רק לילדים
בעלת החנות קראה את כל ספרי הילדים ב"בית אריאלה" והגיעה עד האות כ', והמוכרת קונה לעצמה ספרי ילדים למרות שאין לה ילדים בבית. ברוכים הבאים ל"אמילי", חנות חדשה המוקדשת כולה לספרים לקטנים, נגד כל הסיכויים
"אני צריכה ספר לאחיינית שלי", אני מודיעה, "שלא אוהבת נשיקות". כעבור עשר שניות שולפת ליאת סגול-קורנפלד, בעלת החנות החדשה בתל-אביב לספרי ילדים, את "די לנשיקות" מאת אמה צ'יצ'יסטר-קלארק. ככה זה אצל מי שקרא את כל ספרי הילדים ב"בית אריאלה" (והגיעה עד האות כ'). גם יפעת, מוכרת בחנות, היא פריקית של ספרי ילדים, שנוהגת לקנות
החנות נפתחה לפני ימים אחדים בשדרות בן גוריון בתל-אביב. שם החנות, "אמילי", הוא על שמה של סבתה של ליאת, שהוא גם השם שניתן לה עם לדתה. עיצוב החנות הופקד בידיה של האדריכלית מירית שטרן-אשוח. השאיפה היתה ליצור חנות שתהיה דומה ככל שניתן לחדר בבית, שתהיה נעימה להורים ולילדים גם יחד, כזו שלא יתחשק לצאת ממנה.
ואכן, החנות יוצרת תחושה נעימה וחמימה: רצפת פרקט, טאפטים, ספסל מוארך, כיסא נדנדה גדול, מדפי עץ חומים וחשבוניית חרוזים צבעונית ענקית. החנות תוכננה כך שילדים יוכלו להעסיק את עצמם בזמן שההורים מדפדפים: במדפים התחתונים ממוקמים משחקים בהם הילדים יכולים לשחק. "רוב חנויות הספרים מקדישות בקושי שתי עמודות לספרי הילדים", אומרת ליאת, "היה חשוב לי להראות עד כמה אני נותנת כבוד לספרי הילדים".
המיקום לא נבחר באקראי. במרחק כמה מטרים נמצאת "דיאדה", ממלכתם של הורים לפעוטות, חנות שהיא גם מסעדה ומרכז חוגים לילדים. "קהל היעד הוא אותו קהל", אומרת ליאת, "מה גם שהשדרה מקסימה בעיני".
מה מכילה החנות? מבחר אדיר של ספרי ילדים בעברית, מעט ספרי ילדים באנגלית וקצת ספרי הורות. מה בתכנון? שעות סיפור, הרצאות על הורות ומפגשים עם סופרים ומאיירים של ספרי ילדים. מי שירצה לקבל מידע אודות הארועים הללו יוכל להשאיר בחנות כתובת דואר אלקטרוני או טלפון.
תנו לה צ'אנס
ליאת, בת 31, בוגרת תואר שני בתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל-אביב, נדלקה על הרעיון להקמת חנות לספרי ילדים כשנולדה בתה הבכורה. הסביבה הקרובה הגיבה בהתלהבות, ענף הספרים הגיב בסקפטיות. "כל הסוכנים של
הוצאות הספרים אמרו לי 'בהצלחה' בטון כזה, מיוחד", מספרת ליאת, "יעני, אל תצפי ליותר מדי". מישהו אף הוסיף ואמר "זה כמו לפתוח חנות לשריון אבירים". לא בכדי - נסיונות העבר בתחום הסתיימו בכשלון: רותי אוריאלי, בעלת חנות הספרים "בסטסלרס" בכפר שמריהו, הקימה בעשור הקודם חנות ספרי ילדים במתחם בזל, שנראתה לדבריה "כמו הבית של עמי ותמי" והחזיקה מעמד שנתיים בלבד.
"שכר הדירה במתחם בזל מאוד גבוה", אומרת כיום רותי, "הארנונה גבוהה גם היא והמתחם הוא בעיקר מתחם של אוכל. הרווח על ספר הוא קטן, זה לא רווח שיכול להתמודד מול הרווחים הקיימים בענף האוכל או התכשיטים". גם רותי קיבלה בזמנו המלצות שלא לפתוח את החנות. "התייעצתי עם הרבה מו"לים", היא מספרת, "כולם אמרו: עזבי, זה יכשל". ביחס לסיכויי ההצלחה של החנות החדשה היא אומרת: "זו שאלה של כמה אורך רוח יש לה, כמה זמן היא יכולה להחזיק מעמד כלכלית".
מי שהיה יותר נחרץ ואמר בעבר "דינן של כל חנויות הספרים הנישתיות הוא כשלון" הוא איתמר קרלינסקי, מנכ"ל "לוני כהן", חברת להפצת ספרים. היום הוא מעט פחות נחרץ: "יתכן שהשוק השתנה", הוא אומר, "היום חלק מהאנשים מואסים ברשתות הגדולות, כפי שקרה בארצות מסויימות בחו"ל בהן חנויות הספרים התאגדו ברשתות ענק ועם הזמן קמו לצדן בוטיקים לספרים. הבוטיקים הללו מצריכים יחוד כלשהו, כדי להיבדל מרשתות הענק".
איתמר נזכר בחנויות ספרים מתמחות שקמו ונפלו לאורך השנים, כגון "אוריין", שהתמחתה בספרים בתחומי מדעי החברה או חנות הספרים הפוליטית שהיתה ברחוב שיינקין. "בלי הבסט-סלרים קשה מאוד להתקיים", הוא אומר, "סה"כ האוכלוסיה שקוראת ספרים בארץ היא קטנה ויחסית יש נגישות פנטסטית לספרים, זה לא שלא ניתן להשיג ספרי ילדים במקום אחר".
סיכוייה של "אמילי" להצליח משתפרים, להערכתו של איתמר, במידה שתציע ידע נרחב אודות ספרי ילדים ותדע להתאים ספר לכל ילד ולכל בעיה. "סך-הכל זה כיף להכנס לחנות נושאית", אומר איתמר, "האם זה כלכלי? זה סיפור אחר, צריך אורך נשימה".
אז איך קם אדם ופותח חנות כנגד כל הסיכויים? "זה בא ממקום של אהבה", אומרת ליאת, "אני מאמינה בספרים. אני באמת מאמינה בחנות הזו. זה בא ממקום אידיאולוגי, תמים. זה לא בא ממקום של להתעשר, זה פשוט להגשים חלום. עצם העובדה שאני קמה בבוקר למקום כזה - זה כבר מרגש".
ומתי תמשיכי לקרוא בספריה מעבר לאות כ'?
"כשיהיה לי זמן. עכשיו אני כאן".
- "אמילי", בן גוריון 59, תל-אביב. טל' 03-5239624.