אהבה זה כואב

כוכבי הסרט "ימים של אהבה", מאיה בוסקילה, ניר לוי ומורן אטיאס, עשו לכתבתנו חיים קשים בדרך לראיון המעט הזוי שאתם עומדים לקרוא. אבל זה כלום לעומת המכות האמיתיות שבוסקילה קיבלה על הסט. גם בורקס הוא סוג של אמנות

אוי, זה היה שבוע מתיש. מה שהתחיל כמיזם שגרתי לכל דבר, כתבה סקסית וקלילה עם שלושת הגיבורים של סרט הבורקס החדש של מנחם גולן, "ימים של אהבה", הלך והתמצב כסיבה לגיטימית לאשפוז.

 

מאיה בוסקילה, ניר לוי ומורן אטיאס מככבים יחד ב"ימים של אהבה", פרויקט שגולן מפמפם לתקשורת בהתלהבות כבר יותר משנה. "מאיה היא הברברה סטרייסנד שלי!", טען לפני כמה חודשים, כשהוא מתחייב על תאריך הבכורה עוד בטרם

התחילו הצילומים - ערב הדלקת נר ראשון של חנוכה. כמי שראתה את הגרסה הערוכה עוד לפני השחקנים (המפיצים לא ערכו הקרנה לעיתונאים, מפחד הביקורת), אני יכולה לדווח כי לטוב ולרע, גולן עומד בסטנדרט הבורקס המהביל שקבע בעצמו לפני שנים. ניר לוי מגלם כוכב רוק בדעיכה, מאיה בוסקילה היא מעריצה מהפריפריה בנסיקה, והשאר ממלאים את החורים שנותרו: מורן אטיאס מאוהבת (בניר לוי), נטלי עטיה מתפשטת (על ניר לוי), יוסף שילוח מפליק סטירות (למאיה בוסקילה, אבל זה רק כי הוא אבא חם ואוהב), והכתוביות שבסוף מגיעות על רקע יבבות קצובות. אבל אם את "ימים של אהבה" הצלחתי לעכל, איכשהו, הרי שאת הדרמות שנעבור עם בוסקילה, לוי ואטיאס השבוע לא יכולתי לחזות מראש.

 

זה התחיל בצילומי השער. השותפות של מורן אטיאס ומאיה בוסקילה על סט הצילום חושבה מראש כמסוכנת, עקב סטטוס הכוכבת שעליו כל אחת מהן מגינה בשיניה. ציפינו שזה לא יהיה קל, אך מבול הדרישות שהגיעו מהשתיים הצליח להפתיע גם אותנו. זהות המאפרת למשל, היתה סלע המחלוקת המרכזי. מורן רצתה מאפרת מסוימת, מאיה לא הסכימה, ובסופו של דבר הוחלט על מאפרת נייטרלית שהובאה במיוחד מהאו"ם.

 

ניר לוי, מצידו, לא עשה בעיות בשלב זה ורק וידא שנדבר איתו כמה שנוכל על הדיסק החדש שלו ושל אחיו ערן, שיוצא במקביל לסרט, שבו הוא מגלם כוכב רוק, ושבפסקולו הלהיט המוצלח שלהם, "סין ומרוקו".

 

על סט הצילומים לשער דווקא לא נתלשו המון שערות. למען האמת, ייתכן מאוד שהקורקטיות המוגזמת שכולם שידרו היא זו שהביאה בסוף השבוע שעבר את החורף המצופה. לא שאני יודעת הרבה, הייתי עסוקה בלעשות קפה לבוסקילה, לפי דרישתה. ככה אני, אומרים לי "מאמי תעשי לי קפה", ומיד אני מצייתת. אני יכולה לדווח שמנחם גולן ביקר במקום, הציע את התערבותו חינם אין כסף, וידא שלוי יעשה "מבט ממזרי", ושאת מאיה יצלמו רק מהצד המחמיא ביותר.

 

אחרי הצילומים, משימת קביעת הראיון התבררה כאתגר הרבה יותר מסובך. מורן אטיאס תכננה את דרכה בחזרה לאיטליה והסתפקנו לצערנו בראיון טלפוני איתה. לוחות הזמנים של לוי ובוסקילה התנגשו שוב ושוב, ובתום מריטת שערות הצלחנו להגיע להסכמה על התאריך והשעה, עד שברגע האחרון לוי התחרט והחליט שאין מצב שבשבת הוא יוצא מהבית.

