חוקרים מצאו לאחרונה הוכחות חותכות לכך שמחלות שהועברו על-ידי כינים שיחקו תפקיד מכריע בנסיגה הרת האסון של צבאו של נפוליאון דרך רוסיה בשנת 1812. מומחים צרפתים ניתחו דגימות שנלקחו משיניהם של החיילים שמתו במהלך המסע. הם גילו שטיפוס וקדחת החפירות, מחלות שמועברות על-ידי כינים, התפשטו בקרב הצבא הצרפתי. המחקר נערך באוניברסיטה הים-תיכונית במרסיי.
נפוליאון פלש לרוסיה בקיץ 1812 עם כ-500 אלף חיילים. רק כמה אלפים בודדים הצליחו לצאת משם בחיים, כשהיתר נופלים קורבן לאויבים, למזג האוויר ולמחלות. גם העובדה שהתנאים הפיזיים הקשו עליהם לשמור על תנאי היגיינה נאותים נתנה את אותותיה וגבתה קורבנות. ההרוגים נקברו בקברי אחים ענקיים.
במהלך עבודות בנייה בשנת 2001 התגלה קבר אחים כזה, ובתוכו בין 2,000 ל-3,000 שרידי גופות של חייליו של נפוליאון. החוקרים, בראשותו של ד"ר דידייה רַ, ניתחו דגימת עפר במשקל של שני קילו, שהכילה חלקי עצמות וקרעי מדים, וזיהו בה שרידים של חמישה סוגי כינים. חלק מהכינים נשאו די-אן-איי של הטפיל ברטונלה קינטנה, טפיל של כיני גוף שגורם לקדחת החפירות, מחלה שקטלה חיילים רבים במלחמת העולם הראשונה.
החוקרים בדקו וניתחו גם דגימות שנלקחו מ-72 שיניים של 35 חיילים מתים. אצל שבעה חיילים התגלה די-אן-איי של הברטונלה, ואצל שלושה נוספים התגלה די-אן-איי של טפיל-כינים ממשפחת הריקציות שגורם למחלת הטיפוס. בסך הכל, בקרב 29 אחוז מהגופות שנבדקו התגלו שרידים של אחד הטפילים. החוקרים הגיעו למסקנה שייתכן כי המחלות שהעבירו הכינים תרמו תרומה משמעותית לתבוסה הכואבת של נפוליאון ולנסיגה הבהולה שלו מרוסיה.
לדעתם ניתוח חומר דנטלי כדי למצוא סימנים לדי-אן-איי אצל גורמים מעבירי מחלות עשוי להפוך בעתיד לכלי יעיל ביותר לחקר ההיסטוריה של מחלות מידבקות. ד"ר קרול ריבס, היסטוריונית רפואית, הסבירה לאתר הבי-בי-סי, שעד מלחמת העולם הראשונה גבו המחלות הזיהומיות המידבקות יותר קורבנות מהקרבות עצמם.