אתר מפה החל להוציא סדרת מדריכים בפורמט מגזיני, שיעודכנו פעם בשנה (בעריכת רונית ורד). הראשון בסדרה הוא "מסעדות 2006 - מומלצי מפה". המדריך מציג את 400 המסעדות הטובות בארץ - מדוכני פלאפל ועד מסעדות יוקרה - כפי שנבחרו על ידי עשרות אלפי סועדים ברחבי הארץ ועל ידי הצוות של אתר מפה. בנוסף, הספר מציג את מיטב המחלבות, היקבים, המאפיות, יצרני שמן הזית וחנויות האוכל בישראל.
המדריך מעניק לכל מסעדה ציון הבנוי על דירוג שמשוקלל מחוות הדעת של צוות מומחי מפה ומהמלצות גולשי האתר וקוראי המדריכים של מפה. בשום המלצה בספר אין פרסומת גלויה או סמויה, ושום בית עסק לא נכלל בספר תמורת תשלום.
לפניכם רשימת עשר המסעדות העממיות המובילות (קטגוריית תמורה למחיר עד 50 שקל), שנלקחה מתוך הספר:
1. פונדק משה
כל יום בצהריים מתאסף אצל משה הפרלמנט הקבוע של "מרכז יהדות בבל" ופותח שולחן, עם ערימה יפה של פטרוזיליה טרייה, עמבה ופיתות עיראקיות טריות שקורעים וחופנים בעזרתן מנות גדושות של תבשיל חם. יושבים בפנים או ברחבה הגדולה שמאחור , סמוך למאפיות, חנויות התבלינים ותשמישי הקדושה
שבמרכז המסחרי הקטן ואין מקום מוצלח יותר להכיר בו את המטבח העיראקי. פותחים את הסירים הגדולים המלאים בתבשילים מבעבעים ומחליטים מה לאכול. תמיד יש שניים שלושה סוגים של קובה: מבושלת בסלק אדום כהה, בדלעת מתקתקה או בבמיה, מטוגנת (כמו הקובה האליפטית השחומה שהערבים קוראים לה נבלוסיה) או קובה בורגול. לכולן אין מתחרים ברדיוס של קילומטרים עד ירושלים. עוד בסירים סלוּנָה, פילטים של דג אפוי עם רוטב עשיר חמוץ מתוק; בשר צוואר רך בשעועית; ופָּאצָ'ה, מעיים ממולאים ברוטב סמיך. למרות שהמקום גדול וצפוף, כל אחד מקבל יחס אישי וחם, המנות ענקיות והמחירים קטנים.
דעת הקהל: כאן מגלים "מסעדת פועלים במלוא מובן המילה". אולי זה "לא המקום הכי נקי שיש" וגם "מאוד צפוף פה", אבל במחיר "זול עד כדי לא הגיוני", מקבלים "חוויה של טעמים" עם "מנות ענקיות" של "קובות בכל הטעמים האפשריים" ושאר "פנינים של האוכל העיראקי" באופן "הכי קרוב למקור".
2. שווארמה שלנו
השווארמה הטובה ביותר בארץ, ובהפרש ניכר מהאחרות. הסניף התל-אביבי של השווארמה הטורקית מבת ים דומה מאוד לסניף האם: מזללה פשוטה, עם גלגל שווארמה שחום ענק שמפיץ ריח נפלא ונחתך ביד מיומנת לפרוסות עבות ומגירות שומן של בשר כבש עסיסי ומתובל, מלוות בטבעות בצל בסומאק ועגבניה. נכון שקשה לא להתפתות תמיד לשווארמה, אבל כדאי גם לבדוק את הגריל עליו נצלים שיפודים גדולים של קבאב: אַדַנָה חריף ומתובל או אוּרְפָה, שניהם מצוינים, או מבחר מתחלף של ממולאים. ליד דלפק הסלטים הטובים טאבון אבן ממנו יוצא הלחמה בעג'ון, פיתות דקיקות חמות שעליהן בשר כבש טחון מתובל. בצהריים עמוס וצפוף, אבל הצוות הטורקי לא מתרשם בקלות וממשיך להיות יעיל ונחמד למרות הלחץ. אחת האפשרויות המומלצות ביותר לארוחת צהריים זולה, חמה ונפלאה בתל-אביב. חבל רק שהכיסאות שבחוץ משקיפים על אחת מפינות הרחוב היותר מלוכלכות ומוזנחות בתל אביב.