 

למחרת, בעשרות טלפונים עם יחצנים וסוכנים, הצלחנו לקבוע פגישת ערב בבית קפה תל אביבי. לוי, מסכן, הגיע בשלהי שפעת קשה. מאיה היתה עסוקה בטלפונים למעבד המוזיקלי שלה מ"שיר נולד", אבל החלטנו להתרכז במשימה, ומשם, הכל זרם.

 

את הראיון הצלחתי לפתוח בוויכוח קצר עם המולטי טאלנטית והממצאים לשיפוטכם. חוץ מזה, נדמה לי שהשאלות שלי עצבנו את לוי, שמאיה הרגישה שלא דיברנו עליה מספיק, ושלא אוזמן אל אף אחד מהם לארוחות ערב בקרוב. במצבים כל כך הזויים, הדבר הנכון ביותר הוא פשוט ללחוץ על פליי במכשיר ההקלטה, אז קבלו את תמליל השיחה הלא ייאמן, עם מינימום עריכה חיצונית. וזכרו, "ימים של אהבה" מתעתד להיות סרט פולחן ל-20 השנה הבאות, או לפחות לשבור קופות בחנוכה. אל תחפשו בו עומקים, אבל תרגישו חופשי ליהנות.

 

אתם מכירים הרבה שנים, לא?

 

מאיה: "אנחנו ידידים מלא זמן".

 

ניר: "אנחנו מכירים מהחיים בתל אביב. גם מאיה וגם איל מלול, המנהל שלה, היו שכנים שלי פעם. הייתי רואה אותה עם החבר ועם הכלב".

 

מאיה: "אוי, זו היתה כלבה פקינזית מקסימה. עד היום בא לי לבכות שמסרתי אותה".

 

ניר: "מאיה אלרגית, מסכנה. בכל מקרה, עקב ההיכרות עם מאיה ואיל הגעתי לסרט. כשראיתי מה הוא עשה עם מאיה, חשבתי שהוא יוכל לעזור גם לי עם הדיסק שאני רוצה להוציא. הוא שמע את הדיסק, אמר שזה מעניין אבל שאין לו זמן לייצג אותי, כי כשהוא לוקח אמן זה במאה אחוז. (בשלב זה מאיה מדליקה סיגרייה ממצת שקצת יצא משליטה - ה.ב) מאיה, מאמי, תיזהרי עם האש שם. שלא יכתבו בעיתון שהצתת את עצמך".

 

מאיה: "אל תדאג, היא לא תכתוב שאני מעשנת. אסור לה". (מבט מאיים אליי, מספר 1).

 

סליחה, אתם מדברים עליי?

 

מאיה: "כן, אסור לך". (מבט מאיים מספר 2).

 

למה את לא מבקשת יפה?

 

מאיה: "סבבה, ביקשתי".

 

לא ביקשת. אמרת לי "אסור".

 

מאיה: "אה, הבנתי, יש כאן ענייני אגו".

 

לא משנה, בואו נמשיך.

 

ניר: "בקיצור, כשהתחילו ללהק את הסרט, ורצו שחקן שיגלם דמות של כוכב רוק, איל התקשר אליי, והפגיש אותי עם מנחם גולן. הוא שמע את השירים שלי, הופתע לראות שאני יודע גם לשיר ולא רק לשחק, והשאר היסטוריה".

 

מה אמרו לך על הסרט לפני שהתחלתם?

 

ניר: "שזה מבוסס על הסיפור הקלאסי של הכוכב שנגע בשמיים".

 

מאיה: "כמו בשיר החדש של עמיר בניון".

 

ניר: "כן, והוא מתמודד עם כל התהילה וכל החארטה בארטה ומתחבר גם לדברים הרעים. ובמקביל יש את הילדה היפה, שמגיעה ממקום פחות זוהר ומעריצה אותו. ואז מסתבר שגם היא כישרון גדול ולאט הכישרון שלה עולה והוא נופל, והסוף זה הוליווד במיטבה, נעשו על זה אלף ואחת גרסאות".

