פרחה במרצדס
מה זה נוצץ, רועש ועשוי בטעם רע? נכון, החדש של שרית חדד. גבע קרא עוז לא סולח
גבע קרא עוז
פורסם: 02.01.06, 13:35
"מיס מיוזיק", אלבומה החדש וה-13 של שרית חדד, מצליח לחדש ולהפתיע. תהומות כאלה של טעם רע, זלזול בציבור המאזינים, טקסטים מטופשים והפקה נוסחתית - לא שמעתי כבר מזמן.
אני מודה, מעולם לא חיבבתי במיוחד את חדד ומפעלותיה. יש לה אמנם קול לא רע (לא שממש אפשר להנות ממנו אחרי הטיפול המוגזם להחריד שהוא עובר באולפן) ויכולת סבירה להגיש שירי פופ - אבל האישיות המוזיקלית שלה אפורה וסתמית. מכיוון שבכל מקרה אין מה לחפש אצלה עומק ואיכות, לפחות שיהיה קצת זוהר וגלאם, נגיד כמו דנה אינטרנשיונל. אבל חדד מלוהקת בתפקיד הילדה הטובה, כדי שתתאים לכל בית וחתונה בישראל. מסחרית - זה עובד מצוין, אבל אותי זה משעמם להחריד.
דווקא באלבום הקודם שלה ראינו קצת ניצוצות של שינוי. "חגיגה" ו"בחום של תל אביב" הביאו קצת טוויסט של אירוניה, הומור ואפילו מחאה, שהעניקו לסופגניה החדדית קצת טעמים חדשים. באלבום החדש שלה לא מצאתי המשך לכיוון המרענן הזה.
האלבום נפתח בזוועה בשם "מיס מיוזיק", השיר שנושא את שם האלבום. חשבתי שיותר גרוע מזה לא יכול להיות, אבל אז מגיע השיר השני, "הקהל שלי", שבו מתחנפת חדד למעריציה בצורה מביכה להפליא. אבל זה לא שיא הזוועה. ליד "אכלו לי שתו לי" שכתב לחדד קובי אוז, "אתה תותח" ו"ריקודי עמבה" נדמים כז'אנר עליון. "עם הפנים למערב" הוא מפגן מדהים של האסון המוזיקלי שעשוי להתרחש כשמנסים להפגיש סגנונות שונים מרחבי איזור הים-התיכון עם הפקת דיסקו-פופ מערבית.
יש גם שירים פחות גרועים באלבום. "בושם צרפתי" שכתבו זאב נחמה ותמיר קליסקי הוא להיט רחבות סביר בהחלט. הבלדות השגרתיות ("חתיכה מחיי" או "למות מאהבה") אמנם לא מרגשות במיוחד, אבל לפחות לא ממש מביכות. "תק תק", דואט יווני עם טאץ' ברזילאי (נשבע לכם!) שחותם את האלבום, אפילו מצליח להאפיל על רוב השירים של סטלוס ואורן חן.
חדד כבר הפכה מזמן לקונצזוס, והיא אחד האמנים הבודדים בארץ שמתפקד כמפעל כלכלי מצליח. סביר להניח שהאלבום המופרך הזה לא ממש ישנה את המצב, אבל אם היא אי פעם רוצה להיות יותר ממוצר סתמי ורגעי, מוטב לה לעצור לרגע את המירוץ אחר המרשרשים. הנה רעיון לדוגמה: במקום לפנות שוב לגיספן-henree-אתניקס-פיק ושאר כותבי השטאנץ, אולי שתנסה לחבור למישהו כמו סגיב כהן (שהוציא אלבום שני מיוחד ומעניין).