סוף 2005: 10 מקומות שחייבים לשמור עליהם

מיערות הגשם הטרופיים באגן האמזונס ועד יערות עצי מחט וטייגה, מהסוואנה האפריקאית ועד ערבות טיבט ומשוניות האלמוגים ועד מדבריות נמיביה – שטחים פתוחים רבים בעולם נמצאים כיום, יותר מתמיד, בסכנה. בחרנו בעשרה שטחים רבי הוד העלולים להיעלם אם לא נדע לשמור עליהם

מאמצי השימור האקולוגיים מתמקדים דרך קבע בשוניות אלמוגים, שהן כר גידול עשיר למגוון רחב של צורות חיים, וכמובן ביערות הגשם, שהם אכסניה לחמישים אחוזים מצורות החיים על הכדור ומושכים את מרב תשומת הלב הירוקה של יושביו. זה ירוק, זה יפה וזה נראה טוב ברזומה. אקזוטי. אבל מה עם שאר הכדור? חמישים האחוזים הנותרים של החיים על פני כדור הארץ נאלצו עד עתה להסתפק בהרבה פחות תשומת לב ומאמצי שימור. לא עוד.

 

WWF,מהארגונים הגדולים בעולם בתחום השימור, האקולוגיה והמאבק לטובת חיות נכחדות, יצא לאחרונה ברשימה חדשה, "גלובל 200" שמה, המכילה 237 מערכות אקולוגיות אזוריות ששימור נכון שלהם יציל כמה שיותר מהמגוון הרחב של החיים בכדור הארץ.

 

237 מקומות נכנסו לרשימה של הארגון. 142 מהם על האדמה, 43 בים, ו-53 במקומות של מים מתוקים. לא כל המקומות ברשימה נמצאים בסכנה. בכמה מהם, מה לעשות, כבר נגס האדם והשחית, ואותם צריך לשקם ומהר, אבל רוב המקומות המופיעים ברשימה עדיין טהורים ובתוליים. הם עדיין במצב שהיו בו לפני מיליוני שנים, אז, בבראשית. אולי ב-WWF עלו על משהו גדול: מניעה. מעניין אם הקונספט הזה יתפוס.

 

מתוך הרשימה הגדולה והיפה הזאת בחרנו, חברי מערכת "מסע אחר", עשרה מקומות מיוחדים במיוחד.

 

• ים ביסמרק וים סולומון, פפואה ניו גיני

(Bismarck-Solomon Seas)

 

איפה: בדרום-מזרח אסיה, סביב מצר טורס (Torres), ובחלקה הצפוני של שונית האלמוגים הגדולה (Great Barrier Reef).

 

הטבע: הימים ביסמרק וסולומון שבדרום-מערב האוקינוס השקט הם בית גידול לכמה שוניות אלמוגים, מהמרהיבות, המגוונות והבלתי מופרעות ביותר בעולם, ולבעלי חיים רבים, מקצתם אנדמיים (כלומר ייחודיים לאזור). בין השוניות אפשר למצוא מושבות של צבי ים קרני, לווייתני מזופלודון ודולפיני בקבוקאף, הניזונים משפע סוגי הדגים, ולצדם תחשיים

מהמין תחש המשכן מלחכים עשב ים. גם צדפות ענקיות וסוסוני ים מוצאים כאן מזון בשפע ומסוגלים להתרבות באין מפריע מתחת למים, ומעליהם מרחפים עופות ימיים, למשל פריגטות, הניזונים גם הם מהדגים שבים.

 

האיום: כריתה רבה ובלתי מבוקרת של המנגרובים בחופי האזור (בין השאר כדי לפנות שטחים עבור מטעי קוקוס) גורמת לקרקעות הקרובות לים להיסחף לתוכו. הסחף מזהם את מי הים ומעכיר אותם, וכתוצאה מכך נוצר איום ממשי על שוניות האלמוגים ועל כל מארג החיים שהתפתח סביבן. גם דיג בלתי חוקי בעזרת דינמיט וציד תנינים וצבי ים הם איום ברור ומיידי על בית הגידול הייחודי הזה. כל אלה, וכן הגידול בתיירות והפיתוח הבלתי מבוקר של האזור, עלולים להמיט עליו כליה.