 

מאיה: "וכולן הצליחו, ואינשאללה גם לנו. בעזרת השם. אבל ניר מביא מזל, אין לי מה לדאוג".

 

מאיה, זו הפעם הראשונה שלך כשחקנית. היו לך חששות?

 

מאיה: "בטח, המון, לא לקחתי את הסרט הזה כמובן מאליו. אני לא רגילה לשחק ואני גם מפחדת לראות את הסרט. אבל עזרו לי המון. יוסף שילוח אמר לי משהו חכם. הוא אמר לי זה לא תיאטרון, זה קולנוע, תשחקי קטן. אני דרמטית והופכת הכל לגדול, ושמרתי על משהו מינימליסטי ונכון. וניר עזר לי בקלילות שלו, הוא נתן לי להרגיש שאני שחקנית טובה ושיש בינינו אחלה כימיה. בכל זאת, לניר יש המון ניסיון. זה הסרט ה-14 שלך, לא ניר?".

 

ניר: "לא יודע, לא סופר".

 

איך היה עם מורן אטיאס?

 

מאיה: "היתה לי סצינה אחת איתה, ולא הספקנו לחוות שום דבר ביחד. אבל היא שחקנית מאוד טובה, פרפקציוניסטית ואמביציוזית. אז היו שמועות שאנחנו לא מסתדרות, שטויות. סתם אנשים מחפשים אייטמים איפה שאין. האווירה היתה מדהימה על הסט, צחוקים כל היום, לא ניר?".

 

ניר: "כן. אלה היו אנשים מקסימים".

 

ניר, אתה למדת משחק ומאיה לא. חשבת שיהיו בעיות?

 

"לא, כי אני לא מתעסק בדעות קדומות על אנשים. אני בא פתוח ומחליט מה לחשוב רק כשאני מקבל את האמת בפרצוף. על מאיה ידעתי שני דברים: שהיא יפה ושהיא זמרת מוכשרת. אם היא גם יכולה להיות שחקנית? באינטואיציה אמרתי שאין סיבה שלא. מכל ההתנהלות שלה דרך התקשורת ובראיונות איתה, ראיתי שיש פוטנציאל. בקולנוע, להבדיל אלף הבדלות מעל במה, תמיד אפשר לזייף. היכולות של מאיה גדולות פי אלף משלי, ואני בחיים לא יכול להיות זמר כמוה, אבל כשחקנית היא יכולה לעבוד איתי".

 

מאיה: "ניר בנאדם מאוד קליל וזורם ואין לו קטע של 'את לא שיחקת אף פעם אז אני מבקר אותך ואני מעלייך'".

 

מה למדת ממנו?

 

מאיה: "המון שלווה ורוגע במצבי לחץ".

 

ניר: "חמודה, אני שומע את זה פעם ראשונה. אני טבעי, נותן לכל אדם כבוד ואני מעריך אותה ומחזיק ממנה. אני לא מתיימר ללמד אף אחד. כשאני בא לשחק זה כדי ליהנות, והפעם זה היה גם בגלל האלבום שאני מוציא עם אחי והחשיפה כזמר רוק, אני רוצה את זה כמנוף לתקליט. וגם מצא חן בעיניי לשחק עם כוכבות כמו נטלי עטיה ומאיה בוסקילה. יש לזה שיק של חו"ל, משהו של הוליווד".

 

איך היתה העבודה עם מנחם גולן?

 

מאיה: "מנחם הוא מושא להערצה. זה לא דומה לשום דבר. הטמפרמנט שלו שונה מכל במאי, גם מחוץ לסט וגם בתוך הסט. הוא נשמה טהורה, ויש לו לב גדול ורגיש, ובגלל זה הטמפרמנט יוצא, כי הוא רוצה להצליח והוא פרפקציוניסט. יש כאלה שנבהלים מזה".

 

ניר: "אותי זה מקסים. איש בגילו שחי ונושם קולנוע ככה, זה מדהים. יש אתר כזה באנגלית שמקישים שם של מפורסם ומקבלים את הרקורד שלו, אם תשימי שם את השם של מנחם, תקבלי אולי יותר תוצאות מכולם".

