ספק אם יש צורך להפליג בתיאור מצבה החמור של מערכת החינוך הישראלית. ספק רב עוד יותר אם יש צורך להתעקש שהיא זקוקה לשינוי משמעותי. את נקודת המוצא הזו העגומה הופכים אנשי תנועת "משמר החינוך" למעשים. בחודש ינואר הממשמש הם משיקים קורס המכשיר אזרחים לשמש כנאמני חינוך, פעילים המהווים מעין משקיפים העוקבים אחר התנהלות מערכת החינוך באזור מגוריהם.
"אנחנו מאמינים בהעצמה אזרחית, בכך שאנשים מעורבים צריכים לפעול כדי לשנות", מסבירה יעל שוורץ, רכזת הקורס והיועצת המשפטית של התנועה. "הקורס מתקיים על בסיס האינטרס הטבעי של הורים שרוצים את החינוך הטוב ביותר לילדיהם, אבל ברמה המעמיקה יותר אנחנו רוצים למצב את התובנה שהבעיה בחינוך אינה נקודתית, אלא ארצית".
- כלומר?
"בקרית שמונה, קרית מוצקין או חדרה סובלים מאותן בעיות, למשל אלימות, או מורים שחייבים לפטר. הקורס מסייע לנו להכשיר אנשים בעלי זיקה לנושא למיגור התופעות האלו בראש ובראשונה באיזור מגוריהם, אבל בהמשך כחלק מתשתית אנושית שתלחץ על מקבלי ההחלטות עד לתיקונה של מערכת החינוך".
נאמני החינוך, הפועלים בהתנדבות, הם אזרחים מן המניין, לרוב הורים בעלי רזומה אקטיביסטי בתחום, שבאמצעות הקורס רוכשים ידע מקצועי ומעשי למיגור ליקויים במסגרות הלימוד של ילדיהם. ברמה המקומית הנאמנים משמשים כתובת לפניות הציבור וכמשקיפים בדיוני ועדות חינוך, ואמונים על הפקת חוגי בית ואירועי הסברה. ברמה הארצית אלה מסייעים בהתמודדות עם כשלים כלל-מערכתיים במערכת החינוך.
א"ב מעשי לשדרוג החינוך בישראל
"מערכת החינוך זקוקה לתיקון יסודי", אומרת שוורץ כשהיא נשאלת מדוע יש צורך בהכשרת נאמנים. "הדרדרות החינוך נמשכת כבר 30 שנה, וכוללת מערך שלם שלא מעניק הכשרה מעמיקה לעובדיו, שמייצר תנאי עבודה מחפירים ומזניח עוולות קריטיות. ליצור עוד ועוד חוקים לקידום החינוך משמעו לתפור טלאי על טלאי. מה שבאמת צריך להיעשות הוא לנסח חוק ציבורי שלם ומגובש, שבין השאר יכונן שקיפות במערכת החינוך ויבטיח את התנהלותו הבריאה של המוסד החשוב הזה. לשם כך נדרשים הרבה זמן, סבלנות והשקעה".
תפיסת העולם הזו היא חלק מהא"ב המעשי לשדרוג החינוך בישראל, הנלמד במסגרת הקורס. ההשתתפות בו אינה כרוכה בתשלום, אבל הינה כרורה במיון ראשוני. הקורס נמשך כחמישה שבועות, ועוסק בנושאים דוגמת מבנה מערכת החינוך המקומית והארצית, קשרי הגומלין בין משרד החינוך לרשויות המקומיות,
התמצאות בספרי התקציב ובזרמי החינוך, חקיקה בתחום החינוך, זכויות תלמידים ועוד. וכן, יש גם שיעורי בית.
