את התביעה הגישה MCS Music America, קבוצה מנשוויל המטפלת בזכויות היוצרים של כ-45,000 שירים, בשם כ-27 לייבלים, רובם מטנסי. על פי התובעת, נאפסטר הציעה למנוייה לרכוש מאות מהשירים שבבעלותה מבלי לקבל לכך הרשאה ומבלי לשלם לה תמלוגים.
סטפן גראוברגר, עורך דינה של MCS, סבור שמדובר בתביעה מהותית, אולם מומחים לזכויות יוצרים בתחום המוזיקה הדיגיטלית טוענים שמדובר בקטנוניות ורדיפת בצע.
"אם היתה הפרת זכויות יוצרים, הם בהחלט זכאים לפיצוי, אבל לדעתי הם פשוט תאבי בצע, שמנצלים לרעה את החוק על מנת לקבל פיצויים גבוהים בהרבה מאלה שמגיעים להם", אמר פיל לי, אנליסט מדיה דיגיטלית מפלורידה.
טעות או זדון?
קצפו של לי יצא על כך ש-MCS, שטרם הגישה את מסמכי התביעה לנאפסטר, תובעת 150,000 דולר פיצויים בגין כל הפרה, זאת, על סמך שני סעיפים: האחד על ההפרה שכרוכה בהאזנה והשני על ההפרה שכרוכה בהורדת הקובץ. לא נמסר מה מספר השירים המדויק שלגביהם בוצעו ההפרות.
,
"טעויות קורות", אמר א. מייקל הרינגטון, פרופ' לקניין רוחני ותעשיית המוזיקה באוניברסיטת בלמונט, ששיבח את נאפסטר, חברה שהפעילה בעבר תוכנת שיתוף קבצים, ומאז 2003 פועלת כשירות הורדה חוקי.
נאפסטר נסגרה ב-2001, לאחר שבית המשפט פסק כי סייעה להפצת תכנים מוגנים בזכויות יוצרים באופן פיראטי. ב-2002 היא נרכשה על ידי חברת Roxio, שהשיקה אותה מחדש ב-2003 כשירות מוזיקה בתשלום.
Napster.com מאפשר לגולשים להאזין לשירים במדיה זורמת או להורידם למחשב תמורת 9.95 דולר לחודש, וכן מאפשר לרכוש אותם לשימוש קבוע תמורת החל מ-80 סנט.