 

מנחם ידוע ביחס שלו לסרט כאל מוצר.

 

ניר: "סרט זה באמת מוצר, זו תעשייה. התעשייה כאן דלה כי אנחנו לא אמריקה, אבל בכל מקרה זה משהו שאתה משווק ומוכר אותו כדי שיהיה כלכלי".

 

מאיה: "ויש גם סרטים מעולים, שסתם יש סטיגמות שהם מוצר. מה, 'אשה יפה' זה גם סרט שמכר המון, וגם היה אחד מהמוצלחים אבר".

 

ניר: "גם ספילברג עושה מוצרים".

 

מאיה: "שואלים אותי אם מפריע לי שיקראו לסרט הזה סרט בורקס, ואני אומרת - למה לא. אמן יכללו את זה בסרטי הבורקס של סוכות וחגים שאין מה לעשות ונכנסים ל-VOD ומזמינים 'קזבלן' ו'מלכת הכביש' ו'חגיגה בסנוקר' ו'צ'ארלי וחצי'. אלה סרטים קלילים וכיפים, שאני גדלתי עליהם ואמא שלי גדלה עליהם, וכן הלאה. זה כמו שיורדים על טלנובלות, ואני לא מבינה את זה, הרי יש להן את הרייטינג הכי גבוה. מה, אתם יורקים לבאר שאתם שותים ממנה? או ששואלים אותי, למה את עושה את 'שיר נולד'. אנשים צריכים לזכור שזו פרנסה".

 

ניר: "חייבים לעבוד".

 

מאיה: "אי אפשר לעשות כל היום סרטים אמנותיים".

 

ניר: "מי שרוצה לעשות אמנות כל הזמן, יעשה סרט אחד בארבע שנים, או ישחק מול 20 איש בתיאטרון פינתי".

 

יש בסרט לא מעט סצנות אינטימיות. איך בני הזוג שלכם קיבלו את זה?

 

מאיה: "לדודי קצת הפריע בהתחלה והוא חשש מזה, אבל אם לא היה מפריע לו בכלל, הייתי דואגת. זה טבעי, בכל זאת, נוגעים באשה שלך. אבל ניר אמר לי: 'מאיה, אשתי התרגלה לזה, כולם מתרגלים לזה, זאת העבודה שלנו'. דודי ראה כבר כמה סצינות שבהן אנחנו מתנשקים והייתי גאה מהתגובה שלו. הוא היה מאוד בוגר".

 

ניר: "לירן התרגלה לזה שאני מנשק מול מצלמה, בדיוק כמו שאני מתרגל לזה שהיא מנהלת שיחות עבודה גם ב-22:00 וטסה לחו"ל. זאת עבודה. גם לי לא תמיד בא לנשק את מי שעומדת מולי, לא כולן מריחות טוב כמו מאיה בוסקילה. בכל מקרה, זה רק בריאות".

 

מאיה: "היתה סצינה אחת שירדה מהתסריט כי ביקשתי. זו היתה סצינה מאוד אינטימית בינינו, והרגשתי שהסרט טוב בלי, וזה מיותר, ושיש לסרט מספיק סקס אפיל ועדינות גם בלעדיה".

 

ויש סצינה שבה הוא מכה אותך.

 

"רציתי מכות אמיתיות, והוא באמת השאיר לי סימנים כחולים. כל הגוף שלי כאב שבוע אחרי זה".

 

ניר: "אמרתי לה שזה יכאב לה".

 

מאיה: "אם היינו עושים כאילו זה היה נראה כאילו. כל הסרט גם בכיתי על אמת, בלי טירסטיק".

 

בכלל, יש המון סטירות וצרחות בסרט. זה לא טיפה מוגזם?

 

ניר: "לא יודע, לא ראיתי".

 

מאיה: "נו, זה דרמטי. אם היינו הוליווד, זה היה נראה טבעי. תלכו לסרט, תיהנו, מה כל כך הרבה שאלות?".

 

אוקיי, בוא נדבר על הדיסק של ניר. נורא אהבתי.

 

ניר: "את לא צריכה להגיד סתם. אם לא אהבת אני אקבל את זה".