"לאנשים מן המניין אין ידע ויכולות מקצועיות החשובים לצורכיהם האקטיביסטיים", מבהירה שוורץ. "ההכשרה מאפשרת לנו להעניק להם התמקצעות בתחומים שהגישה אליהם היתה חסומה עד כה. כדי לקרוא את התקציב הבית ספרי יש צורך בידע מתאים, כדי לנתח מסמכים הנוגעים לחקיקה ולזכויות אזרחיות יש צורך ברקע משפטי, וכן הלאה. המרצים שלנו עושים את המיטב על-מנת לאשש את מירב העמדות בכל התחומים החשובים לפעילות הנאמנים".
את המטרות הללו מממשת ערכת מרצים מקצועיים, כולם מתנדבים, בהם ראש מנהל החינוך בעיריית תל אביב רמי הוכמן, מנהל תיכון עירוני ז' דוד בן זוהר, מנכ"לית "ניצן" מלי דנינו, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי ואחרים. השנה, מקווים היזמים, יצטרפו לעשרת בוגרי הקורס הראשון כ-20 נאמנים נוספים. התחזית? הפעלת כמאה נאמנים ברחבי הארץ תוך כשנתיים.
"השינוי חייב להגיע מלמטה"
תנועת "משמר החינוך", להלן "התארגנות אזרחית לקידום החינוך ישראל", נוסדה לפני כשנה. היא אמונה על תפעול שלושה פרויקטים עיקריים: במסגרת פרויקט השטח "מעקב צמוד" מתועדות עוולות במערכת החינוך; מבצע ההסברה "המורה שלך" פועל במטרה להעלות את מעמד המורים ואיכות כוח ההוראה לדיון ציבורי; ופרויקט "שקוף" כולל מאגר מקוון של עובדות ונתונים שאינם חשופים לציבור בדרך-כלל או שנגישותם מוגבלת. לצד אלה, התנועה מפעילה קו חם לפניות הורים, מורים ותלמידים.
מתבונן מהצד עשוי לאפיין את פעילות העמותה כניסיון לכונן גל אזרחי, החף מכל כתף ממסדית מגוננת. הירתמות אזרחים אכפתיים למען מה שהם מאמינים בו. הנה למשל דורון צינמון, חבר בוועד ההורים העירוני של חולון, בוגר קורס
הנאמנים הראשון המכהן כיום כנאמן חינוך. כמו שוורץ, גם הוא סבור שהבעיה הכלל מערכתית תיפתר, בין היתר, באמצעות עבודת שטח.
"השינוי חייב להגיע מלמטה, כשנקודת הבסיס לפעילות היא תחושת אחריות ציבורית", צינמון מצהיר. "לא ייתכן שינוי מהמקום הקטן של הטובה העצמית, אלא מנקודת מוצא שאין דבר חשוב יותר מהחינוך - בשביל כולנו. אנחנו צריכים לבנות תוכנית אסטרטגית ל-30 שנה קדימה, מאמץ שאת פירותיו נקצור רק בעוד עשרות שנים. זה בעוכרינו, זה בנפשינו".
- בעיניך, מה הליקוי המרכזי במערכת החינוך?
"תלמידים חלשים נדחקים לפינות מדי יום, בשעה שהוכח שניתן לקדם אותם עם קצת רצון טוב. הדבר מנציח את העובדה שהמחדל העיקרי הוא המורים. הם לא מקבלים הכשרה מעמיקה מספיק ומתקדמים בתפקיד מכוח האינרציה, משיקולים של ותק ופנסיה, במקום לבחון את הכישורים וההתאמה שלהם לתפקיד.
"אנשים חייבים לקום ולעשות מעשה", צינמון מסכם. "מדינת ישראל הולכת אחורה בצעדי ענק בתחום החינוך ומגבשת אסון לאומי. חייבים לעשות את השינוי המהותי הזה, להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות, לגרום לו לתפוס תאוצה ולגייס כמה שיותר אנשים. היום אני מבין שהבעיה אינה נקודתית אלא כלל מערכתית, ולזה תרם הקורס שפשוט פקח לי את העיניים. מדובר באג'נדה, במאבק על מיקומו של החינוך בסדר היום הציבורי, ואין קיצורי דרך. מהיום, הופכים את החינוך למטרה".