מאיתנו מוטרדים גם משאלת מחירי שמן הזית.
מחסור - כן, היסטריה - לא
ברשותכם, אני רוצה למתן קצת את ההיסטריה. ראשית, הולך להיות מחסור, זה ברור. זית הוא עץ שנותן יבולים מסורגים, והשנה היא שנה ללא יבולים בארץ. העניין הוא שהמחסור הוא עולמי. יהיה גם יותר יקר – גם זה נכון. למה? כי גם במדינות אחרות יש בעיות – בספרד למשל היתה שנת בצורת ובצפון ומרכז איטליה היבולים נמוכים בכ- 20% ביחס לשנה שעברה בגלל פגעי מזג אויר.
באופן כללי הדרישה לשמני זית נמצאת בעליה, מה שבטח לא עושה טוב למחירים אצלנו. נתוני מועצת הזיתים הבינלאומית, שפורסמו ב- 21.11.2005 מראים עליה גדולה המחירים. כרגע, 100 ק"ג שמן זית כתית מעולה, ספרדי או איטלקי,יעלה כ-390 יורו. מחירי שמן הזית היווני עדיין נמוכים יותר, אבל כבר עברו את סף ה- 300 יורו. בשנה שעברה, ועד לפני כמה חודשים, המחירים היו נמוכים בשליש, ואולי אף יותר.
השאלה היא האם באמת יש מה להלחץ, עד כמה עושים עלינו תרגיל שיווקי והאם אפשר לעשות משהו ברמה הביתית. האם יש תחליף לשמן זית ישראלי, מלבד השמנים הארופאיים שמגיעים לכאן – בורחס ושות'.
זיתים באדיבות המלך עבדאללה
למרות שאין השנה הרבה זיתים בישראל, הרי שיש לארץ יבוא של זיתים מירדן, דבר שמעוגן בהסכמי השלום עם הממלכה שמעבר לנהר. מדובר ב- 15,000 טון זיתים לשמן. אלה זיתים שרובם מזן נבאלי, זן טוב ויציב, שנותן שמן זית בעל ארומה מתקתקה וטעמים חלקים (הסורי הוא יותר חריף ומריר). בימים אלה, הזיתים הירדנים כבר עוברים ברור ועיבוד בארץ. הקושי המהותי הוא תכולת המים של הזיתים האלה. העצים בירדן מושקים יותר ולכן עולה שאלת כמות השמן שמופק מהם, פיזית. הטעם, כאמור – טוב מאוד.
מועצת הזיתים לא תסמן שמן זית שמקורו בזיתים לא ישראליים, למרות שאישית נראה לי שהיה רצוי שיהיה כך. לכאורה אין סיבה רציונלית לסימון נפרד, כיון ששמן הזית מיוצר כאן, בארץ, תחת פיקוח ישראלי ובהתאם לסטנדרטים שלנו, אבל בכל זאת, יש משהו "מוזר". בעניין הזה אני עושה הקבלה ליצור יין ישראלי מענבים שלא גדלו בארץ. בתחום היין, לא היה עולה על הדעת כיום לסמן יין כיין ישראלי, אם מקור הענבים או המיץ הוא בחו"ל.
לעניין המחיר. למרבה הפרדוקס, כל הרעש סביב מחיר שמן הזית יפגע בסופו של דבר בנו, הצרכנים.
מה עם יבוא?
החשש מפני עליית מחירים עלול להביא למצב שבו תמהר איזו ועדת כספים לתת הקלה ביבוא שמן זית. יחזקאל דסקל, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יצא כבר בתחילת נובמבר בקריאה להוריד את המכס על שמן זית, שעלותו עשויה להגיע ל- 5.5 שקלים לקילוגרם. מדינות אירופה מסבסדות את שמן הזית – כמו שהן מסבסדות מוצרים אחרים – בשעורים שמגיעים לשמונה שקלים לק"ג. השאלה היא האם יש באמת לתת פרס לאירופים במובן הזה, ואם כן, אז מה יצא לנו מזה?
אם יהיו הקלות על היבוא עלולים להגיע לארץ שמנים ממקורות מפוקפקים, או כאלו שנארזו תחת שמות וסיווגים שקריים. למרות שהייתי שמח לקנות ק"ג שמן זית בחמישה וחצי שקלים פחות, ברור לכולנו שאם יהיו הנחות בגלל הפרשי מיסוי, הן לא יגיעו בסופו של דבר לצרכנים, אלא למקומות אחרים.
