בית המשפט נגד משרד הבריאות

שני פסקי דין שניתנו בסוף השבוע חושפים את ההפקרות הבלתי נסבלת ששוררת בתחום הקעקועים. השופט מנחם קליין: התעוררות המחוקק היא צו השעה

איך בן אדם הופך למקעקע ומה מכשיר אותו לעסוק בכך? מתברר שלא קיימים בארץ מוסדות שבמסגרתם ניתן לקבל תואר מוכר על ידי משרד הבריאות המעניק הסמכה למקעקעים. וכך, כל מי שיחפוץ בכך, יכול לקום בבוקר ולהכריז על עצמו כמקעקע ולהזמין את הציבור הרחב לקבל אצלו טיפול.

 

שני פסקי דין שניתנו בסוף השבוע, האחד בבית משפט השלום בתל אביב והשני בקריות, חושפים את ההפקרות הבלתי נסבלת ששוררת בתחום הזה. "נראה", כתב אחד מהשופטים שדן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו ללקוחה כתוצאה מקעקוע, "שאל בית המשפט מגיעים מקרים בודדים בלבד של מקועקעים אומללים המהווים את קצה הקרחון של הפרשה".

 

"עד היום", כתב שופט השלום מנחם קליין בדברי ביקורת חריגים בחומרתם המופנים כלפי משרד הבריאות, "טרם הוגדר מעמדם של העוסקים בקעקועים, או של אלה המכריזים על עצמם כמקעקעים. למעשה, לא מתנהל רישום או פיקוח כלשהו במשרד הבריאות, וכמו כן אין בנמצא דרישות וקריטריונים שלפיהם יכול אדם לפרסם עצמן ברבים כמקעקע".

 

השופט קליין חוזר ומדגיש בפסק הדין כי קיים צורך דחוף בשינוי המצב החוקי בארץ בתחום הקעקועים. "לדידי", כתב, "יכולתי להגיע למסקנה נורמטיבית לפיה כל עוד לא הוסדר הנושא דנן על ענפיו השונים ע"י המחוקק, ישנו בעצם איסור גורף לעסוק בכל עיסוק המאפשר השחתת גוף האדם ללא רישיון בהתאם לחוק, אך נראה שזו גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

 

"נראה", כתב השופט בדברי הביקורת הנוקבים, "כי כל עוד לא הרים המחוקק את הנטל המוטל עליו, אמון בית המשפט להשמיע את קולו ולעורר את המחוקק מתרדמתו. התעוררות המחוקק היא צו השעה (...) נראה כי טוב יעשו רשויות משרד הבריאות ומשרד המשפטים אם יקדמו את נושא החקיקה על המקצועות הנמנים עם קטגוריה זו, כך שנושא זה יוסדר עד תום, יוסדרו בו הוראות רישוי, דרישות השכלה וניסיון, כללי אתיקה, חובת ביטוח אחריות מקצועית וצורת הפיקוח על קיום הוראות שבחוק".

 

"ההסדרה החוקתית", ציין, "צריכה לכלול ההסכם בכתב בין המקעקע לבין הלקוח בעניין ההשלכות האפשריות של ביצוע הקעקוע על גוף האדם, עומק חדירת המחט, החומרים הכימיים והאורגניים, סיווג הקעקוע כקבוע או כארעי , אפשרויות הסרה וכד'".

 

בתיק הנדון טענה א' כי ב-1997 ביצעה הנתבעת, סטודיו לידיה, קוסמטיקאית, מנהלת ובעלת המכון, קעקוע "זמני" שהיה אמור לשרוד כשלוש שנים. אלא שבחלוף השנים - בניגוד להבטחה שקבלה מהנתבעת - הקעקוע לא נעלם והחומר לא התפרק. כשסיפרה על כך לנתבעת היא הזמינה אותה לסטודיו לצורך הסרת הקעקוע, הסבירה לה כי על תהליך הסרת הקעקוע, שבו יוחדר לגופה חומר להמסת הצבע וציינה כי מדובר בתהליך החוזר על עצמו וכי עד להסרת הקעקוע תישאר צלקת.

 

א' בדקה וגילתה כי החומר שמבקשת הנתבעת להחדיר לגופה אינו מוכר בשוק הרוכלות וסירבה לעבור את הטיפול מתוך חשש שגופה יושחת.

 

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התחייבה שהקעקוע יישאר לפחות 3 שנים ואם ידהה לפי תום התקופה היא תצבע אותו על חשבונה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי אינה מבצעת קעקועים לכל החיים וכי לא הבטיחה לתובעת כי בחלוף שלוש שנים ייעלם הקעקוע.

 

השופט שקיבל את התביעה במלואה קבע כי עדותה של הנתבעת היתה רצופה בלבולים ולא משכנעת וכי היא סתרה שת עצמה.

 

בעלת בית הספר לאיפור קבוע, הקוסמטיקאית לידיה לאופר שהעידה מטעם הנתבעת, לא זכתה לאמון השופט. "תשובותיה של הנתבעת", כתב בהחלטתו, "חזרו על עצמן במונוטוניות ובצורה לא משכנעת ובמהלכן אף יצרה בלבול בין איפור לקעקוע".

 

בפסק הדין חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, 17,800 שקל כשהוא צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועוד 3,000 שקל שכר טרחת עורך דין. "על המזכירות", כתב, להעביר העתק פסק דין למנכ"לי משרד הבריאות ומשרד המשפטים כדי שיטפלו בהסדרת נושא הקעקועים בחקיקה מסודרת שתשים קץ לפרשיות כגון זו שהתגלתה בתיקה זה".

 

35 אלף שקל פיצויים

 

בתיק השני, שענייננו טיפול בהסרת קעקועים, חויבה חברת סודות היופי והרופאה, ד"ר מרינה גסנליב, שטיפלה בתובעת, לשלם לה ביחד ולחוד פיצויים בסך 35,000 שקל בתוספת 20% שכר טרחת עורך דין ועוד 587 שקל הוצאות משפט.

 

שופטת בית משפט השלום בקריות, אביטל בית נר, קבעה כי כתוצאה מהטיפול להסרת הקעקועים שביצעו הנתבעות נגרמה לתובעת צלקת גדולה מגרדת ומכוערת. "שתי הנתבעות", קבעה, "התרשלו - ועליהן לפצות את התובעת בגין נזקיה".

 

"את הטיפול בתובעת", כתבה השופטת בפסק הדין, "ביצעה רופאה שאין לה מומחיות לא בתחום פלסטיקה ולא בתחום העור. רופאה שכל הכשרתה לטיפול במכשיר בו טופלה התובעת היתה הדרכה קצרה שקיבלה מהחברה היצרנית".