אני? בעמותה לחקר התמותה

על-פי רשם העמותות, כ-26,000 עמותות רשומות כחוק בישראל. ב-2003 הצטרפו אליהן 1,452 עמותות חדשות, וב-2004 קפץ מספרן ל-1,757. למרות שהפיקוח גדל באופן משמעותי, באותה שנה נחקרו לעומק 523 עמותות, ולבדיקת שטח זכו 53 בלבד. "בשנים האחרונות יצא שם רע לעמותות, ולא בכדי", אומר פרופ' אליעזר יפה המתמחה בתחום. "ניהול לא תקין יוצר הרבה רעש ציבורי, ופעילותם המבורכת של אלפי ארגונים נדחקת הצדה"

"כואב הלב", נאנח פרופסור אליעזר דוד יפה מבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית. "כואב הלב אל מול רצח האופי שנעשה בשנים האחרונות לסקטור כלכלי שלם". הסקטור אליו הוא מתכוון הוא המגזר השלישי, כלומר כלל העמותות, ארגוני המתנדבים והמלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) בארץ, המעסיק כ-10 אחוז מכוח העבודה בישראל ומגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

 

כ-26,000 עמותות רשומות היום כחוק במדינת ישראל. "רובן עושות עבודת קודש בכל אותם תחומים בהם המדינה, האמורה לספק שירותים לאזרחיה, החליטה לא לגעת", מעיד יפה, שהגה והקים את פרויקט נתינה בתבונה הממפה את המגזר השלישי המקומי. "עם זאת, בשנים האחרונות יצא לעמותות שם רע. ולא בכדי. כל ניהול לא תקין של עמותה יוצר הרבה רעש ציבורי, ופעילותם המבורכת של אלפי ארגונים הפועלים כסדרם נדחקת הצידה. לו הייתה מדינת ישראל נותנת לסקטור החשוב הזה את הכבוד המגיע לו מחד, ואת הפיקוח הנחוץ לו מאידך, הדברים היו נראים אחרת לגמרי".

 

קל להקים, קשה לתחזק

 

עד שהדברים ייראו אחרת, לעת עתה פתיחת עמותה הוא עניין פשוט עד כדי גיחוך. יש לכם שישה חברים וכמה שקלים מיותרים? אתם מוזמנים להקים מלכ"ר משלכם. על-פי חוק העמותות, "שני בני אדם או יותר החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו, רשאים לייסד עמותה". אמנם עליה לעמוד בתנאים כמו הקמת ועד, כתיבת תקנון וכהנה, אלא שכדי להיות רשומים בספר העמותות צריך להגיש טופסי הרשמה ולשלם אגרת רישוי בסך 759 שקל. וזהו.

 

לא לחינם נרשמו בספר העמותות 1,452 עמותות חדשות ב-2003, ובמהלך 2004 קפץ מספרן ב-20 אחוז והגיע ל-1,757. לעומת אלה, במהלך 2004 פורקו מרצון רק 207 עמותות ושלוש בלבד חוסלו (כן, כך המושג במקור). מקור פרנסתן של השורדות הוא תרומות מאנשים ועסקים פרטיים, מימון של קרנות

פרטיות וציבוריות, תמיכת גורמים ממסדיים (בהם חלוקת עזבונות) ובעיקר - קניית שירותים על-ידי משרדי הממשלה.

 

"קל להקים עמותה אבל קשה לתחזק אותה", אומר יפה. "יש לשלם אגרה שנתית (בסך 1322 שקל - ט.ח.ס) לנהל ספרים כחוק על-ידי רואה חשבון, לשלם מע"מ עבור כל דבר שקונים ולא ליהנות מפטור ממס הכנסה על העסקת העובדים. עמותות חוקיות וחשובות נאבקות כל הזמן על חייהן, כיוון שהתמיכה מצד המדינה יורדת בכל שנה. העידוד שניתן להן הוא למעשה מס שפתיים מקיאווליסטי ועמוס פרנויות, במקום רצון אמיתי לסייע ולעזור.