 

• אזור הביצות והנהרות של סנדאלנד

(Sundaland Rivers and Swamps)

 

איפה: בדרום-מזרח אסיה: בשטחי ברוניי, מלזיה, אינדונזיה, סומטרה, בורניאו וסינגפור. השטח: יותר מיליון קילומטרים רבועים.

 

הטבע: זהו אזור של מים מתוקים, בכלל זה נהרות, נחלים הזורמים במורד גבעות, מישורי הצפה וביצות כבול, וחיים בו מינים אנדמיים רבים של דגים וסרטנים. מתוך כ-400 מיני הדגים השוחים במקווי המים

המתוקים שבבורניאו, למשל, 149 הם אנדמיים. גם איי סנדאלנד, המנומרים בהרים גבוהים, ביערות עבותים ובעמקים רחבים, הם בית גידול למינים אנדמיים של בעלי חיים.

 

האיום: כריתת יערות, הסבה של שטחים פתוחים לקרקעות חקלאיות, דיג יתר, הבאתם של מיני צמחים ובעלי חיים זרים לאזורי המחיה, פיתוח של חקלאות מים וזיהום הנגרם כתוצאה מכרייה מאיימים על בתי הגידול באזור ועל החיים בהם. סכרים הידרו-אלקטריים המתוכננים להיבנות על הנהרות הזורמים כאן יעצרו את זרימת המים הטבעית ויפגעו פגיעה אנושה ביכולת הניידות של מיני הדגים והסרטנים שהאזור הוא ביתם.

 

• המדבריות נמיב-קרו-קאוקוולד

(Namib-Karoo-Kaokoveld Deserts)

 

איפה: בדרום יבשת אפריקה: במדינות אנגולה, נמיביה ודרום אפריקה. השטח: כ-806,000 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: כדי לחיות במדבריות האלה דרושים מינים מיוחדים המסוגלים לשרוד בתנאי החיים הקיצוניים באזור. ואכן בנמיביה, שפירושו המילולי של שמה הוא "מקום שאין בו כלום" ושחיים בה בני אדם מעטים יחסית, התפתחו בצמחים בין היתר דרכים ייחודיות המאפשרות להם לאגור מים. מדבר נמיב ומדבריות קרו וקאוקוולד הסמוכים לו הם בית גידול ל-3,500 מיני צמחים, כמחציתם אנדמיים. אחד מהם הוא "חצי אדם" בשפת הבושמנים החיים באזור, או "עב-גזע" בשמו העברי הרשמי, שמצליח לפתח מערכת שורשים בתוך 24 שעות מרדת הגשם הראשון. כתוצאה ממיעוט המשקעים התפתחו באזור צורות חיים המסוגלות להתקיים במשך תקופות ארוכות בלי מים. כשהחורף הקצר מגיע אל מדבר קרו, למשל, פורצים מהאדמה פרחים בשלל צבעים שאי אפשר לראות כמותם בשום מקום אחר על פני הגלובוס, ומוסיפים על יפי הנוף המדברי של הדיונות הצהובות-אדומות הנושקות לחופי האוקינוס האטלנטי, שגובהן לעתים 240 מטרים ואורכן - שלושים קילומטרים.

 

האיום: עקב ניהול לא נכון של משאבי הטבע באזור, הכפריים פולשים למדבריות ורועים בהם עדרי בקר, צאן, יענים ואף מקימים בהם דירי כבשים. להרס הקרקע ולזיהומה תורמים גם כריית מינרלים ועקירה בלתי חוקית של סוקולנטים (צמחים בעלי שטח פנים קטן האוגרים מים ברקמות שלהם ודומים במקרים מסוימים לצמחים ממשפחת הצבריים) הצומחים באזור ונמכרים לכל המרבה במחיר.

