והרי החדשות

קבלו את חמש הבנות הכי מבטיחות בטלוויזיה רגע לפני שכולם יזהו אותן. מסע בין כוכבות, הדור הבא

ענת אייזיק, בת 29, מגישה את "מיי מיוזיק מגזין" (ערוץ 24 )

 

תזכירי לי מאיפה אנחנו מכירות? הנחתה את טקס עמ"י של ערוץ המוזיקה בשנה שעברה, השתתפה ב"ערב נולד" של מני פאר ומגישה פינת אקסטרים ספורט וטיולים בתוכנית הבוקר של "קשת". והיו גם הבלחות ב"המבצר" וב"סוף הדרך".

 

ברזומה: הגשת תוכנית נוער בערוץ מקומי בגיל 17, לימודי משחק אצל יורם לוינשטיין ורותי דייכס וגם תואר ראשון בפסיכולוגיה ואמנות.

 

על טלוויזיה: "זה ממד מדהים, שמאפשר להגיע להמון אנשים ולהעביר דברים שאי אפשר בתיאטרון או בעיתונות, למשל".

 

אוהבת: "אני נהנית נורא מהמפגש עם אנשים, ובעיקר עם יוצרים, אין איתם רגע משעמם. זה מדבר אליי, כי גם אני מתעסקת במוזיקה ובאמנות פלסטית".

 

לא אוהבת: "לגרום למרואיינים להרגיש לא בנוח. בעבודה העיתונאית אני תמיד מנסה לשאול את השאלות הנכונות, אבל לזכור שאחרי שהמצלמה נכבית מדובר בבנאדם. אם מישהו מבקש שאיזה פרט לא יוכנס לריאיון, אני אקח את זה בחשבון. קודם כול יש אנשים".

 

מודל לחיקוי: "אני מעריכה את העבודה של רינו צרור, שיוצא ומביא את הסיפור לאנשים הביתה. אני גם מעריכה את ירון לונדון עוד מ'מסיבת גן', שהזכיר לנו כמה ילדים הם דבר מדהים וחכם".

 

לידיעת הבנים: "את אהוב לבי אני מכירה מהצבא, הייתי מש"קית פצועי צה"ל, והוא היה פצוע בכיסא גלגלים. הוא היה מאוהב בי הרבה זמן, אבל רק בשנים האחרונות הבנתי את זה ונהיינו זוג".

 

ובעתיד: "זה אולי נאיבי, אבל אני מאוד רוצה לעשות טלוויזיה חברתית מרגשת. שבנאדם שיצפה בה יגיד 'וואלה', או שמשהו יזוז לו בלב. אחרת זה לא מעניין".

 

שירי כהן, בת 32, מפיקה, עורכת, מגישה וכתבת בערוץ E ! עורכת ומפיקה בערוצי ההיסטוריה והביוגרפיה

 

תזכירי לי מאיפה אנחנו מכירות? אם אתן לא מסתובבות בבתי משפט, סביר להניח שהיא לא מוכרת לכם. שירי היא עורכת דין לדיני משפחה שעברה לטלוויזיה.

 

ברזומה: קריירת דוגמנות בשנות התשעים, שכללה תצוגות ל"ורסאצ'ה" ול"דולצ'ה וגבאנה" וגיחות למדינות אירופה. הקריירה נקטעה בשיאה לטובת לימודי משפטים, מהלך שעליו היא מצטערת לפעמים.

 

על טלוויזיה: "בצעירותי הייתי דוגמנית וסקרן אותי לדעת איך זה מהצד השני. הניסיון בדוגמנות הקל עליי. רוב העבודה שלי היא דווקא בקטע של העריכה וההפקה, כשרואים אותי זה רק רבע מהעבודה שלי".

 

אוהבת: "את הקשר עם האנשים. במקצוע הקודם בחרתי בדיני משפחה, שזה עיסוק אינטימי בנימים הכי עדינים של החיים. עכשיו, בריאיונות, אני מביאה את התכונה הזו, שאנשים נפתחים ומגלים לי את צפונות לבם, אבל בפן היותר בידורי".

