יש ז'אנר של מסעדות בארץ שאני בטוח כי 90 אחוז מקוראי שורות אלה כלל אינו מכיר. מסעדות ענקיות בדרך כלל, המשמשות כמדורת שבט קולינרית סביבה מתקבצים בני העדה, מגרגרים בהנאה את מאכלי התפוצה, מחליפים חוויות ופורשים הביתה שמחים וטובי לב. העלייה הרוסית אחראית לכמה מהמתחמים הבולטים בעניין. אלה המקומות שאתה פוגש בפאתי אזורי תעשיה. בדרך כלל דלתות עץ כבדות יהיו בפתח. מאחוריהן וילון עצי במבוק ובפנים - שמחה והמולה. נשים וגברים במיטב מחלצותיהם ושיערן המחומצן, ריח אוכל מודגש ותזמורת צעקנית. בקיצור, לא מקום קואופרטיבי לצבר הממוצע.
פינת השלושה היא אותו סיפור, רק בלי דלתות העץ הכבדות והתזמורת - ובתוספת הרבה הרבה נחמדות. אחראי לכך מנהל המקום, אבי, שהוא אחד מהפינות, דהיינו: בנים של ה"שלושה" - שלושה אחים שעלו מבוכרה ופתחו מסעדה. ובכן, מסעדה זו לא המילה הנכונה. הגדרה יותר מתאימה תהיה "תשתית להאכלת כל האורחים באיצטדיון בלומפילד, בבת אחת, כשכולם רעבים".
גודלה של המסעדה עצום. איך זה שבאו כל כך הרבה עולים מבוכרה ולא סיפרו לנו? האמת היא שהאורחים במקום באים מכל כיווני התפוצות. בדרך כלל הם באים משפחות משפחות. הריהוט פונקציונלי, כך גם השירות. אם תרצה לחסוך בארוחה - יש מתחם משפחתי ענק, שם ההגשה היא בשירות עצמי. מתחם נוסף כולל מלצרים. האווירה הקולינרית עניינית. כאן באים לאכול הרבה, טוב ובזול. תשכחו מפיוז'נים למיניהם.
עיסקה מצוינת למשפחות. איפה עוד תזכו לקבל מנות פתיחה אותנטיות בעלות של כ-8 שקלים ועיקריות ב-25 ולא בעסקית? אנחנו ישבנו בחלק של השירות. הגיעו שלל סלטים, שהכרוב כיכב בהם בווריאציות שונות. התעלמנו מעייפות הסלטים והמשכנו הלאה. כך תעשו גם אתם. ההמשך יותר מרשים. בדרך תצטרכו לעבור מעל עוד מהמורה אחת: השיפודים. זה של הקבב, עם נגיעות בשר הכבש, היה בסדר ותו לא. ההוא עם בשר השווארמה הוגש יבש ולא מתובל (12 לשיפוד).
ואז כאילו מישהו שפשף את זרבובית הקומקומון של הג'יני מ"אלדין", ואל השולחן החלו לרדת פלאי פלאות. ה"פלוב" (15-24, תלוי בגודל), תבשיל של שכבת אורז + שכבת גזר + תופיני בקר וכבש - היה מצוין. עסיסי, פשוט וטעים. מולנו הוגש הבאחש (15-24) - תבשיל של אורז + עשבי תיבול קצוצים דק + חתיכות בקר וכבד שהיה טעים אף יותר מקודמו, ממלא את הפה בטעם של הבזאר של בוכרה.
ואז גילינו מנות ראשונות במחירים מצחיקים. "מנטו" (8), שהוא ממולא העשוי מבצק הדומה לבצק של הקרפלך מיודענו - חתיכה הגונה ממולאת בבשר ובצל מטוגן. ועוד הגיע "בילשי" (8), אחיו הבוגר של הקודם - רק שכאן לקחו בצק שמרים ועטפו עימו בשר ובצל שטוגנו ונטחנו יחדיו. כשבהנהלה שמעו שהתלוננו על שיפוד השווארמה, בא התיקון. הפעם קיבלנו את השווארמה היישר מהקרוסלה. פריכה, עסיסית ומתובלת באופן מיוחד. נותנת פייט לא רע לכל שווארמה מקבילה.
והנה מצאנו את הסוד. לכאן באים כדי לקבל את טעמי "דרך המשי" מהטובים בישראל. אכלנו במיני מסעדות בוכריות מקבילות, כאן זו התוצאה הטובה ביותר. בתפריט תמצאו גם הצעות "על האש" קלאסיות. אל תבזבזו עליהן שטח קיבה יקר. לכו על העיקר. אמנם תמצאו מנות עם שמות משונים שלעולם לא תצליחו לבטא. פשוט תצביעו על מה שיבוא לכם. או שתאמרו "תן לנו כמו שכתב ההוא מהעיתון". שבוע טוב.