פרויקט מואר לחג: חנוכיות שתכינו עם הילדים, ועוד יצירות

רוצים לראות אור בעיניים (של הילדים)? הציעו להם להכין יחד את החנוכיה של הבית. עדנה בנט-בן אור הפשילה שרוולים, לשה והדביקה, והיא מביאה לכם כמה מהרעיונות היותר טובים שלה לחנוכיות קלות וכיפיות להכנה. ויש עוד הפתעות. חלק ראשון

עדנה בנט-בן אור פורסם: 20.12.05, 10:59

חנוכה ריגש אותי תמיד, עוד כילדה מפוחדת מהחושך, בקיבוץ בסוף שנות ה-60 תחילת ה-70. אירועי החג נפתחו בהורדת השאלטר הראשי והחשכת הקיבוץ כולו, בדיוק בשעה שש בערב. אמא'לה! הלפיד-פחית שימורים ריקה (שהיתה מחוברת לחצי מקל מטאטא) ובתוכה מעט חול וסמרטוטון ספוג נפט - חיכה כבר "נטוע" בגינה.

 

בדיוק בשעה שש הדלקנו כולנו את הלפידים ויצאנו בתהלוכת-לפידים-סובבת-קיבוץ עד שביל הגישה למגרש הכדורגל, שהואר בעשרות שקיות נייר חומות ממולאות חול ונרות. במגרש התקיים מפגן אש מרהיב ומסורתי.

 

גם את המסיבה בגן, שאליה זומנו ההורים, בלתי אפשרי לשכוח. מלבד העובדה המרגשת שזכינו בהורינו לעוד שעה של חסד לעת ערב, המסיבה נשאה תמיד אופי מאוד משפחתי וחמים. הריהוט הקבוע הוזז ממרכז הגן לפרוזדורים הצדדיים, הוצבו שולחנות קטנטנים כמספר הילדים, וסביב כל שולחן הונחו שלושה שרפרפי עץ קלועים קש לאבא, אמא וילד. במרכז השולחן הונחה בגאון החנוכיה האישית, מעשה ידינו הקטנטנות - בדרך כלל היא היתה עשויה מקרש (מהנגרייה) ומבלוטים ("מישהו" הצליח תמיד להביא אותם מהצפון לפני החג), ומעוטרת בגואש. 

 

כל חלונות הגן, גם אלה של חדרי השינה, כוסו בוויטראז'ים שעשינו. בין המשקופים והקירות התנוססו בגאווה שרשרות סביבונים וכדים, ומעל לראשים נתלה סביבון ענק, שממנו השתלשל חוט ארוך לוחש סוד והפתעה. היו גם שנים שלקראת סוף המסיבה הופיע פתאום אחד האבות לבוש בסביבון ענק, שמתוכו שלף וזרק לנו שקיות ממתקים יקרות מפז - אירוע שהיה שמור לחנוכה בלבד.

 

כאמא עירונית לכל דבר, ניסיתי במהלך השנים להוציא אל הפועל חלק מאותם ריגושים הקשורים בחג הנהדר הזה יחד עם בנותיי. הרעיונות המובאים כאן עושים שימוש בחומרים זמינים יחסית (ואפשר לאלתר על בסיס הרעיון המקורי), בעלויות מינימליות. כל הרעיונות מנסיוננו ובאהבה לחג הזה, לילדים שהיינו (ועודנו) ולאלה הפרטיים שיש לנו היום.

 

הפעילוית משותפות להורה (או למבוגר אחר) וילד, כיוון שנדרשת בהם זהירות רבה והקפדה על כל כללי הבטיחות הנדרשים. חג מואר ושמח לכולנו!

 

לפיד/ למפייון

מומלץ להכין לפחות יום לפני התהלוכה, כדי שהדבק יתייבש.

 

להכנתו נדרשים:

 

הכנת הלפיד:

  1. מעמידים את המקל אנכית לרצפה, ומחברים אליו את מכסה הפלסטיק של פחית השוקו. המכסה יהווה את הבסיס ללפיד (לקנקל) ויחובר בעזרת המסמרים למקל.
  2. מודדים את גובהו של הנר מתחתית הקנקל כלפי מעלה. חותכים את הקנקל, בעזרת סכין או מספריים, כ-5 עד 10 ס"מ מעל לקצה הנר (הפתיל). יש להקפיד על גובה החיתוך כדי להגן על הנר מפני הרוח כשתתהלכו בחוץ.
  3. מורחים דבק על תחתית הקנקל החתוך ומדביקים אותו היטב לבסיס הפלסטיק (מכסה השוקו) המחובר למקל.
  4. מדביקים את הנר בתוך הקנקל, לתחתיתו. ניתן להצמידו בסבלנות ובזהירות בעזרת חֶלֶב שטופטף.
  5. כל שנותר עכשיו הוא לחכות לחושך ולצאת לגרש אותו. רק הקפידו והישמרו שהילדים יחזיקו את המקל ישר ויציב ולא יטו אותו, כיוון שהסכנה הגדולה היא שהקנקל יימס בחום להבת הנר!

 

חנוכיית אבנים ובטון

 

אוספים כמה אבנים בינוניות (כ-10X10 ס"מ), חלוקי נחל או שברי אבנים - מה שתמצאו. כדאי למצוא כאלה שיהיו יציבות על משטח ישר ושטוחות יחסית בחלקן העליון, בכדי שהנרות יעמדו כמו שצריך. קונים מעט מֶלֶט ושואלים בחנות

צילום: עופר עמרם
לא לשימוש הורים יצירה חנוכה סדנאות יצירה (צילום: עופר עמרם)

לחומרי בניין מהו היחס בין חול, מים ומלט להכנת בטון. אפשר גם לאסוף אבנים קטנטנות שישמשו כבתי-נר.