 

לא אוהבת: "יש אנשים שמנצלים לרעה את המדיה הזאת. אבל אנחנו מתעסקים פחות בצהוב ובלהיכנס לנשמה של הבנאדם. אנחנו מגיעים יותר מהכיוון המפרגן והאינפורמטיבי. לא מעניין אותי כמה נינט קיבלה לחנוכה, ואני לא אחטט ליהודה לוי בנשמה אם הוא ואפרת כן או לא נפרדו. בשביל זה יש ערוצים אחרים, שלצערי לעתים נסחפים".

 

מודל לחיקוי: "כשהייתי עורכת דין המודל שלי היה השופטת מיכל ברנט, שאצלה התמחיתי. כמובן שגם בעלי, שהוא עורך דין מצוין ואני מעריצה אותו. ובתחום הטלוויזיה אילנה דיין ומרב מיכאלי. נשים חזקות וחכמות אני מאוד מעריכה".

 

לידיעת הבנים: נשואה זה שנה וחצי.

 

ובעתיד: "כרגע אני בודקת. אני חושבת שעם האינטליגנציה וניסיון החיים שלי, אוכל להגיש איזו תוכנית בוקר או תוכנית אירוח. אפילו משהו שישלב את המקצועות שלי, אולי עם קצת פסיכולוגיה".

 

הילה קורח, בת 21, מגישה את "הארכיון" (ערוץ 24) ופינה ב"כל בוקר" (ערוץ 10)

 

תזכירי לי מאיפה אנחנו מכירות? הקול שלה מוכר לכם מהתקופה שבה שירתה בגל"צ והגישה תוכניות ומבזקי חדשות. אחרי השחרור התחילה להגיש פינת חדשות חוץ הזויה משו ב"כל בוקר" בערוץ 10. אה, והיא גם זכתה ב-350,000 שקל ב"המוח" של ארז טל.

 

ברזומה: פסיכומטרי וקצת מלצרות.

 

על טלוויזיה: "האהבה האמיתית שלי היא רדיו, ללא ספק. אבל עכשיו יצא ככה שאני בטלוויזיה ובאמת נהנית ממה שאני עושה".

 

אוהבת: "את האינטרקציה עם הצופים ב'הארכיון', ולראות קליפים בהקרנת בכורה.

בזמן האחרון כמות הקליפים והרמה שלהם עולות. זמרים יודעים שמעריכים אותם ושהם יכולים לבטא את האמנות שלהם. זה מגניב, כי זה משהו שלא היה בארץ".

 

לא אוהבת: "הייתי שמחה אם הבקשות בתוכנית היו יותר מגוונות. זה דור 'כוכב נולד', ויש אמנים מאוד ספציפיים שמבקשים קליפים שלהם. אבל במובן מסוים זה גם לחיוב, כי זה מעיד על הזמרים היותר מוערכים מבחינת הנוער".

 

מודל לחיקוי: "התשובה לשאלה האחרונה ב'המוח' הייתה 'ג'יין אוסטין', והיא בעצם הביאה לי את הניצחון. אז אני אגיד שג'יין אוסטין".

 

לידיעת הבנים: "יש חבר מזה שנתיים ברוטו. הוא חייל".

 

ובעתיד: "וואלה, לא יודעת. אני בת 21! כמו שהתגלגלתי עכשיו אני מקווה להתגלגל הלאה. העיקר שיהיה לי טוב".

 

שירה קצנלבוגן, בת  26 וחצי, שחקנית תיאטרון ומנחה בערוץ הילדים.

 

תזכירי לי מאיפה אנחנו מכירות? מהמוני פרסומות ("נטורל פורמולה", "נקה 7", "סלקום", "קווי זהב" ועוד), מ"מלון פלאזה" ב"קאמרי" ומהצגת הפרינג' "להיות מעורב" ב"צוותא". בקרוב היא גם תופיע בטלנובלה של ערוץ 24 "ילדות רעות" ובשני פרקים של "השמינייה" בערוץ הילדים.

 

ברזומה: לימודי משחק בסטודיו של ניסן נתיב ותפקיד מרכזי באנסמבל הסאטירי "ציפורלה".

 

על טלוויזיה: "אני שחקנית, וזה המקום הטבעי בשבילי. עוד לפני שסיימתי את לימודי המשחק התקבלתי לערוץ הילדים, וזה מקום מצוין ללמוד הנחיה, שזה דבר שאין איפה ללמוד עד שממש עושים אותו. זו גם עבודה מדהימה, אני נמצאת שם פעם בשבוע, ובשאר השבוע יש לי זמן לתיאטרון ולפרינג' שאני מאוד אוהבת ואין בו כסף. אני גם מאוד נהנית לעבוד עם ילדים".