דעת הקהל: מקום שהוא "אחד הטובים בקטגוריה שלו". ממש "שמורת טבע טורקית" עם "שווארמת כבש נמסה בפה" ב"טעם אוריגינלי" ולחמה בעג'ון ש"מחולל סערה בפה", והכל "בזיל הזול", לצד שירות "עם חיוך". השילוב של כל אלה יוצר "פנינה של מסעדה".
3. מאמא מפרומה
שמעון ויהודית הם אח ואחות, הוא מבשל והיא מארחת. במקום הקטן והפשוט הזה, שמסתתר באזור התעשייה של אשדוד, מגישים אוכל טריפוליטאי עשיר, צבעוני ומתובל, כזה שנוסך חום אמיתי בבטן ובלב. קודם כל השולחן מתמלא בסלטים חריפים וטובים, ביניהם ה"מְבָּלְבָּל", רוטב פלפלים חריף שהמציא שמעון, שסוחט הרבה דמעות ויזע. כל אלה הם רק להקת החימום לכוכב האמיתי, הקוסקוס. ללא ספק הקוסקוס הטוב ביותר בארץ, כזה שמשאיר את כל המתחרים רחוק מאחור, עשוי גרגירים קטנטנים, עדינים וקלילים, וסופג אליו נפלא את כל טעמי התבשילים, פְּקֶעלָה, טבחה בִּילְכַּמוּן ומרק ירקות עם מפרום, למרות שאפשר לאכול אותו בכף ללא כל תוספת. לקינוח ולהקלה על הבטן המלאה מקבלים תה טריפוליטאי מבושם מתוק, עם בוטנים קלויים שקועים בתחתית.
דעת הקהל: למאמא מפרומה "שווה לנסוע במיוחד" מ"כל מקום" בשביל "ארוחה נהדרת במחיר מצחיק" של "אוכל ביתי מושלם","שאסור לפספס", עם "קוסקוס ומפרום מנצחים" המוגשים "עם כל הנשמה".
4. צ'צ'ו
למרות השנים הקשות שעברו על האזור, השוק של נתניה הוא עדיין אחד השווקים המקסימים וההומים ביותר בארץ. ארבע סמטאות מקורות וצפופות מלאות בירקות ופירות, דגים טריים, קצבים שמתמחים בחלקי פנים, והרבה מאפיות, מעדניות וחנויות תבלינים. בעיר שיש בה ריכוז נדיר של מסעדות טריפוליטאיות טובות, צ'צ'ו היא המלכה הבלתי מעורערת. כבר 30 שנה מכינה כאן משפחת וטורי הנחמדה מבחר תבשילים ביתיים ועשירים המתבשלים על פתיליות במשך כל הלילה, לצד גריל טוב של חלקי פנים. בכל יום מוצע מבחר משתנה של תבשילים כמו פְּקֶעלָה, תבשיל עלי סלק, בשר ושעועית בצבע ירוק עז; או תבשיל כתום של שעועית, דלעת וכמון. כל האוכל כאן נפלא, כך שלא ממש משנה באיזה יום תגיעו, רק לא לוותר על ממרח הפול הבהיר לצד הצ'רשי והלחם הטרי. ביום ראשון, אחרי הבליץ של סוף השבוע, המבחר מצומצם יותר אבל עדיין כולל חריימה חריפה ונושכת מדג ים, וכמובן קוסקוס.
דעת הקהל: בשוק בנתניה מסתתרת "פינת חמד אמיתית" שהיא "הטריפוליטאית הטובה בארץ", עם "אוכל טעים, ביתי וזול", עתיר "טעמים נפלאים" ו"שירות לבבי ונפלא". לכן "תמיד כיף לחזור לכאן".
