משחק מקדים

חן שריג, 22, היא המגישה הלוהטת החדשה של ערוץ הגיימרים בלוויין. האם זה אומר שהיא מבינה במשחקי מחשב? ממש לא. אבל תראו לנו עוד אחת עם כזאת מוטיבציה ללמוד איך מחזיקים ג'ויסטיק

סמדר שילוני פורסם: 07.12.05, 16:30

1. מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר.*

2. סתם, נראה לך? ז'אן קלוד ואן דאם.

3. הרב הראשי יונה מצגר.

4. נו, הנחנח הזה, פיני טבגר.

 

1. נשמע לי כמו סוג של פסטה, אבל אני רוצה להיעזר ברות סירקיס.

2. זה טלאי שאמור לתקן משחק במקום לתכנת אותו מחדש, בעזרת השם.*

3. ביום שאני אדע את זה יצמחו לי שערות על כף היד (ואני אסיר אותן בלייזר. אני יכולה להסביר מה זה לייזר).

4. זה משהו שבא בסוף בדיחה, לא?

צילום: יונתן דייויס
חן שריג לויין גיימרים (צילום: יונתן דייויס)

 

אם יש לכם מושג על מה מדברות שתי השאלות האלה, אתם הקהל הפוטנציאלי של התוכנית "Power Hour", שעלתה לאחרונה בערוץ Game One (ערוץ הגיימרים, אפיק 26 בלוויין), ותשאיר אתכם מעודכנים בכל מה שקשור במשחקי מחשב, רשת או קונסולה. אם אחרי ההקדמה הזאת אתם עדיין כאן, בטח תשמחו לדעת שיש לכם גם מנחה חדשה, בחורה ממש, איברים, בלונד והכל, שהצטרפה לצוות התוכנית. חן שריג, כולה בת 22, הביסה בדרך פיגורות כמו ליהי אלון וגל גדות, ועכשיו היא תעזור כנגד אמיר לוטן ותדסקס איתכם משחקי מחשב, קונסולות וצ'יפים. אם היא תצליח להגות את השמות של כל אלה, כמובן.

 

אז מה אתם צריכים לדעת עליה? היא הספיקה לחמם את ספסלי מגמת עיצוב פנים ואדריכלות במשך שבוע עד שגילתה שהיא טיפוס ריאלי, ואז עשתה פניית פרסה ועברה לתעשייה וניהול. עכשיו היא מאוהבת במדעים, ואחרי שהיא תעבור את גשר הפסיכומטרי היא תפריח את הנגב ותפצח את האטום בלימודי פיזיקה באוניברסיטת בן גוריון. חוץ מזה היא עדיין מתגוררת בחדר הילדות שלה בגבעתיים, אה, ולשתי דקות היא אחזה באלון ליטבק.

 

היא עדיין לא יודעת הרבה על גיימינג, קונסולות וכל הג'אז הזה, אבל אין לה ספק שמדובר בכיף לא נורמלי ואם תתנו לה קצת זמן היא תלמד הכל. "פחדתי מזה עד גיל מאוחר", מתוודה הנערה. "היום אני מסתכלת על זה בעיניים ואומרת שזה לא משמיים".

 

ממה פחדת בעצם?

 

"כל העולם הזה נראה... את יודעת, גדול עליי. תמיד היה נראה לי כאילו המחשב מתחכם או מערים עליי, ובעצם הוא בסך הכל כלי עזר, והוא כלי נהדר, באמת. אני כל כך שמחה שנפל בחלקי להנחות תוכנית שהנושא שלה אף פעם לא היה חלק אינטגרלי מהחיים שלי ובגלל זה יש לי המון מה ללמוד, וזה נורא כיף, את יודעת".

 

1. לא, אבל הם כל כך קטנים שאף אחד לא מצליח למצוא אותם.

2. לא, אסור לקרוא צרובים, אסור לצרוב ואסור אפילו לדבר על זה.

3. כן, אבל רק בארץ. בחו"ל אפשר לקבל על זה מאסר עולם לפחות.

4. כן, למה לא? אסור להוריד משחקים צרובים, אבל מותר לקרוא אותם. *

 

פרט מרתק על אוכלוסיית הגיימרים הוא שלפחות בארץ רק כ-10 אחוזים מתוכה נמנים עם המין הנשי (לעומת 39 אחוז בארצות הברית ו-69 אחוז בקוריאה). לכן אל תתפלאו שכאחד האמצעים לקרב את המין הנשי אל הקונסולה הבינו בערוץ שהם צריכים קודם כל, כמו שאומרים בצה"ל, לתת דוגמה.