 

אוהבת: "אני נורא נהנית לעשות חזרות. אני נהנית מהמשחק עצמו, ודווקא פחות מהופעה מול קהל. כשהצגה מוכנה מצדי אפשר להעלות אותה פעם אחת וזהו, אני עשיתי את שלי. אני נהנית מתהליך היצירה".

 

לא אוהבת: "כל העניין של פרסום קצת מלחיץ אותי, ואני מובכת כשילדים באים לבקש ממני חתימות. יש גם מין אופנה כזאת, שפתאום כל השחקניות מידה 34. אני מידה 40 ואני די רזה, כשמעירים לי אני אומרת: 'אני שחקנית, לא דוגמנית'. זה בהחלט דבר שאני נלחמת בו, כי למה בכלל שחקניות צריכות להיות אנורקטיות? גם מי שנראית רגיל בטלוויזיה, כשרואים אותה במציאות זה מזעזע, הן רזות כמו ילדות קטנות".

 

מודל לחיקוי: "לא יודעת אם מודל לחיקוי, אבל איילת זורר. היא גם שחקנית מעולה בעיניי וגם בנאדם עובד, היא לא מתעסקת בשטויות כמו לחשוף את החיים האישיים שלה ולהיות סלבריטי. אני מעריכה את זה".

 

לידיעת הבנים: "אני עובדת מלא, אין לי זמן וכוח לחבר. מזמן, עוד לפני הלימודים, כתבו עליי כל מיני שטויות, שיצאתי עם כל מיני אנשים, לא משנה מי" (בטח שמשנה. בן ארצי, למשל — ש.ל).

 

ובעתיד: "להשתתף בסדרה איכותית, להצטלם לסרט ממש מיוחד וטוב, שייתנו לי לשחק דמויות מעניינות ומרגשות. כמובן לעבוד עם אנשים מעניינים ומפרים, ושתמיד תהיה לי חדוות יצירה".

 

אן קונופני, בת 27, כתבת שטח ב"ערב טוב עם גיא פינס"

 

תזכירי לי מאיפה אנחנו מכירות? מפרסומות ("הוט" ו"פלמוליב"), מההצגות "אני עם אשתך גמרתי" ו"רק חול וחול" בפסטיבל תיאטרון קצר ב"צוותא", וממיזם האינטרנט "קיק".

 

ברזומה: לימודי משחק בסטודיו של ניסן נתיב וזכייה בתואר "מלכת החן" בתחרות מלכת היופי לשנת 1996.

 

על טלוויזיה: "בלימודים התעסקתי בבמה ובתיאטרון, שהוא אהבה ישנה ותמידית שלי, אבל החלטתי לנסות גם דברים אחרים, אחרי הכול תחום הטלוויזיה הוא חלק מהמקצוע שלי. בינתיים אני מאוד נהנית ולא יודעת מה יהיה מחר או מחרתיים".

 

אוהבת: "הצוות אמר לי להגיד: 'להיות עם הצוות'. בינתיים נתקלתי רק בדברים ואנשים מעניינים. אנחנו באים לצלם אנשים מוכשרים שעשו משהו ויצרו משהו, ותמיד מעניין לדבר איתם".

 

לא אוהבת: "עוד לא נתקלתי בכזה דבר, ומקווה שלא אתקל".

 

מודל לחיקוי: "יש הרבה מראיינים גדולים בדורנו, כמו ג'יי לנו, ג'רי ספרינגר ואופרה ווינפרי. הם אנשים נפלאים ועושים עבודה מדהימה. אבל אני לא שואפת כרגע לזה ולא קופצת מעל הפופיק. אני מנסה לעשות מה שאני יכולה".

 

לידיעת הבנים: פנויה ומחפשת.

 

ובעתיד: "אני מאוד רוצה להגיע לתיאטרון. שיחקתי בהצגות ואני עושה טלוויזיה, ואני אשמח גם לקולנוע. זה תחום כל כך גדול וקסום, שאני אשמח לקחת חלק בכל דבר. פשוט לעבוד כל הזמן".