 

• טונדרה ארקטית, קנדה

(Canadian Low Arctic Tundra)

 

איפה: בצפון יבשת אמריקה הצפונית. השטח: 796,500 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: הטונדרה הארקטית הקנדית היא אזור אקולוגי מהגדולים מסוגו בצפון אמריקה. אף על פי שהאדמה שמתחת לפני השטח העצום הזה קפואה במשך כל השנה, צומחים עצים כמו אשוח שחור-לבן, עצי שדר ננסיים, עצי ערבה ואחרים. בתקופת הקיץ החמימה יחסית, הנמשכת בין חודשיים לארבעה חודשים, זורמים מים בנהרות, נוצרים אגמים וביצות, ואת האזור מכסה צמחייה שבה רועים עדרים גדולים של איל הצפון, החיים רק בבית הגידול הזה. אך הם לא לבדם. זאבים ארקטיים עוקבים אחריהם בנדידתם לשטחי המרעה הקיציים וניזונים מהם בעיקר

בעונת ההמלטה. הזאבים ואילי הצפון חיים בטונדרה הקנדית זה לצד זה כבר אלפי שנים, וכיום האזור הוא בין היחידים בעולם שבו עדיין אפשר לראות יחסי גומלין בין יונקים גדולים הקשורים בקשר כה מובהק של ציידים וניצודים.

 

האיום: תעשיית תיירות מפותחת יתר על המידה עלולה לפגוע בבית הגידול הזה, לגרום נזק לצמחייה ולהטריד את בעלי החיים החיים בו. האזור גם משופע במרבצי נפט וגז, דבר שעלול לקרוץ לחברות הדלק לשאוב את הנוזל היקר הזה מאדמותיו ולגרום בכך לזיהום ולנזק אקולוגי ניכר.

 

• היער במדגסקר

(Madagascar Dry Forests)

 

איפה: בחוף המערבי של האי מדגסקר. השטח: 151,000 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: כמו בתי גידול אחרים במדגסקר, גם היערות באי הזה הם מהיחידים בעולם מסוגם. רבים יודעים שיערות הגשם במדגסקר משופעים בצמחייה ובבעלי חיים שונים ומגוונים, אך מעטים מודעים לכך שגם היערות ה"יבשים" באי הם בית גידול למאות מינים אנדמיים של צמחים ובעלי חיים: ביערות האלה צומחים שבעה מינים שונים של עצי באובב, ואילו ביבשת אפריקה כולה צומח רק מין אחד של באובב. מעניין לציין כי רבים מהעצים הצומחים כאן משירים את עליהם דווקא בעונה היבשה, וכך הם מונעים איבוד של מים יקרים. האנגונוקה, אחד מצבי היבשה הנדירים והמאוימים ביותר בעולם, מוצא

פה את ביתו, וכמוהו מין נדיר של למור, הניזון מהצוף של פרחי עצי הקאפוק הענקיים ומאבקתם. ציפורי ואן-דאם שחורות-לבנות תרות אחר חרקים, והגדולות שבמכרסמי מדגסקר, חולדות ענק קופצניות, שגודלם כגודל ארנבות, מחפשות זרעים ופֵרות בין העלים היבשים.

 

האיום: רוב רובו של היער כבר נכרת כדי לפנות מקום לחקלאות ולשטחי מרעה, והעצים הכרותים משמשים להסקה או בתעשיית הבניין. שטחי מרעה מכסים כיום את רוב השטח, ועל היער שנותר מאיימות שרֵפות לא מבוקרות בסוואנות שמסביבו.

