כוכבי הטרילוגיה רומסת הקופות ועטורת האוסקר "שר הטבעות" עסוקים לאחרונה בניסיון להוכיח שיש חיים אחרי. חלקם התאיידו מהשטח, אחרים התקשו להתאושש מההצלחה, ויש כאלה שמצליחים לשרוד. אין ספק שלאלייז'ה ווד זו משימה קשה יותר מלכולם. בגיל 24, הוא צריך לנער מעליו את דמותו של פרודו ההוביט החייכן ופעור העיניים ולהוכיח שהוא מסוגל לעשות תפקידים אחרים לגמרי.
ווד הולך בדרך הפחות צפויה. הוא לא ממהר להיכנע לסרטי קופה הוליוודיים מפתים ומעדיף להסתכן בעבודה עם יוצרים פחות שגרתיים. "אחרי 'שר הטבעות' רציתי להמשיך בכיוון שבחרתי: לעבוד על מגוון תפקידים, למתוח את היכולות שלי, לעשות דברים אחרים. זה הרבה יותר מסעיר ומעניין מבחינתי", אמר לי כשנפגשנו בפסטיבל ונציה האחרון. "אני בר מזל שהתאפשר לי אחרי 'שר הטבעות' להיות חלק מדברים שונים, שסייעו לשנות את התדמית שלי. וכך האימג' של פרודו מתחיל התפוגג במקצת ואנשים יכולים לקבל אותי גם בתור מישהו אחר".
במסגרת הניסיונות הללו מככב כעת ווד בסרט "הכל מואר", שיוקרן בפסטיבל הקולנוע השביעי לקולנוע יהודי, שייפתח בשבת הקרובה בסינמטק ירושלים. "הכל מואר" מבוסס על רב המכר האוטוביוגרפי עטור הפרסים של ג'ונתן ספרן-פויר, חנון יהודי נוירוטי מברוקלין. ספרן-פויר עוסק במסע שערך בגיל 19 במזרח אירופה בעקבות תמונה של סבו, בחיפוש אחר המשפחה האוקראינית שהעניקה לסב מחסה במלחמת העולם השנייה.
"נמשכתי ל'הכל מואר' לא רק בגלל הסיפור המרתק", מדווח ווד. "אהבתי במיוחד את ההומור. זאת דמות שונה ממני ומכל מה שעשיתי עד כה. לא שיחקתי את ג'ונתן ספרן-פויר בצורה מדויקת ולא ניסיתי להיות כמותו. יצרתי את האדפטציה שלי. כשפגשתי את ג'ונתן על הסט הייתי מאוד עצבני ונרגש, בגלל שיש לו ראייה ברורה איך הדמות צריכה להיות ולהיראות, ותהיתי איך הוא יגיב לעיבוד שלי. חשבתי שאחרי ביקורו על הסט הוא יעיר הערות על הדמויות, השחקנים והתפאורות, אבל הוא כמעט לא אמר דבר".
הדמות שאתה מגלם בסרט הוא אספן כפייתי, גם אתה כזה?
"כן, אבל אני לא מסודר כמוהו. מגיל צעיר אני אוסף בובות של גיבורי סרטי אקשן, כמו 'מלחמת הכוכבים', ואני עדיין אספן גדול של פריטי הסאגה. אספתי גם בובות מסרטי אקשן יפניים".
ועכשיו יש בובות הנושאות את דמותך.
"כן, בתור אספן, זה חלום שהתגשם. כמו שאתה יכול לתאר לעצמך, יש לי באוסף הרבה צעצועים של 'שר הטבעות', כולל בובות שלי בהרבה וריאציות. אני גם אספן של מוזיקה ואפילו מסוגל לשמור פיסות נייר בעלות ערך סנטימנטלי. בכל מקרה, זה בלגן להיות אספן".
ואם אתם תוהים אם גם ווד נמנה עם בני עמנו, צר לנו לאכזב אתכם. "יש לי אומנם שם מאוד יהודי, אבל אני לא. אני גם לא בטוח שיש שורשים יהודיים במשפחתי או שמישהו מאבותיי היה יהודי. יחד עם זאת, מאחר שיש לי שורשים במזרח אירופה (פולין וגרמניה), יכול להיות שאם אעשה מחקר לגבי השושלת שלי אמצא דם יהודי".