 

הכנת החנוכיה:

  1. מכיוון שעובדים עם בטון, מומלץ לעבוד בחוץ ובכל מקרה - על יריעת ניילון.
  2. מכינים מעט בטון.
  3. מסדרים ומייצבים את האבנים בעיצוב שבחרתם. רצוי שחלקן העליון יהיה שטוח יחסית.
  4. מחברים שתיים, שלוש או יותר אבנים זו לזו באמצעות הבטון. כדאי שהאבנים יהיו יציבות וצמודות זו לזו.
  5. מומלץ להמתין לפחות 24 שעות עד שהבטון יתייבש. שימו לב שכל תזוזה, ולו קטנטנה, עלולה לסדוק את הבטון. ניתן לחבר גם אבנים קטנטנות כבסיס לנרות בעזרת מעט בטון, או להדביק אותן באמצעות דבק בסוף התהליך. אפשר להצמיד את הנרות גם בעזרת חֶלֶב הנר. כדאי לתכנן את החנוכייה כך שיהיה מספיק מקום לנרות ולשמש.

 

חנוכיית חול

חנוכיה זו זקוקה לכשבוע ויותר זמן ייבוש. אם תחפצו בה, כדאי כבר לשנס מותניים...

 

הפעם יוצרים עיסה (כמעט בצקית ולא דביקה מדי, כזו שמאפשרת לעבוד) עשויה כולה חוֹל ודבק פלסטי. אין לי מתכון מדויק. מה גם שמידת לחות החול שבו תשתמשו עשויה להשפיע על כמות הדבק. מדובר בכמות דבק לא מעטה, הצטיידו לפחות בקילו.

 

מומלץ להכין את החנוכיה מראש על ניילון עבה ועליו להשאירה במשך כל ימי הייבוש. לחנוכיה אחת מספיקה כמות חול בקערת סלט סטנדרטית כ-4 או 5 כוסות חול. את הדבק הפלסטי יש להוסיף בזהירות, כל פעם קצת.

יש ללוש ולערבב את העיסה עד שמרגישים שהחומר אחיד, לא מתפורר ולא נוזלי או דביק מדי, והופך לעיסה המתאימה לפיסול.

 

לפני שתעוצב החנוכיה כדאי לבדוק האם העיסה לא נוזלית מדי: יוצרים גליל ארוך (כאורך החנוכיה) ומניחים על הניילון. אם הגליל יציב, הצורה שעוצבה נשמרת והוא אינו נוזל לצדדים, העיסה מוכנה. אם הצורה שעיצבתם 'נוזלת' ומאבדת מצורתה, כדאי להחזירה לקערה ולהוסיף לכל העיסה, בזהירות, עוד חול, עד שתגיעו לעיסה הרצויה. בדיוק לשם כך, כדאי לשמור מעט חול בצד. נשמע מסובך? ממש לא. באמת שלא.

 

כשהעיסה מוכנה מפסלים ומעצבים צורת חנוכיה שטוחה (מאורכת, מעוגלת, מסתלסלת וכו'). קשה לעצב בחומר הזה צורה מוגבהת. אפשר להוסיף 9 חורי אצבעות בעדינות. אפשר גם לשבץ פסיפס, נצנצים וכו'. את השיבוץ ניתן לעשות מיד בתום העיצוב, כשהחנוכיה עדיין לחה, או להדביקם עם דבק פלסטי לאחר כמה ימים.

 

כשהחנוכיה מוכנה מניחים אותה בזהירות (עם הניילון) במקום שבו היא תנוח לפחות שלושה ימים ותתייבש, מבלי להזיזה. אחת לכמה ימים מחליפים צד. אחרי כמה ימים, כשנראה שהחנוכיה יציבה דיה, המהדרין יכולים למרוח שכבה של דבק פלסטי וליצבה עוד. כאמור, יש לתת לחנוכיה להתייבש כשבוע ימים ולהקפיד להפוך אותה מדי פעם. יופי של חומר לעבודה ויופי של חנוכיה. רק זהירות, משום שאם היא נופלת, היא עלולה להישבר.

 

באותה "רוח החומר" מומלצות גם חנוכיות מחימר, מדאס, מגבס, או מחומר אחר הקל לפיסול ועיצוב המתקשה ומתייבש באוויר.

 

חנוכיה פסיפסית

לפחות יממה לפני השיבוץ, בוחרים כמה קוביות עץ (מהבלתי עד משוחקות בקושי) או צעצוע עץ שנזנח והוא בעל צורה מתאימה לחנוכיה ולהדבקת אבני

הפסיפס, ומעצבים חנוכיה לטעמנו. בעזרת דבק פלסטי מדביקים את הקוביות היטב זו לזו. כדאי להשתמש בדבק בנדיבות. מחכים לפחות יממה לייבוש ואז מצטיידים בכמות נדיבה של דבק פלסטי, באבני פסיפס ובהרבה סבלנות. מדביקים אבן אחרי אבן עד לכיסוי כל הקוביות.

 

 

פאזל כד מיוחד לחג 

 

מה צריך:

 

איך יוצרים:

שוברים את כד החרס שבחרתם בזהירות בעזרת הפטיש. מערבבים את כל החלקים. מחפשים, בודקים, מוצאים, מרכיבים, מחברים ומדביקים מחדש. מומלץ למרוח את הדבק (במקומות החיבור), לחכות מעט ורק אז לחבר ולהדביק.

 

ניסויים, משחקים ופעילויות בית לחנוכה

 

קודם כל - אזהרה: חלק מהניסויים דורשים שימוש באש. יש לבצע אותם בנוכחות מבוגר!