 

• הסוואנה במזרח אפריקה

(East African Acacia Savannas)

 

איפה: באתיופיה, בקניה, בסודן, בטנזניה ובאוגנדה. שטח: 572,000 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: שטחי הסוואנה האפריקאית הם אזור המחיה של ריכוז מדהים בגודלו של יונקים יבשתיים גדולים, של מגוון אדיר של עופות דורסים, של ציפורים צבעוניות כמו שיש רק באפריקה ושל זוחלים וחרקים. זהו אחד המקומות האחרונים עלי אדמות שבהם מתקיימת עדיין נדידה המונית של בעלי חיים, מעדרים של גנו, זברות, צבאים וקאנות, שמספרם באזור נאמד בכמיליון, ועד לטורפים הגדולים – מאריות ועד צבועים ותנים - ההולכים בעקבותיהם וניזונים מהם. הגעיות, הפעיות והאבק הם חלק בלתי נפרד מהמהומה הנוצרת בעת נדידת העדרים בסוואנה, שנופיה המוכרים כל

כך הם גם בית גידול לעצי השיטה והבאובב, ולמינים רבים אחרים של צמחים. עם קצת מזל אפשר לראות כאן נקבת ברדלס המנסה לצוד טרף לגוריה, ומעט מאוד מראות משתווים למראה של פילון ההולך לצד אמו הפילה על רקע של שקיעה בסוואנה.

 

האיום: אף ששטחים נרחבים בסוואנה הם שמורות טבע מוגנות, הסכנות האקולוגיות המאיימות עליהם מתרבות והולכות, ובכללן ציד לא חוקי, מריבות בין הרשויות האמונות על שימור הטבע לכפריים הרואים בשטחי השמורות קרקע לגיטימית לרעיית עדרי הבקר שלהם, ותיירות בלתי מבוקרת.

 

• ערבות רמת טיבט

(Tibetan Plateau Steppe)

 

איפה: במרכז אסיה, בצפון הרי ההימלאיה: אפגניסטן, סין, הודו, פקיסטן וטג'יקיסטן. שטח: 1,565,000 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: הערבות ברמה הטיבטית מצטיינות בנוף פראי ובתולי של אדמות מרעה הרריות יותר מכל מקום אחר באירופה ובאסיה. זהו גם אחד משטחי נוף הבראשית האחרונים שנותרו על פני הכוכב שלנו, ולמתבונן בהם נדמה שהם נמשכים עד אין סוף. בזכות גובהו, 4,500 מטרים בממוצע, ובזכות ההרים השגיבים המקיפים אותו מכל עבריו זכה האזור לכינוי "גג העולם". הרמה הטיבטית היא מקום מפגש לתצורות נוף ולמינים שונים של בעלי חיים מאסיה, מאירופה ומהמזרח התיכון. כאן מתחילים הנהרות ינגצה (Yangtze), מקונג (Mekong) ואינדוס (Indus) את דרכם הארוכה לים. זהו אזור המשופע באגמים ובגופי מים טבעיים רדודים, וגם בכרי עשב ויערות. בשפע חיות הבר אפשר למצוא צבאים, קירו, כבשי בר, איילים, חמורי בר, יאקים ואחרים, וגם הטורפים מיוצגים כאן בכבוד על ידי נמרי שלג, דובים חומים, זאבים וחתולי בר.

 

האיום: בעלי החיים ברמת טיבט נהנים מן העובדה שהאזור אינו מיושב בחלקו הגדול. עם זאת, גם אזורים נידחים של טבע בלתי מופרע יחסית מועדים לאיומים סביבתיים. אחד מהם הוא ציד של בעלי חיים נדירים, ובייחוד של כבש הבר הנקרא ארגלי ושל האנטילופה הטיבטית. שני המינים האלה ניצודים בשל צמרם המשובח בקצב שמאיים על קיומם.

