צו התנועה: אל תדברו על פרשת הקוקאין

זמן קצר לאחר המעצרים בקיבוץ גשר הזיו הורתה "הנהלת הקהילה" לחברים לא לדבר עם עיתונאים. מנכ"ל הקיבוץ, שי גרוסמן, מסביר: "אנחנו יישוב קהילתי ולא קיבוץ. רוב האנשים עובדים מחוץ למשק ואנחנו לא יודעים מה הם עושים"

"הנהלת הקהילה" (מזכירות הקיבוץ בדימוס) בקיבוץ גשר הזיו הורתה לחברים ולתושבים לא לדבר על פרשת ה"מפעל" לזיקוק קוקאין שפעל בקיבוץ. תשעה תושבי הקיבוץ ובראשם חמישה בני משפחת דותן חשודים שעמדו מאחורי הברחת ענק של קוקאין נוזלי בבקבוקי יין מארגנטינה לישראל. ההנחייה הועברה לתושבים ולחברים זמן קצר אחרי המעצרים. אבל חלקם מדברים (באופן אנונימי) ומגלים בעיקר תדהמה.

 

"כבר שבועיים אנחנו בהלם. בשוק", אומרים חברים, "רק היום גילינו את הפרטים המדויקים, ממה שפירסמו באינטרנט, אבל כבר שבועיים שאנחנו לא מבינים איך יכול להיות שדבר כזה קורה אצלנו. אנחנו בהלם מעצם המעשה, ומכמות החברים והתושבים מגשר הזיו שהיו מעורבים בו, על פי החשדות".  

 

במשטרת תל-אביב טוענים שלא ייתכן שחברי הקיבוץ לא הריחו את הריח העז שנבע מפעולת זיקוק הקוקאין, אבל חברי הקיבוץ והתושבים אומרים שהם מתקשים להאמין שבבית קטן בפאתי היישוב, מרחק של 100 מטר מגדר בית הספר היסודי, ביצעו חבריהם עבירות כה חמורות.

 

כ-350 משפחות מתגוררות בגשר הזיו, כ-120 מהן נחשבים עדיין חברי קיבוץ ואילו האחרים הם תושבים בהרחבה הקהילתית או תושבים המתגוררים בשכירות במבני היישוב. הפיכת הקיבוץ לחברה קהילתית, היא - לטענת מנכ"ל הקיבוץ, שי גרוסמן, ומנהלת הקהילה, נורית וליש-שפירא - הסיבה האפשרית לכך שבני משפחת דותן הצליחו לנהל מעבדה לייצור קוקאין בביתם, מתחת לאפם של השכנים, ואיש לא הבחין בכך.

 

"אנחנו יישוב קהילתי ולא קיבוץ. רוב האנשים עובדים מחוץ למשק בעסקים פרטיים. אנחנו לא יודעים מה אנשים עושים בשעות העבודה שלהם, ולא יודעים מה הם עושים בשעות הפנאי", מסביר המנכ"ל, גרוסמן, "גם אנחנו הוכינו בתדהמה לנוכח האירוע והמעצרים. הקהילה שלנו מוקיעה כל שימוש ובוודאי סחר בסמים. בשבועות האחרונים, מאזד המעצרים, כינסנו את כל בני הנוער מכל המסגרות החינוכיות ביישוב, וביצענו פעילות חינוכית בכל הקשור למה שקרה, ולמלחמה בסמים. הקטע הערכי-חינוכי קריטי מבחינתנו".

 

גרוסמן ציין כי בני המשפחה מתגוררים בקיבוץ קרוב ל-30 שנה, ונחשבו לאנשים נורמטיבים. הוא הוסיף שלהערכתו ולהערכת חבריו, שאר העצורים, שחשודים בהובלת הסמים עבור בני המשפחה פעלו בתמימות. "אנחנו מאמינים בתמימותם של החשודים האחרים. זה פשוט היה ניצול ציני של ידידות".

 

לחלק מהעצורים יש ילדים בגיל התיכון הלומדים ביישוב, ולאחרים ילדים בגיל הרך, ואף תינוק. מנהלת הקהילה, וליש-שפירא, אמרה שהמשפחות מטופלות על ידי עובדת סוציאלית של המועצה האזורית. "אנחנו תומכים בבני משפחות העצורים ככל שניתן ומעודדים מהעובדה ששניים מהם כבר שוחררו בערבות".