 

הדוגמה שלכם היא שריג, שלמעשה תלמד את התחום תוך כדי הנחיית התוכנית. מי אמר ריאליטי ולא קיבל? "כשהגעתי לאודישן בעצם לא היה לי רקע בגיימינג. הייתי משחקת עם החברים שלי 'Tekken', קצת 'FIFA' ואת המשחקים הרגילים שגדלנו עליהם, 'דיגר', 'פקמן' וכאלה".

 

מה בעצם בדקו באודישנים?

 

"שיחקתי מול הפרטנר שלי ותוך כדי נתתי הערות ועקיצות. זה היה אודישן לתוכנית אחרת בערוץ, 'Game Zone'. לא התקבלתי, אבל זכרו אותי וכשחשבו על התוכנית החדשה התקשרו".

 

את יודעת שאת אמורה להשתלב בצוות שהוא...

 

"צוות גיימרים מדופלם. כן, אני יודעת. כולם בעסק לגמרי והם כל הזמן מעודכנים".

 

דיברתי היום בערך 20 דקות עם בחור אחד שמבין בתחום כדי להיערך לראיון (אהלן ערן אבירם מ-Vgames). תוך שתי דקות הוא זרק עליי 20 מונחים שלא היה לי מושג מה הם אומרים והייתי צריכה לעצור אותו כל שנייה. את לא מרגישה שצריך להתמצא בזה כדי להנחות תוכנית כזאת?

 

"זה נכון, גיימינג זו שפה. אני לומדת לקרוא את המושגים, לאט לאט אני תופסת את השפה וזה נהדר".

 

כשהודיעו על אודישנים להנחיה אמרו בערוץ שהם מחפשים גיימרים בנשמתם.

 

"לא ביקשו ממני תואר במחשבים או בגיימינג, כי זה בסך הכל משהו כיפי וכיף ללמוד אותו. זה פשוט, זה קליט, אני מצאתי בזה המון חן בסך הכל".

 

זאת עבודת הנחיה ראשונה שלך?

 

"עשיתי תפקיד קטן בערוץ ניקלודיאון. הייתי המורה להיסטוריה. אפיזודה קצרצרה כמה תוכניות. היה נורא כיף".

 

שם הכרת את ליטבק.

 

"נכון. בחור מקסים".

 

1. יוחנן צנגן משחק עד שהנתונים של הרייטינג מגיעים.

2. עוברים מאב לבן במשפחות דייגים.

3. אם אין לכם חיים אתם יודעים כבר מה זה אומר.*

4. תבואי לבלומפילד נראה לך מאיזה צד משחקים ברשת.

 

זה היה רק עניין של זמן עד שעולם הגיימינג האינטראקטיבי יפגוש את האינטרנט והקומבינה ביניהם תביא לעולם את משחקי הרשת. זה אומר שבכל הרשת הרחבה העולמית מוקמים אתרים שנועדו ליצור סביבת משחק פנטסטית, ותמורת דמי מנוי תוכל לחבור לגיימרים אחרים מכל העולם ולשחק מולם או איתם. אסקפיסטי אך עם זאת חברתי, מאחד בתוכו את כל היתרונות של גיימינג וגלישה, ומתאפיין בפוטנציאל התמכרות גבוה.

 

ולא רק אתם חושבים ככה - ל-"World Of War Craft" למשל, אחד המשחקים הפופולריים בעולם המערבי, יש 4.5 מיליון מנויים בכל העולם וההכנסות שלהם עומדות על מיליארד דולר בשנה. "זה תחום נורא פופולרי, אין לך מושג כמה", מבטיחה שריג. "יש לזה המון קהל. גם בארץ יש מסיבות גיימרים, אחת לכמה חודשים מאות אם לא אלפים באים עם המחשב הנייד שלהם לגני התערוכה, מתחברים לרשת אחת ומשחקים אחד נגד השני, וזה מדהים לראות את זה - או לפחות ככה אני מדמיינת את זה - ואני מאמינה שעוד אחווה את זה על בשרי".

 

מה מושך אותך במשחקים?

 

"אני אוהבת משחקים שהם נורא ויזואליים, שהדמות מחליפה כל הזמן נושאים, ושיש כל מיני התפתלויות בדרך וזה נורא נורא נחמד. גם המשחקים של הכוכבות הנשים. כמובן 'טומב ריידר' וגם ב-'Tekken' יש דמויות מגניבות לאללה. יש את ה-'Pro-Evolution' או כמו ב-'FIFA', שיש את השאגות של הקהל והדמויות נראות כל כך מדויקות, מבחינת האסיסטים וכל התנועות, הכל נראה נורא חי".