 

"בארצות הברית או אנגליה עמותות נהנות מהקלות מס משמעותיות", הוא מוסיף. "תורמים אמריקאים, למשל, מקבלים 100 אחוז פטור ממס בעבור התרומה, בעוד שבישראל רק 35 אחוז. ככה לא מעודדים אנשים לתמוך באותן מטרות חינוכיות, בריאותיות או תרבותיות בהן לא מטפל איש למעט העמותות שהוקמו לאותה המטרה. במצב הנוכחי בארץ, בו נקבע כי הכלכלה תהייה כלכלת שוק ולא כלכלת רווחה, עמותות הן עניין חשוב והכרחי. עם זאת, חשוב לייצר מנגנון פיקוח משמעותי שימנע פעילות המנוגדת למטרות לשמן הן הוקמו".

 

"להגיש לציבור את המידע באופן מלא וידידותי"

 

ההצעה המנומסת של יפה מעידה על מנגנון פיקוח מוגבל באופן מקומם. רשם העמותות המסונף למשרד המשפטים, אמון על בדיקת העמותות, הטלת קנסות מנהליים ופירוקן במקרה הצורך. בשנת 2004 נבדקו 12,330 עמותות. רק 523 מתוכן נחקרו לעומק, ולבדיקת שטח זכו רק 53 עמותות. נכון, מדובר במספרים גבוהים מאלה שהוצגו ב-2003 (10,900 בדיקות, 93 בדיקות עומק ו-24 בדיקות שטח). אולם האם כוח האדם המצומצם העומד לרשות רשם העמותות, מסוגל לבדוק מה עושה כל עמותה בתרומות שהגיעו לידיה?

 

העובדה כי פעמות רבות, רבות מידי, דוחות הרשם, דוח מבקר המדינה ובעיקר תחקירים עיתונאיים, חושפים כי משך שנים דואגים מנהלי עמותות שונות לעצמם באין מפריע, מוכיחה כי המגזר השלישי משווע לפיקוח של ממש. אי הסדרים החמורים שנחשפו לאחרונה בהתנהלותם של "ארגון נכי צה"ל"

ועמותת "קו לחיים" הם שתיים מהדוגמאות לכך.

 

ב-1998 קבעה הממשלה מחסום נוסף להעברת כספי מדינה לעמותות, וחייבה אותן להציג אישור ניהול תקין מרשם העמותות. הטלת החובה הפכה, למעשה, את אישור הניהול התקין לתנאי סף עבור עמותות המבקשות ליהנות מתמיכת המדינה ולבצע עבורה שירותים. ואילו בשבוע שעבר, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ לאה נס (ליכוד), לפיה יש לפרסם את חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותות. עם זאת, החוק החדש אינו מחייב לפרסם את שמות המשתכרים ואת שכרם של עובדים נוספים.

 

יפה גורס שאין להסתפק בצעדים הללו, וכי הדרך היחידה לפקח על פעילות העמותות היא הגברת השקיפות. "הציבור הוא כלב השמירה הטוב ביותר", הוא מרחיב. "הוא יודע טוב מכולם מה עושים אנשי העמותה עם הכספים המתגלגלים לידיהם, ולאילו מטרות אכן משמשת העמותה. חייבים להגביר את רמת השקיפות שלהן ולהגיש לציבור את האינפורמציה באופן מלא וידידותי".

 

"סקטור אימפוטנטי שאינו מעז לפתוח את פיו"

 

אך כשמדובר במעקב אחר העמותות ישראל מצויה במרחק שנות אור ממדינות אירופה וארצות הברית. נסו, למשל, למצוא באתר רשם העמותות את רשימת העמותות הזוכות לתמיכת משרדי הממשלה. תופתעו לגלות שבעמוד הרלוונטי לא מוצגות יותר מ-300 עמותות (למרות שהמספר גדול פי כמה, כפי שמצוין באתר עצמו). המידע החלקי הזה, אגב, עדכני לשנת 2002. גם מאתר החשב הכללי של משרד האוצר, האחראי לרישום התמיכה הממשלתית בארגונים, נעדר פירוט שמות העמותות הנתמכות וסכומי הכסף שהגיעו לידיהן.

