פועלים טוב יותר: ביקור ב-2 מסעדות עממיות

רמי סימני ביקר בשתי מסעדות פועלים חמימות, שאין צורך בהכנות מיוחדות כדי לסעוד בהן. ויש סקופ - התימני מצטיין דווקא בשניצל

רמי סימני, עיתון ת"א פורסם: 11.12.05, 10:34

במערכת הכריזו שעושים פרויקט חורף. "נא לכתוב על משהו חורפי... מחמם שכזה...", התפנקה העורכת תכולת העיניים. הסתכלתי לשמיים, וגם כשאימצתי את עיני חזק - לא הצלחתי לראות ולו זנב קטנטן של עננה. ומי יכול לכתוב על צ'ולנטים מהבילים במזג אוויר קיצי שכזה. אז החלטנו להביא לכם משהו של ביניים - מסעדות פועלים חמימות, שאין צורך בהכנות מיוחדות כדי לסעוד בהן.

 

שלוחה עסקית של ענקי ההיי-טק

 

הראשונה היא בכלל פלא ענק. ברמת המחיר היא אמנם בגדר מסעדת פועלים, אך ברמת השירות והאיכות - היא "פועלים" כמו שמנכ"לי הבנקים הגדולים הם פועלים. היכן עוד תמצאו מסעדת פועלים המגישה "מרק כתום" (בטטה ודלעת בבישול איטי), סלטים כל כך טריים שעושר טעמיהם מתפוצץ לך בפה, קבבוני עגל, נתחי פרגית במרינדה ושאר תופינים - וזאת במסגרת התפריט הרגיל עליו תשלמו, נא לשבת, 34 שקל בלבד.

 

המקום גם מעוצב באופן נעים לעין, ועל פי השפות במקום (אנגלית ויפנית), הכותנות הלבנות והעניבות הנלוות, אתה מבין שהאודם 9 הפועלית הפכה להיות שלוחה עסקית של ענקי ההיי-טק שבסביבה. על הפלא הזה אחראים תמי פלד ושותפה עמית זיידמן, שהוא גם שף המקום. אם יתמזל מזלכם, ביום שתגיעו הוא יעמוד מאחורי דלפק ההגשה. תבקשו שהוא ימליץ לכם ולכו על זה בעיניים עצומות. אז למי שעייף ממסעדות הפועלים המצויות, אטומות התפריט, האודם 9 בקרית מטלון בפתח תקוה היא סופת רוח מרעננת.

 

התימני נותן פייט

 

ולו בגלל המיקום, לב הסיטי המהביל של תל אביב, במקום בו לוקחים שבויים במאבק על כל ראש רעב, מוקפת במפלצות השווארמה שבסביבה, התימני, למרות מגבלותיו, נותן פייט לא רע. הסיפור שם פשוט. בערב ביום האתמול עוזב יגאל, הבעלים, את זוגתו רחל, מגיע למסעדה, מתגנב פנימה ושופת על הפתיליות ארבעה-חמישה מרקים תימניים לסוגיהם השונים. המתכונים בראש, מבית אמא. אם הוא לא יזכור טוב - לא תרגישו. אבל אנחנו, שחבילי התימני גר בילדותנו קומה מתחתינו - הרגשנו.

 

המרקים הם לא הדבר שבשבילו תרצו להגיע למקום. טעמנו ממרק העצם וממרק הבשר, וזה לא היה זה. בל תטעו. המרקים טעימים. מוגשים בנדיבות. מתומחרים בצניעות. אך משהו בתוצאה הסופית היה לא מושלם. אולי חוסר היחס בין מרכיבי התיבול המאוד רגישים של המטבח התימני, אולי המחסור בסחוג תימני במסעדה הצועקת על זהותה, אולי החילבה המאוד פושרת בטעמה. כל אלה גרמו לנו לחשוב שטוב שחבילי הזקן - שטעימה אחת מהסחוג התימני שלו שילחה את אחת השכנות לבית החולים, להשתלת לשון חדשה - לא כאן.

 

המשכנו בקציצות עוף עשויות מבשר יבשושי משהו. כשהערנו שביקשנו את אלה החריפות, נמזגה מעל תערובת פלפלית כלשהי. "בבקשה, אלה הקציצות החריפות". כך גם היה עם הספגטי. הבמיה שבאה עם האורז היתה מצוינת. הברקה נרשמה עם "קוביות עוף בשמן זית ובצל". מנה נהדרת, יושבת על מצע טחינה ביתית וטעימה.

 

ואת זה אנא תרשמו לפניכם. התימני - בלי להתכוון כנראה - מצטיין בפרודוקט הכי וינאי ופשוט שיש. הוא מגיש את השניצל מהטעימים שאכלתם מעודכם. כבר בכניסה, טרם שתשבו, תבקשו את השניצל, עם סלט הירקות המעולה שמוגש שם. אם תרצו תקנחו במרק, תיפרדו מסכום מצחיק של כ-70-60 שקל לזוג - ותרימו לחיים לזכרו של חבילי הזקן, השכן מקומה שלוש. שבוע טוב.