5. מטעמי ניסים
מסעדה טריפוליטאית שכונתית מהזן הישן והטוב: קטנה, פשוטה ונקייה. אמא של ניסים עומדת במטבח ומבשלת, וניסים בעל הבית מכיר את הקבועים בשמם ומכין לכל אחד בצלחת את ההרכב החביב עליו. גם מי שנכנס לפה לראשונה בחייו זוכה ליחס מאיר פנים ולהזמנה לבדוק את הסירים במטבח. כל יום מכינים כאן תבשיל אחר: בימי שני מבחר ממולאים עונתיים; בימי שלישי קוסקוס אמיתי, מעשה ידי גברת נעים, עם מרק כבד בצבע ירוק כהה כמעט שחור של שעועית ועלי סלק; ועַסְבָּנֶה, מעי ממולא בחלקי פנים ברוטב סמיך וחריף של אפונה; במיוחד נפלא להיתקל כאן בימי רביעי סגריריים במעדן שנדיר למצוא מחוץ למטבחים הביתיים: אסידה, דייסה כבדה של סולת בלולה עם רוטב לוהט ומאדים פנים של פלפל צ'וּמה, דג הרינג טרי וביצה. תרופה בדוקה לצינון או סתם לשיפור מצב הרוח. ילדי השכונה מגיעים לכאן מדי יום אחרי בית הספר לשניצל, צ'יפס וספגטי.
דעת הקהל: "אסור לוותר על ביקור" ב"מקום הקטן והשכונתי" הזה, בו אוכלים "אוכל של בית", "זול, טרי וטעים" ונהנים מ"היחס החם של ניסים" ש"נותן את הלב כדי שהסועדים ייהנו".
6. בכור את שושי
כבר 35 שנה עומדת פה מסעדת הפועלים הצנועה והנקייה של בכור ובתו שושי. כל לקוח זוכה ליחס חם, והקבועים פורסים לעצמם מהלחם האחיד הטרי שנולד לספיגת הרטבים האדומים והחריפים של הבישול הטריפוליטאי. כדאי לבוא מוקדם לפני שנוצרים חורים בתפריט, ולא בדוחק ובלחץ של הצהריים. האוכל מתחלף לפי ימות השבוע, אבל כל יום יש מהקוסקוס ומהמפרום המושלם של שושי. אם ניחנתם בפרצוף קצת אשכנזי, שושי לא תמהר להציע כל מה שיש בתפריט, למשל כִּירְשֶה, תבשיל חורפי של קיבת פרה ואפונה, או תבשיל ירוק כהה וכבד של עלי סלק ושעועית לבנה, אז טוב להצטייד בהבעה של מבינים. במשך כל הארוחה יוצקת שושי עוד ועוד מן הקוסקוס והרטבים ולא מפסיקה להציע פינוקים. לקינוח יש פרוסות מנגו טריות או פרי עונתי אחר ותה ציפורן כהה וצפוף לצד עוגיות ביתיות וטעימות.
דעת הקהל: בכור את שושי הוא מקום "בהחלט מומלץ" ל"מי שחשקה נפשו באוכל טריפוליטאי ביתי", "טעים ולא יקר", עם "שירות מפנק" ו"מאכלים מאוד ביתיים ומאוד משובחים" שעושים את "המקום המושלם לצהריים".
7. עזורה
קשה להתחרות בטקסט היפהפה והמדויק שכתב יוסי בנאי על מסעדת עזורה, המסעדה שמתחבאת ב"שוק הקטן שמאחורי השוק הגדול" ומספקת לא רק מזון אלא גם געגועים בתוך סירים על גבי פתיליות. עזורה, מוסד ירושלמי מיתולוגי, היה ונשאר כוך קטן וחמים, עם שורה ארוכה של סירים על פתיליות וריח נפלא של תבשילים ירושלמיים שנאספו מן המטבח הכורדי, העיראקי והספרדי. מניחים את השקיות עם הקניות ומרימים את המכסים הכבדים של הסירים כדי לגלות קציצות גדולות, רכות ונפלאות ברוטב עגבניות אמיתי; מרק עשיר של קובה חמוסטה או קובה חומוס; ריאות במיץ; במיה; מרק עדשים עבה וסמיך ומעדנים ממכרים נוספים. גם אם המקום נראה עמוס מבחוץ, שווה להידחק כי האוכל הטוב משרה רצון טוב על כולם, ותמיד ימצאו גם לכם מקום בשולחן של מישהו אחר.
דעת הקהל: "המסעדה המיתולוגית משירי יוסי בנאי", היא "מסעדת פועלים טובה מאוד", עם אוכל כורדי "טעים מאוד", "החל בסלטים וכלה בקובה". "המנות נדיבות" ו"השירות טוב ונעים". רק חבל ש"לפועלים כבר יקר לשבת בה".