 

אבל אהבתי.

 

"אז קודם בואי נעשה סדר. אחי המוכשר ואני השופר. אני לא יודע לקרוא תווים או לנגן על גיטרה וגם אין לי רישיון נהיגה".

 

מאיה: "הוא לא מעשי, בגלל זה הוא הולך למשחק".

 

מה?

 

ניר: "הכל אחיזת עיניים, בלוף. את עוקבת? מזל שאת מקליטה שתביני אחר כך. בקיצור, הילד הזה ספג ממני את כל הידע שלו, כשהיה בן שמונה הייתי בן 16, כל החדר שלי היה מלא בפוסטרים של כוכבי הרוק'נ'רול, המשוגעים הכי גדולים מאמריקה. ידעתי מי זה קיס והסקורפיונס ופינק פלויד ולד זפלין ובלאק סאבאת. יצאתי מהבית, והילד נשאר שם, לקח גיטרה והתחיל לעשות מוזיקה באמת, בניגוד אליי שכל השנים רק עשיתי כאילו. עברו שנים, הילד עבר לתל אביב ופגש את הילד הגדול יותר. אז למדתי להכיר את אחי ולהבין כמה הוא מוכשר, ואמרתי בוא נמצא מילים ונוציא תקליט. אני בנאדם ביקורתי ופרפקציוניסט, אז לא מילים שלי - נביא את המשוררים הכי גדולים. הלכנו למאיר גולדברג ולאהרון שבתאי ולעוד רבים, אנשים שיש שלהם מה להגיד כי למילה יש כבוד. ועכשיו סוף סוף זה יוצא. אנחנו מאוד מתרגשים".

 

ויש לך עדיין פנטזיות להיות רוק סטאר שמפוצץ אצטדיונים, כמו בסרט?

 

"את כל הזמן מחפשת הקבלות בין הסרט לבין החיים, אז בואי אעשה לך את זה ברור - החיים זה סרט יותר גדול מכל סרט, וסרט זה בלוף. אם אני משחק זמר רוק שמתמכר לסמים קשים, זה לא אומר שאני עושה קוקאין אמיתי על הסט ולא מעניין אותי קוקאין אמיתי. זה הדמות, ואני מקווה שעשיתי אותו אנושי. ובכל זאת, אודה ומודה, ויעידו גם שני הקעקועים שעשיתי בגיל 22 בארצות הברית, שהחלום שלי היה להיות זמר רוק".

 

מי רצית להיות?

 

"אקסל רוז או ג'ין סימונס, הבסיסט של קיס. הערצתי אותו. אלה הכוכבים. אפילו היתה לי להקה באמריקה, אבל אז באו שייקספיר סיסטרז, ולקחו לנו את השם".

 

מה?

 

"זה היה השם שלנו, לא משנה. שירה זה ניקיון, נטו. זה קסם. כשאתה משחק דמות אתה מאחוריה ויש לך את הלגיטימיציה להיות מישהו אחר, אבל כשאתה זמר זה יותר אישי. זה מסוכן יותר, אבל גם כיף יותר".

 

מה אתה שומע היום?

 

"היום אני במחלקה אחרת, אני שומע קלאסית".

 

מאיה: "אני חולה על השיר שלו 'סין ומרוקו', ועוד שיר שקט ששכחתי איך קוראים לו. את השאר לא שמעתי. ניר הוכיח בעשר שנים שהוא במקצוע שיש כוכבים מכל המקומות, יורדים עולים נעלמים ונשכחים. והוא לא - הוא תמיד מאוזן באמצע".

 

ואת עכשיו בטופ. זה מלחיץ יותר?

 

"בדיוק אתמול אמרתי לדודי. בהתחלה המליכו אותי והביאו אותי למעלה, ועכשיו מנסים להוריד אותי, זה טבע האנושות. תמיד יהיו מי שיגידו 'היא הצליחה בזכות היופי שלה', או כל מיני דברים כאלה. ומה בסך הכל רציתי? לשיר. היום זה קשה יותר בגלל זה, ביג טיים. יש פחדים שלא היו לי אף פעם, אבל אני עדיין אני באה מאהבה. כשאת על הבמה מול מאה אלף איש בפארק הירקון וכולם שרים איתך, זה משהו שאין לו תחליף. לקול יש אחריות גדולה ביקום שלנו, זה רטט שעוזר ליקום וזה ידוע. רציתי לעשות טוב, שכולם ייהנו, אבל כל אחד בא עם הביקורת שלו. את יודעת כמה אנשים חושבים שאני ביצ'ית? ואני לא, אני בן אדם מה זה טוב".