אז אולי הוא לא משלנו, אבל דבר אחד בטוח: ברזומה הרומנטי שלו רשום רומן עם בחורה ישראלית. הם אומנם נפרדו לפני שנתיים, אבל הוא עדיין קשור לטבעת שהיא העניקה לו ועליה חקוק בעברית המשפט "אם לא עכשיו אימתי". הוא שומר עליה בגלל שיש לה ערך סנטימנטלי מבחינתו. "כן, אני עדיין ממשיך לענוד אותה למרות שנפרדנו מזמן", הוא אומר במבט חצי נוגה-מתגעגע (הוא גם שמר לעצמו את הטבעת המפורסמת מהסרט "שר הטבעות").
איך היה המפגש שלך ב"הכל מואר" עם התרבות וההיסטוריה היהודית?
"זה היה דבר נפלא לחקור ולהתעמק בו. בסך הכל התרבות היהודית היא לא משהו זר לי - היא מוכרת לי היטב בגלל שגדלתי כל חיי בניו יורק מוקף ביהודים, ובתעשיית הקולנוע יש הרבה יהודים ויש לי חברים יהודים. הופעתי בעבר גם בסרטים על משפחות יהודיות. בגלל הרקע הזה היה לי קל להתייחס בעשיית הסרט להוויה היהודית ולא הייתי צריך ממש להתאמץ. בכלל, המסע שעברתי בסרט היה מרתק. היה מעניין להיחשף לההיסטוריה של רוסיה ולחקור אותה, למרות שרוב הסרט צולם בעצם באזור כפרי הסמוך לפראג, ובזמן הצילומים באודסה אפילו לא נכחתי".
נפגשתי עם ווד במסעדה המשקיפה על חוף הים הזוהר והשוקק של הלידו בוונציה. הוא התייצב בחולצת פסים שחור-לבן ומכנסי ג'ינס תכולים. ריסים אימתניים תוחמים את עיניו הגדולות והתכולות. שערו הפעם שחור, וכהרגלו הוא חמוש בפאות לחיים ארוכות מהמקובל. להשלמת הלוק הוא מתהדר בזקנקן. ווד האנרגטי הוא איש חמוד, חף מפוזה, מגינוני כוכבות וממניירות מאוסות.
הוא נולד באיווה, וכבר בילדותו גילה כישורים בימתיים. אמו לא יכלה להתעלם מהם ומעודף האנרגיות שלו ונטלה אותו ללוס אנג'לס, כדי שיגלו את כישרונו. הוא החל לשחק ועיטר גם פרסומות. תפקידו הגדול הראשון היה ב"אוולון" (1990) של בארי לבינסון. ילד הפלא לא עצר לרגע ונע מהפקה אחת לשנייה לצד בכירי הכוכבים.
כשבהוליווד החליטו לעבוד על "שר הטבעות", העיבוד לספר המפורסם של טולקין, שכנע מפעיל אתר אינטרנט את ווד שהוא חייב להיות פרודו. חבר של ווד, במאי במקצועו, סייע לו להנפיק קלטת בה הוא מתחזה להוביט. ווד שיגר את הקלטת לבמאי פיטר ג'קסון, וכעבור כמה חודשים קיבל את הבשורה המשמחת.
ווד בן ה-18 נסע לניו זילנד, והשאר היסטוריה. שש שנים חלפו מאז אותה נסיעה ראשונה, והוא מעיד שהתבגר מאז ימי "שר הטבעות". "מאוד התפתחתי והשתניתי. האנשים שהיו מעורבים בטרילוגיה השפיעו עלי ועיצבו את אישיותי. חקרתי את העולם ונחשפתי להרבה דברים, וזה גם עזר כמובן לקריירה שלי. זכיתי לתהילה, חשיפה והכרה, שמסייעות לי כעת: אנשים מעניקים לי הזדמנויות שלא הייתי מקבל אם לא הייתי עושה את 'שר הטבעות'. בסך הכל, זה היה דבר מבורך".
