למה סוני עושה הכל כדי שלא נקנה ממנה דיסקים?

חברות התוכנה והמוזיקה כבר ניסו מגוון דרכים כדי למנוע את הפיראטיות, ובכל פעם נכשלו. הפעם היתה זו סוני שהכניסה את עצמה לבוץ. אולי במקום לנסות להתמודד עם תופעת הפיראטיות, יעודדו החברות את המשתמשים החוקיים?

דן פרידמן, netמגזין פורסם: 19.12.05, 17:09

חברת סוני BMG מכרה בחודש הקודם דיסקים של מוזיקה, שכללו תוכנה המונעת פירטיות, ובה כל מיני הגבלות על העתקה של הדיסק. הבעיה התעוררה כשהתגלה שעם התוכנה הותקן מעין וירוס מסוג Rootkits, שנועד להסתיר את התוכנה המגבילה.

 

כלומר, סוני BMG התקינה תוכנות מבלי ליידע את הרוכש החוקי של הדיסק, ומבלי לקבל את הסכמתו. ואם זה לא מספיק, התברר כי סוני BMG גם סיכנה את המחשב של אותו משתמש, משום שהיו מי שכתבו תוכנות ריגול שהשתמשו ב-Rootkits של סוני BMG. סוני אמנם הבטיחה שתחליף את הדיסקים הנגועים,

 והורידה מהמדפים את הדיסקים שעדיין לא נרכשו, אך הנזק כבר נעשה.

 

התביעות שהגישו חלק מהרוכשים נגד החברה לאחר הגילוי לא יעזרו למלחמתה נגד הפירטיות (אלא להפך), והורדת הדיסקים הנגועים מהמדפים כבר לא תועיל לרוכשים המסכנים, שבסך הכל רצו לשמוע מוזיקה באופן חוקי.

 

אחת החברות הראשונות שיישמה הגנה מעצבנת על התוכנות שלה היא מיקרוסופט. לפני מספר שנים היא החלה להכריח את המשתמשים לבצע Authentication לתוכנות שלה; משתמש, ששילם על התוכנה במיטב כספו, צריך היה גם לבצע אימות של התוכנה מול השרתים של מיקרוסופט. ניתן היה לעשות זאת על-ידי האינטרנט, או על ידי הטלפון.

 

לרוב, היה מדובר בתהליך לא קצר (בעיקר בטלפון - צריך היה להקליד מספר אישור ארוך, אחרי שהקלדתם את הקוד הארוך שהגיע עם התוכנה). תהליך זה היווה מטרד גדול, וגם סיבך והרגיז משתמשים רבים. אני מכיר לא מעט אנשים שרכשו את התוכנות באופן חוקי, וחלק גדול מהם, לרוב משתמשי מחשב רגילים, ולא אנשי מחשבים, נתקעו והתעצבנו על התהליך המייגע. לעומתם, למי שרצה למצוא את התוכנות באופן לא חוקי באינטרנט - לא הייתה שום בעיה לעשות זאת. גם במקרה זה הנפגעים היו בעיקר אלו שרכשו את התוכנה באופן חוקי.

 

מה שחברות הבידור שוכחות

 

אני לא תומך בפיראטיות, אך פעולות מעין אלה רק מעודדת אותה. חברות התקליטים והתוכנה פועלות, לעיתים תכופות, כדי להקשות על חיי לקוחותיהן. הן מנסות להתמודד נגד תופעת הפירטיות אך בדרך הן פוגעות בעיקר בלקוחות הטובים שלהן, אלו המשלמים ממיטב כספם על מוצריהן. אפשר להבין מדוע הן מנסות להגן על המוצרים שלהן, אבל בדרך הן שוכחות שתמיד יהיה מי שיפרוץ את ההגנות הללו.

 

מה שהן עושות זה למרר את חיי הרוכשים החוקיים, ולעיתים אף גורמת להם לחפש חלופות לא חוקיות. לאחר הפשלה של סוני, כבר ניתן לומר, שבמקרה זה היה יותר בטוח לחפש את השירים באינטרנט, מאשר לקנות את הדיסק המקורי מהחנות. באינטרנט היה פחות סיכוי להידבק בוירוס.

 

מה לא כדאי לעשות

 

לא ניתן לנצח את הפיראטיות. תמיד יהיה מי שיעקוף אותה. אז מה אפשר לעשות כדי להקטין את התופעה? אפשר - ורצוי - ללכת לטובת מי שרוכש את המוצרים באופן חוקי.

 

קודם כל, והחשוב ביותר - לא להתקין לרוכש וירוסים על מחשבו. נוסף על כך, לא להתקין אף תוכנה אחרת, מבלי ידיעתו המפורשת (ולא להסתיר את זה איפשהו בהסכם ההתקנה, במקום שאף אחד לא יכול לקרוא).

מלבד זאת, ניתן לוותר על ההגבלות (כגון לא לאפשר לרוכשים ליצור העתקים מהדיסק), לצ'פר אותו בתוספות, כמו גיבוי על דיסק נוסף – למקרה שהמקורי ייהרס ואפשר גם לתת הנחה מאוד משמעותית על רכישת מוצר שני מאותו סוג (לדוגמה – לאפשר התקנה של תוכנה על שני מחשבים באותו בית – בתוספת מחיר סמלית).

 

לסיכום, חברות התקליטים והתוכנה צריכות לבוא לקראת הרוכשים החוקיים, ולא למרר את חייהם. תמיד יהיה מי שיפרוץ את ההגנות שלהם, אבל אם הם ימשיכו לנסות ולהקשות על הפורצים – הם רק ירגיזו את הרוכשים, ויגרמו לפחות אנשים לקנות את מוצריהן באופן חוקי.