 

ניר: "בגלל זה אני אומר שהכל בלוף וצריך לקחת הכל בפרופורציה".

 

ניר, גם מאיה וגם מורן מתארות אותך כשאנטי לגמרי. אפשר לקבל שיעורים?

 

"לא תמיד הייתי ככה, השתניתי. אם גרי בילו מבית צבי ישמע שאת קוראת לי רגוע, הוא יצחק. גם כששיחקתי בבית ליסין לא הייתי כזה, וזו הסיבה שציפי פינס אמרה לי ללכת. אבל בשלב מסוים בחיים הבנתי שאני לא אשנה את העולם, ושאני רק בורג במערכת. את רואה את השעון שלי? זה זהב לבן, אבל כל בורג הוא בורג, וזה מה שאני. אני עושה את העבודה. אני לא מתעסק בדברים שאין לי שליטה עליהם".

 

מאיה: "זה גם עניין של גיל. אני שמחה שההצלחה הגיעה לי בגיל מאוחר. אולי אם הייתי בת 20 זה היה שונה, אולי הייתי מתטרללת, אבל נשארתי עם הרגליים על הקרקע. זה מה שאני אוהבת בדמות שלי בסרט - שדברים לא עולים לה לראש. היא היתה ילדה טובה ונשארה ילדה טובה".

 

מה הבדל השנים ביניכם?

 

מאיה: "יש בינינו תשע שנים. אני בת 28 והוא 37".

 

ניר: "אני אבא לשניים, והיא עומדת להתחתן, אלה פאזות אחרות. אני כל הזמן אומר לה: עד שמגיעים ילדים, זה הכל בלוף".

 

מאיה: "מה זאת אומרת בלוף? מה, אתה ואשתך זה אהבה גדולה, איך אתה יכול להגיד כזה דבר? מה, אין מחויבות?".

 

ניר: "יש, אבל היא שונה בתחושה ובעוצמה. את הרי יכולה להרים טלפון לדודי ולהגיד לו אני בעבודה אני אבוא עוד חצי שעה, או אני נפגשת עם חברה. זה אפשרי, יש חופש. עם ילדים אין את החופש הזה. חייבים לדאוג להם, לקלח אותם ולהעסיק אותם. זה משתנה בבת אחת".

 

מאיה: "את לא קולטת איזה אבא הוא, כמה הוא סבלני. הילד שלו בן השלוש היה על הסט והתאהב בי בטירוף, לא עזב אותי. הוא מדהים, לא ראית דבר כזה. הוא גבר קטן, כזה חכם".

 

עושה לך חשק?

 

"לא, אני עדיין לא בנויה לילדים. נו, תשאלי אותי על הדיסק שלי, הוא יוצא בסוף החודש".

 

בדיוק הגעתי לזה.

 

"אני נורא מתרגשת. הוא נקרא 'ימים של אהבה', עם שירים נפלאים מלודיים ואני מתרגשת מאוד. ואנחנו מחפשים שיר לקדם אירוויזיון, שזה חלום ילדות שלי. למרות שאני מפחדת מתחרויות ולא עומדת בזה נפשית, זה לא אני. זו תחרות מאוד מכובדת וכיפית. זה הדבר הכי מובהק אצלי, שאני שונאת להתחרות באנשים".

 

ניר, אתה היית מתחרה בקדם אירוויזיון?

 

ניר: "לא היו מקבלים אותי לא לזה ולא ל'כוכב נולד'. שם הייתי שובר את המיקרופון ושם את הגיטרה".

 

מאיה: "נו, לא נראה לך שהוא רוקיסט?".

 

ניר: "בנשמה אני רוקיסט. אני יכול להיות הכל. על הקבר שלי יהיה כתוב: היה יכול להיות הכל, ויצא כלום".