ווד עדיין נאלץ להתמודד עם תופעת המעריצים. "אני יכול לקטר על כל מיני דברים בהקשר הזה, ולאן שאני הולך אנשים עדיין מתייחסים אליי כמו אל פרודו, אבל האמת שזה לא ממש מטריד אותי. אני בהחלט יכול להבין את התופעה: הסרט כבש את תודעת הצופים בכל העולם, והעוצמה גדולה יותר ממה שביכולתי לתפוס". אחרי "שר הטבעות, הוא עשה בין היתר את "שמש נצחית בראש צלול", סרט הפולחן של מישל גונדרי. "עבורי להופיע ב'שמש נצחית בראש צלול' היה מימוש פנטזיה - בגלל שזכיתי לשחק עם קייט ווינסלט, אחת ממושאי התשוקה הראשונים שלי, שהיה לי קראש עליה במשך שנים. כשעשינו יחד את הסרט, אני חושב שהיא היתה מודעת לחולשת הנעורים שלי אליה. היא משגעת, מהממת ומקסימה, וזאת היתה התנסות נפלאה. ואם אנחנו כבר בענייני קראש - הייתי הרוס על הדוגמנית והשחקנית הצרפתייה לטישיה קאסטה. הו, אלוהים, איזו אשה יפה".
בשנה האחרונה כמה אתרי אינטרנט התעקשו שווד בכלל מעדיף לנשנש גברים (בנוסף לחיבתו לארטישוקים צלויים). הוא מצידו מכחיש שהוא הומו, אבל לא עושה עניין מהשמועות. להפך, הוא מסתלבט ומריץ דאחקות בנושא. "אני גולש לאתרים האלה", הוא אומר משועשע, "ואחד מהם, היסטרי לגמרי, מועדף עליי. לטענת האתר יש לו הוכחות שאני מאוד מאוד גיי, והם מדגימים זאת בעזרת צילומים בהם אני אוחז ידיים עם גבר".
בקרוב נראה את ווד בסרט אנגלי על תופעת אוהדי הכדורגל הפרועים והמשתוללים, תפקיד שדרש ממנו להשתתף בסצינות קרבות אלימות וקשות שהתישו אותו. "התגובות לסרט מאוד חזקות והוא עורר מחלוקות בלונדון", הוא מספר. "היה מרתק לעשות אותו ולמדתי הרבה על האלימות במגרשים ועל תופעת החוליגנים. אני מגלם אמריקאי שמגיע ללונדון מתוסכל וזועם אחרי שהעיפו אותו מאוניברסיטה יוקרתית, והוא נחשף לעולם הכדורגל. גיליתי בעבודה על הסרט שלחוליגנים יש ממש חיים כפולים: לרובם יש משפחות ומשרות טובות, ואילו במגרשים הם מתפרעים. ריתק אותי לעשות דבר שאני לא עושה בדרך כלל - לחקור צדדים אפלים בנפש האנושית".
עכשיו יש גם דיבור שווד הולך לגלם בסרט חדש את הזמר והיוצר הנערץ עליו, איגי פופ בצעירותו. ועד שזה יקרה, ווד מגלה שהוא הולך לחנוך בקרוב לייבל תקליטים משלו. "אני חובב גדול של מוזיקה, מאז שאני זוכר את עצמי, לכן חשבתי שזה רעיון נהדר לפתוח לייבל קטן ולהפיץ מוזיקה שאני מאמין בה. יהיה מאוד מתגמל ומספק לגלות להקות חדשות ולקדם אותן בגלל שאני מאמין בהן וחושב שאנשים אחרים צריכים להקשיב להן. אני אומנם מנגן על גיטרה, לא הכי מדהים בעולם, אבל אין בכוונתי לנגן במסגרת הלייבל".
איזה סוג של מוזיקה אתה מתכוון לטפח?
"יהיו כל מיני סגנונות בלייבל שלי. הטעם שלי מאוד מגוון ואני לא דבק בז'אנר אחד".
יש לך תוכניות נוספות?
"אני רוצה להיות במאי קולנוע, אבל לא יודע אם אני עדיין מוכן. זה צריך להיות תהליך טבעי, וכשיגיע הרגע המתאים זה יקרה".
_______________________________________
"הכל מואר", יוקרן ב-30-29.12, בסינמטק ירושלים