 

אז זה ריאלי, כמוך.

 

"כן, בהקשר של הפיזיקה למשל אז כשמעצבים את הדמויות הראשיות מתחשבים במגבלות הפיזיות שלנו. בהרבה משחקים התנועות מתוכנתות על פי אנשים אמיתיים. אין פה משהו על אנושי, הכל Down To Earth, מאוד ריאליסטי כזה".

 

יצא לך כבר לשחק במשהו שמצא חן בעינייך במיוחד?

 

"יש את 'הדום' שבעקבותיו עשו סרט, שזה מעין עולם הרפתקאות עם Mission, שהבנאדם הולך ומגשים את מטרתו. יש את ה-'GTA' שהוא משחק בעולם הפשע".

 

מה הפנטזיה שלך? איזה משחק היית יוצרת כמשחק האידיאלי?

 

"בגדול משחק שבו האשה היא הכוכבת והיא צריכה להציל את הנסיך או האהוב שלה. זה יהיה נורא פמיניסטי כזה וחדשני".

 

1. בבן לאדן בתחתונים מלקק את העקבים הגבוהים של ג'ורג' בוש.

2. אם הסעיף הקודם הכניס אתכם לשוק אז אתם באמת לא רוצים לדעת.

3. בשתי הדמויות הראשיות של המשחק עושות סקס. מספיק חתרני בשבילכם?*

4. בהמחשת הטענה שטום קרוז הוא הומו. סליחה, שהוא חוצן.

 

אז זוהי שעתו היפה של הגיימיניזם, להלן הפמיניזם של הגיימינג, ושריג פה כדי שלא נשכח את זה חלילה. "נחמד לראות סממן נשי בערוץ", היא מסבירה. "גם כי הוא פונה לקהל גברי וגם כדי בכל זאת ליצור הזדהות בקרב המין הנשי. כשהם רואים מנחה שמדברת על זה ומבינה בזה, אז בנות פחות נרתעות. הן מבינות שזה מגניב וזה אחלה".

 

יצא לך לדבר עם בנות גיימריות?

 

"עדיין לא. התוכנית עדיין בשלבים התחלתיים. צילמנו רק תוכנית אחת. נראה לי שכבר נשאתי פה וואחד נאום על האידיאולוגיה שלי, אבל חשוב להדגיש שאין לי יומרנות להיות איזו ז'אן דארק שתחולל מהפכה פמיניסטית. אבל אני כן מאמינה ביכולת הבחירה, אנחנו יכולות לבחור לעשות מה שאנחנו רוצות. בין אם זה לפצח את האטום, להגיע לירח או לשחק בפלייסטיישן".

 

כשאת שומעת את המילה דוגמגישה, מה עובר לך בראש?

 

"האמת, אני לא רואה את עצמי כדוגמנית או שחקנית. מה, בגלל שבמקרה יצאתי בלונדינית? זה כמו שתשאלי אותי מה פתאום את מגלחת שערות. תמיד נחמד לראות דברים אסתטיים. גם המשחקים עצמם נורא אסתטיים".

 

כמה חשיבות היתה למראה בבחירה שלך לתפקיד?

 

"כמו לכל תוכנית שפונה לנוער ולמבוגרים ולאנשים צעירים, זה קטע של אסתטיקה ותו לא".

 

מה זה פאטץ'?

 

"לא יודעת".

 

האם צ'יפים קוראי צרובים הם חוקיים?

 

"אני מאמינה שאני אלמד עד התוכניות הבאות".

 

גורם המקורב להפקה בחברת ענני תקשורת ביקש להבהיר כי "חן לא נבחרה לתפקיד בגלל הידע העצום שלה בגיימינג ממש כמו שצביקה הדר הוא לא הכי רקדן, ומנחה את 'נולד לרקוד'. חן נבחרה בגלל שהיא עוברת מסך מעולה, בחורה אינטליגנטית, נבונה ומבינה עניין בזריזות, ובניגוד למנחות אחרות בערוצים אחרים, שקוראות מטלפרומטר, היא גם שואלת, מתעניינת, ואני בטוח שבתוך חודש חודשיים היא גם תשלוט בתחום הגיימינג בצורה שתעורר קנאה בקרב כל בנות ישראל".

 

אוקיי, חן. יש מצב שאת מסדרת לי משהו עם אמיר לוטן?

 

"בכיף".

 

* התשובות המסומנות בכוכבית הן התשובות הנכונות. אלא מה?