8. אוכלים אצל נדרה
מה לעשות שלא כולנו ירושלמים, או מתהדרים בסבתא עיראקית, וכשהתשוקה לקובה מתעוררת, לא פשוט למצוא לה מענה באזור המרכז. אצל נדרה, על שמונת סוגי הקובה המוצעים שם כל יום בצהריים, אפשר למצוא פתרון חביב למצוקה. דווקא הקובות המטוגנות, כמו הבורגול או האורז, מצוינות ממש, והמבושלות סבירות, במיוחד אם אתם נוטים לכיוון המתוק. בימי שישי בבוקר נדרה מכינה את הבָּעבָּע, "שלפוחית" בעיראקית, כיסונים קטנים של בצק שמרים ממולא בתמרים, מעדן שקשה למצוא אפילו אצל סבתות עיראקיות מדופלמות.
דעת הקהל: אצל נדרה אוכלים "אוכל עיראקי בסיסי ומעולה", עם "אין ספור סוגי קובות", אמנם "השירות איטי עד לא קיים", אבל "המקום נחמד, נקי ונעים", "המחירים סבירים" וגם "אפשר לקחת הביתה", לכן זהו מקום "מומלץ לכל חובבי האוכל העיראקי".
9. הבנרה
לרומנייה החדשה בשכונה ערקו כמה מוותיקי העדה שבורחים בשעות הצהריים אל האפלולית הנעימה של המקום, ומצטופפים ליד הבר עם כוס מכבי, קוסטיצה ואיקרה מתפצחת וטרייה. בניגוד לשכנים מרחוב הנביאים ולחוקי הז'אנר, השימוש בשום מתון עד לא קיים, מה שמחמיא מאוד לסלט החצילים העדין עם הטעם החזק של חציל קלוי ופרוסות בצל חי, אבל חסר מאוד בסטייק הלבן, שנחתך דק מדי, ובמיטיטי חסר האופי. נקניקיית הפֶּטרוֹצִ'יאן, לעומת זאת, שמנה, עסיסית וטעימה מאוד, וגם הצלחת גדושת המָמָליגָה – עם שפע שמנת וגבינה בולגרית – משובבת נפש. הצמחונים ישמחו למצוא כאן גם קציצות עלי סלק עם טעם מעקצץ של לימון, או תבשיל מתחלף אחר, ובימי שישי קבלת שבת עליזה עם זמר שמלהיב את הקהל בשירים שמחים, והרבה שפריץ.
10. חדש: שומשום
כשעוברים מחלל החנות האורגנית אל החדר האחורי הקטן של המסעדה מסתערת על החושים מכת ריח נהדרת של תבשילים חמים המדיפים ניחוח של חומרי גלם טבעיים וטריים.יש כאן ארבעה-חמישה שולחנות קטנים, מטבח פתוח עם סירים ביתיים וקבוצות נשים מקיבוץ סמר שהצמחונות בנפשן שמבשלות, מגישות ומנהלות מרכז לאוכל צמחוני-אורגני יחיד מסוגו באילת.
בתפריט הקטן והמתוק רשומים בדקדקנות עשרות סוגי מיצי בריאות המומלצים על פי סוג הדם ורשימת סגולות מנקה ומזככת: מיץ מלפפונים, כוסברה וחסה; מיץ רימונים, תפוזים ופאפיה; או מיץ נבט החיטה עם תוספת אצות ים או שמרי בירה. מה לא עושים בשם הבריאות. מי שמאביס עצמו במשך כמה ימים בבופה ארוחת הבוקר של מלונות אילת חייב לעצמו ארוחת בריאות של חביתת ביצים אורגניות זהובה עם שפע עשבי תבלין; לחם ביתי טרי שופע זרעונים ועגבניות מיובשות; סלט קטן עם לימון בקליפתו וגרעיני פשתן; וטחינה עם טעם אגוזי נפלא, שרק הצמחונים אשר שכללו את מלאכת הכנת הטחינה לדרגת אמנות, יודעים להכין. בצהריים מוגש כאן דיל יומי נדיב ומשביע במחיר קטן ומגוחך שיכול לכלול מרק סמיך ונפלא של שעועית שחורה וצלחת גדולה של תבשילים יומיים מתחלפים כמו גרגרי חומוס בעגבניות, חצילים ועגבניות קלויים עם מרווה, אורז מלא טוב ומבחר תבשילי טופו.