 

• נהרות ונחלים בחוף המערבי של ארצות הברית

(Pacific Coastal Rivers and Streams)

 

איפה: באמריקה הצפונית: במדינות קליפורניה, וושינגטון ואורגון. שטח: 290,000 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: חמש שרשרות הרים נישאות הן המקור לנהרות ולנחלים באזור, הזורמים לאוקיינוס בשפע אדיר של מים מתוקים. נהרות רחבים כמו קולומביה (Columbia), קלמת' (klamath), סקרמנטו (Sacramento) וסאן

חואקין (San Joakin) זורמים כאן בערוצים עמוקים ובעמקים בואך האוקיינוס השקט. דגי סלמון מטילים בהם ביצים, וכשהצאצאים גדלים הם שוחים בהם מרחק של מאות קילומטרים עד לאוקיינוס, ועושים את כל הדרך בחזרה כדי להטיל גם הם את ביציהם בתהליך רבייה מרשים שמתרחש כאן מאז ומתמיד. כך משמשים אותם הדגים מעין "גשרים" חיים בין הים ליבשה שבה זורמים הנחלים. הדובים והעיטים הניזונים מדגי הסלמון העושים את דרכם בנהרות משלימים את שרשרת המזון המתחילה בצורות חיים מיקרוסקופיות באוקיינוס. כל מי שהזדמן לו לחזות בנדידת דגי הסלמון האדומים בנהרות צפון אמריקה יכול להעיד על תופעת הטבע המרהיבה הזאת, הצובעת את הנהר בוורוד-אדום. אך לא רק דגי סלמון, אלא גם דגי שמך ממינים שונים, דגי חדקן למיניהם ורבים אחרים עושים בנהרות את דרכם לאוקיינוס.

 

האיום: אוכלוסיית דגי הסלמון והדגים האחרים הנודדים בנהרות האזור כדי להתרבות הצטמקה מאוד במאה האחרונה כתוצאה משינויים גדולים בבתי הגידול שלהם: כריתת עצים המונית גורמת לסחף קרקעות באזור, וכתוצאה מכך הזדהמו הנהרות מסחף ומכימיקלים שונים. פחות עצים מצלים על הנהרות והנחלים, חום המים עולה, והדגים אינם יכולים לעמוד בכך. לא זו בלבד, אלא שבני האדם בנו סכרים המקשים על נדידתם של הדגים עוד יותר.

 

• יערות הטייגה בהרי אורל

(Ural Mountain Taiga)

 

איפה: ברוסיה. שטח: 174,000 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: מי שמטייל ביערות הטייגה של הרי אורל יזדקק לזוג נעלי הליכה טובות ולמעיל חם. המדרונות התלולים והטמפרטורות הנמוכות, בייחוד בצפון האזור, יכולים להקשות גם על טיילים מנוסים. אבל מראות של עדרי איל הצפון, של מיני צמחים נדירים ואולי אפילו של לילית אורלי בהחלט מפצים על הקושי. שרשרת הרי אורל נמשכת במערב יבשת אסיה, מאוקיינוס הקרח הצפוני ועד לימת ארל (Aral) כמעט. הנוף השליט פה הוא של עצי מחט כמו אשוח סיבירי, אורן סיבירי ואחרים, במארג ייחודי של מינים אירופיים ואסייתיים. דובים חומים מהלכים בין העצים וניזונים משפע של גרגרים ופֵרות יער ומבעלי חיים שונים. צובלים, טורפים ממשפחת הסמוריים הפעילים בעיקר בלילה, נעים בזריזות ובגמישות בין ענפי העצים בחיפוש אחר ציפורים, יונקים קטנים ואגוזים למיניהם. טבלנים, עופות מים האופיניים לאזור וחיים לאורך גדות הנחלים, בונים עליהן משורשי צמחים קנים ענקיים דמויי כדור הבולטים למרחוק. ציפורי שיר חותכות את האוויר במעופן ואחרות מזמרות מבין העצים.