בנוסף, מחירי שמן הזית גבוהים גם בחו"ל, ומה שיגיע לכאן לא יהיה שיא התוצרת. שווה לציין שבעוד שמועצת הזית בודקת שמנים ישראליים – גם כאלה שאינם נושאים תו איכות שלה – הרי שבדיקת שמנים מיבוא לא נעשית על ידיה. יבוא שמן זית מותנה בקבלת אישור ממשרד הבריאות כמו כל מזון אחר, וזה מזמין על חשבון היבואן בדיקות שונות ממעבדות כימיות. לרוב מדובר בבדיקות חומציות, אנטיאוקסידנטים ופרוקסידים ורק לעיתים רחוקות יותר נדרש פרופיל חומצות שומן וזיהוי השמן. בדיקות אלה מבוצעות על כל שמני המאכל, ולאו דווקא על שמן זית. יכול להיות שפתרון אלגנטי יהיה לקבוע שכל שמן מיובא יהיה חייב בבדיקות לזיהוי מקור השמן. מכון התקנים, לדוגמא, בהחלט יכול לזהות זיופים, גם קטנים.
בעיה נוספת היא מכת הזיופים בארץ. ככל שהרעש סביב המחסור יהיה גדול יותר, והצרכן היסטרי יותר, יווצר תמריץ גדול יותר לזייף שמן זית, דבר שגם ככה קורה. למרות כל מה שיספרו לכם, לצרכן אין ממש דרך לזהות שמן מזויף, גם לא במקרר. מחיר שנמוך באופן משמעותי מהמחיר המקובל, צריך להדליק נורה אדומה, במיוחד שהשנה כבר אותרו על ידי מועצת הזיתים שני מקרים של שמן זית מזויף. הפתרון, כך נראה, הוא קניה של ממקור מהימן ומוכר.
מה יקרה למחירים אם לא יהיה יבוא?
הטענה של כמה גורמים בענף היא שמחיר שמן הזית אולי יעלה, אבל הוא לא יעלה לרמות שלו בארצות הברית (10 - 40 דולר לחצי ליטר שמן זית קליפורני לפי נתוני מועצת הזיתים של קליפורניה) או לרמות האירופאיות. ההנחה היא שהצרכן הישראלי לא יסכים לשלם יותר מ- 40 – 45 שקל לליטר שמן זית, ואם המחירים יעלו עוד, הוא יפנה לשמנים חלופיים, ובצדק.
אם אכן יעלה המחיר, לא יקרה שום דבר אם במשך כשנה ופחות, אנשים יורידו קצת את צריכת שמן הזית. אני מנחש של"עליית המחירים החדה במשק" עליה דיבר דסקל בתחילת החודש, לא תהיה כמעט השפעה על המדד. אם צודקים מגדלי הזיתים והשמן בארץ, אלה שכבר מזמן היו שמחים להעלות את מחירי השמן אם רק היה ניתן, הרי שלא תהיינה גם "עליות מחירים לא ראליות על גבו של הצרכן". כאמור, הצרכן פשוט לא יקנה. מה שנראה הוא שבמצב הקיים היום, בו התקינה חלשה למדי (מגדלים ויצרנים לא חייבים להצטרף למועצת הזית, לדוגמא) ויש מקום לפיקוח הדוק יותר על היבוא, כדאי למתן את הצריכה ולא להיות חשופים לצרות מחו"ל.
מה אפשר לעשות?
הצרכן הישראלי צורך היום בערך חמישה ק"ג שמן זית בשנה. מחיר פח של חמישה ליטר שמן מהעונה שעברה – וזה שמן שעדיין יהיה טוב במהלך שנה זאת – יהיה בערך 170 שקל. מי שממש מפחדים מחימצון של השמן יכולים לקנות שני פחים של שני ליטר, גם כן מהעונה שעברה, ולדעת שיש להם מספיק שמן לרוב השנה.
בנוסף, לא חייבים לקנות שמן במקומות היקרים ביותר, כמו רשתות השיווק. אפשר לקנות שמן תוך כדי טיול, וגם לנסוע לאחד המושבים הקרובים לאזור המגורים. יש המון יצרנים שפזורים בכל הארץ, גם באזור המרכז, ואפשר לנסוע אליהם, או להזמין במשלוח בדואר. אם מתארגנים כמה חברים וקונים יחד, מחיר הנסיעה מתקזז עם עלויות השמן.
אגב, קניה גדולה גם מעודדת צריכה, קחו את זה בחשבון. כולנו מכירים את ההרגשה של שפע במטבח: כשיש משהו בפח גדול, אין הרגשת מחסור, והשימוש חופשי יותר.
מה שהכי מעשי אם כך הוא לקוות שעליית מחירי השמן היא באמת משהו עונתי, שיחלוף, לצמצם הצריכה ולחכות עד עבור זעם. בשנה הבאה, אם לא יהיו קטסטרופות, המחירים אמורים לרדת ולהתייצב על גובה "ריאלי". אם זה לא יקרה, תאמינו לי שאהיה הראשון לדרוש יבוא – ובזול.