 

עולמות שונים

 

אני תופסת את מורן אטיאס במונית לשדה התעופה. היא בדיוק עושה את דרכה אל טקס האוסקר האיטלקי, שם היא מועמדת לפרס על תפקידה בסרט "גס" של הקולנוען האיטלקי לוצ'יאנו מלקיאונה (אותו היא מגדירה כ"דומה ל'טריינספוטינג'") - נושא שהיא תעלה בשיחתנו לפחות עוד ארבע פעמים. לא שהיא מתביישת לעשות בורקס חלילה. "אני נורא שמחה שעשיתי את 'ימים של אהבה', זה מסוג הפרויקטים שמחברים אותי לשורשים שלי, לכאן. הרי כבר שש שנים שאני לא כל כך קשורה מקצועית לארץ וגרה בבתי מלון, וכשאני עושה סרט זה נותן לי קשר מוחשי יותר למקום שממנו אני באה".

 

ובכל זאת, על "ימים של אהבה" כנראה לא תקבלי מועמדות לאוסקר.

 

"אני דווקא אוהבת שיצא לי לעבור מסרט מורכב ואמנותי לסרט כזה. החוויה הקודמת שלי נתנה לי כלים לעבוד. רציתי לשאול אותך דרך אגב, מה ההגדרה של סרט בורקס? סרט שמצטטים אותו?".

 

לא בדיוק. סרט שמצטטים אותו הוא סרט פולחן, אבל לא כל פולחן הוא בורקס.

 

"בכל מקרה, אלה סרטים שנכנסים להיסטוריה, נכון?".

 

אפשר לומר.

 

"נו, אז מה הבעיה. בורקס זה המאכל הכי מוכר, זה כמו פלאפל וחומוס. אני אוהבת דברים פשוטים ואנשים פשוטים, אין לי בעיה עם זה. גם אני פשוטה, אבל אני גם מורכבת ומתוחכמת. אני גם וגם".

 

אטיאס מגלמת בסרט את סיגל ("זה תפקיד אורח", דרשו היחצנים שנבהיר), מנהלת ההצגה של ניר לוי שמאוהבת בו ומנסה לדרדר אותו כדי לשמור אותו הרחק מהזמיר שמצא באשדוד - מה שאומר לא מעט סטירות בינה ובין בוסקילה, ואופציה לשמועות שהאיבה בין השתיים היא לא ממש משחק. "תמיד מחפשים דברים פיקנטיים, אז אמרו שאנחנו לא מסתדרות, זה שטויות. אני מכירה את מאיה שנים, אנחנו שתינו מיוצגות אצל רוברט בן שושן, ואני אוהבת אותה. יש בה אנרגיות אדירות, אבל אנחנו בעולמות שונים. היא במוזיקה, ואני בעולם של טלוויזיה, קולנוע ודוגמנות. להשוות בינינו זה כמו להשוות ביני לבין, לא יודעת, איילת זורר. אין קשר".

 

ואין קנאת כוסיות על הסט?

 

"לא, מה פתאום. מה הקשר לכוסיות? בכלל לא הרגשתי שאני בסרט הזה על תקן היפה, אפילו ניסו לכער אותי בכוונה. אני משחקת דמות מאוד מוזנחת".

 

בואי לא נגזים. את עדיין נראית שם כמו מורן אטיאס.

 

"כן, אבל השיער שלי לא מסודר ואני כמעט לא מאופרת. בכל מקרה, אני לא רוצה שהקהל שלי יאהב אותי בגלל גודל המחשוף, זה לא העניין".

 

איך היה לעבוד עם מנחם גולן?

 

"מנחם לא בן אדם קל, אבל גם אני לא קלה. קל זה לא מעניין, הרי ללחם קל אין טעם. מנחם הצחיק אותי נורא ולימד אותי המון דברים, כמו שחייבים לבוא מוכנים. הוא גם כל הזמן אמר לי שאני אפנה לברוס וויליס כדי שישתתף בסרט הבא שלו".

 

ברצינות?

 

"כן".

 

אז אתם בקשר?

 

"לא אמרתי. זה טופ סיקרט. אני יכולה גם לכתוב לו מייל, את יודעת".