 

הדוחות השנתיים שהעמותות נדרשות להגיש נקברים במשרדי הרשם. הן אינן מחויבות, ולכן רובן המכריע גם אינו טורח, להציג את הדוחות באתרי האינטרנט שלהן (אם אלה קיימים בכלל) או לפרסמם בכל פורמט אחר. "רשם העמותות חייב לפרסם פרופילים מעודכנים של כל העמותות", מתעקש יפה, ומציג כדוגמה

הפוכה את האתר האמריקני GuideStar העוסק בסקטור המלכ"רי. "בכל שנה נסרקים עשרות אלפי דוחות שנתיים של הארגונים הללו ומועלים לאתר. כך יודע הארגון כי הוא חשוף לעין הציבורית, ואינו מרשה לעצמו לעשות דברים שאולי היה עושה בהיחבא".

 

- וזה הפתרון למצב הפרוץ? די בהגברת הפיקוח והשקיפות?

"כן, אבל לא רק. ישראל עושה צעדים להגברת הפיקוח, אבל הם רחוקים מלהיות מספקים. ראוי שבנוסף לפעילות נמרצת יותר של המחוקק, יקום גם המגזר השלישי וילמד להגן על האינטרסים שלו. לצערי מדובר בסקטור אימפוטנטי שבניגוד לסקטורים העסקיים אינו מעז לפתוח את פיו ולדבר. הכבוד העצמי של האנשים העוסקים בתחום עדיין לא נבנה, והכוח העצום שבידיהם כלל לא מנוצל. ראוי שאנשי התחום יתאגדו ויפעלו למען האינטרסים הכללים, הפעילות החוקית, הגברת הפיקוח והשם הטוב של המגזר".

 

לציבור יש תפקיד חשוב בפיקוח על פעילות עמותות

 

מרשם העמותות נמסר בתגובה כי "רשם העמותות פועל להגברת הפיקוח על עמותות, ואכן כפי שעולה אף מהדברים שהובאו בכתבה, רמת הפיקוח על עמותות עלתה באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות, והיא נמצאת במגמת עלייה. יצוין כי אחוז הבדיקות הנערכות מטעם הרשם הנו חסר תקדים אף בהשוואה לבדיקות הנערכות במדינות אחרות על מגזר זה.

 

בכל הנוגע לשקיפות פעילותן של עמותות, הרי שתיקיהן פתוחים על-פי החוק לעיון הקהל הרחב, והם כוללים בין היתר את דוחות הביקורת הנערכים מטעם הרשם. רשם העמותות אכן סבור כי יש לציבור הרחב תפקיד חשוב בפיקוח על פעילותן של עמותות, ואכן מידע באשר לממצאי ביקורות שנערכו מטעם הרשם מובאים לידיעת הציבור, הן במסגרת העיון בתיקים והן באמצעות אמצעי התקשורת.

 

יתר-על-כן, בתקופה זו נערך איפיון של מערכת המחשוב ביחידת רשם העמותות, שאחת ממטרותיו היא להעלות כמות רבה של אינפורמציה לגבי עמותות למערכת המחשב ולאחר מכן לאינטרנט. עניין הפרסום והשקיפות אף קיים כחלק מטיוטת המלצות ועדת ארידור, אשר הוקמה על-פי החלטת ממשלה לדון בכלל תמיכות המדינה בעמותות, ואשר רשם העמותות חבר בה. המלצות הוועדה, הכוללות התייחסות גם לנושאי מדיניות נוספים שהועלו בפנייה, נמצאות בשלבי גיבוש סופיים, ועם סיום עבודת הוועדה, יפורסמו.

 

במקביל להצעות החוק הפרטיות אשר קודמו תוך תמיכת רשם העמותות להגברת השקיפות, קיימת הצעת חוק ממשלתית, ביוזמת משרד המשפטים, אשר עברה קריאה ראשונה. ההצעה מתייחסת לתיקונים בחוק החברות, חוק הנאמנות וחוק העמותות, בנוגע לחברות לתועלת הציבור ולעמותות, וכוללת סעיפים שמטרתם ייעול והגברת הפיקוח על גופים אלו".