 

האיום: כריתת עצים במשך מאות שנים, כרייה במכרות ותעשייה המבוססת על מתכות וכימיקלים גרמו לכרסום ניכר בבית הגידול הזה, הייחודי לאזורים הצפוניים בכדור הארץ.

 

• הנהר ינגצה ואזור האגמים

(Yangtze River and Lakes)

 

איפה: בסין. שטח: 1,613,378 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: הנהר ינגצה, השלישי באורכו בעולם, ומערכת האגמים שלאורכו, הם מקור חיים למגוון עצום של דגים, יונקים וצמחים, המותאמים היטב לגובהם המשתנה של פני המים באזור. מהרי קונלון (Konlun) שבצפון סין שוצף הינגצה בערוצים וחוצה גבעות גיר. בחודשי הקיץ הגשומים, כשהנהר עולה על גדותיו, זורמים מימיו לאגמים שסביבו וממלאים אותם. בעונות היבשות, בחורף ובאביב, משתנה כיוון זרימת המים, והם זורמים מהאגמים אל הנהר רדוד המים. עם הרבה מזל אפשר לפגוש פה שני יונקים נדירים במיוחד: את דולפין הנהרות הסיני, ואת הפוקנה ההודית - דולפין החסר סנפיר גב. זהו גם אחד מבתי הגידול הגדולים בעולם לאליגטור הינגצה הנדיר ולעופות מים ממינים רבים ושונים. עופות

נודדים, בהם העגור היפני, חורפים בימת פויאנג (Poyang), סלמנדרות ענקיות זוחלות לאורך קרקעיתם הסלעית של יובלי הינגצה, וגם הלוטרה היא דיירת של קבע כאן.

 

האיום: הינגצה היה מאז ומתמיד עורק חיים ראשי בסין, ולאורכו התרכזו חקלאות ותעשייה, וכיום גם תיירות. חקלאות דיג, כריתת יערות, עיבוד חקלאי של קרקעות, שאיבת דלק, פיתוח תעשייתי, התיישבות אורבנית והידבקות של עופות בר במחלות המועברות על ידי עופות מבויתים, הם איום ממשי על הטבע באזור, אך האיום הברור והמיידי מכולם הוא בנייתה של מערכת סכרים על הינגצה ויובליו. כשהתוכנית להקמתו של סכר ענקי, Three Gorge Dam, תתממש בעוד כ-15 שנים, הטבע באזור ישונה לתמיד.

 

• יערות טרופיים בעמק היונגס

(Central Andean Yungas)

 

איפה: בבוליביה, בפרו ובארגנטינה. השטח: 339,000 קילומטרים רבועים.

 

הטבע: יונגס הוא מונח מקומי הבא לתאר יערות טרופיים הרריים, והיונגס בהרי פרו, בוליביה וארגנטינה מצטיין במגוון של מינים אנדמיים, ובייחוד בקליידוסקופ צבעוני ומהמם של תוכים מסוגים רבים ושונים. הטנגרה, ציפור שיר שחזה צבוע צהוב בוהק, מתחבאת פה ושם בין הענפים. מין נדיר אחר החי בין העצים הוא נקר כחול-כיפה שרגליו מקושטות בציציות, ורק מתי מעט יזכו לראות ציפור אדומה-לבנה ביישנית במיוחד הנקראת אנטפיטה , הרצה או מדלגת בשקט על רצפת היער בחיפוש אחר חרקים. היונגס הוא גם בית גידול עשיר לבעלי חיים רבים, בהם חסרי חוליות, זוחלים, יונקים ודוחיים, ולשורה ארוכה של צמחים אנדמיים.

 

האיום: כריתה רבה של עצים לצורך הסבת אדמות היער לקרקעות חקלאיות ולסלילת כבישים היא איום ממשי על כל אזור היונגס.

 

הכתבה התפרסמה במגזין "מסע אחר", בגיליון "עולם הולך ונעלם"