ניו אורלינס מתחילה לחזור לחיים. זה רחוק מלהיות המצב שלפני קתרינה, אבל סימני התאוששות ראשונים כבר נראים בשטח. אפילו התאחדות הפוטבול האמריקנית החליטה להחזיר את קבוצת ה"סיינטס" למגרשה הביתי לעונת 2006.
התיירות בניו אורלינס היתה מכרה זהב של מיליארדי דולר בשנה (5.5 מיליארד דולר ב-2004). השנה, לקראת חג המולד וראש השנה, התחילו התיירים לחזור לעיר, אבל לא רק בגלל המסעדות ומועדוני הלילה ברחוב בורבון, אלא בעיקר בזכות אטרקציה מסוג חדש: תיירות קתרינה.

רחובות ניו אורלינס בימים מוצפים יותר (איי.פי)
מבקרים אמריקנים מגיעים לניו אורלינס כדי לראות את מימדי האסון. הם מבקרים בסכר שנפרץ וגרם להצפת העיר, מצלמים בתים שנשטפו ושכונות בהן הזמן עצר מלכת. יש שם עכשיו סיורי אוטובוס, עם מדריכים מקצועיים, שמגיעים לאתרי הקטסטרופה החמורה ביותר בתולדות ארה"ב.
אחת מחברות הטיולים בניו אורלינס, "הקו האפור" שמה, אף מפרסמת באתר האינטרנט שלה תוכנית סיור מודרכת בעקבות ההוריקן. החברה מציעה סיור באתרים שנהרסו בסופה. שלוש שעות שמחירן 35 דולר למבוגר ו-28 לילד.
תושבי ניו אורלינס, המתפרנסים מתיירות, אינם נעלבים. להיפך, שיבואו התיירים ויביאו אתם הרבה דולרים. למען האמת, התיירים הם אלה המחזירים את הצבע ללחיי בעלי העסקים. מועדון הלילה "בית הבלוז", למשל, אירח זו הפעם הראשונה מאז הסופה מופע מוזיקלי חי.
כשבמנהטן הורידו כדור בדולח לציון השנה החדשה, בניו-אורלינס ציינו את הסתלקות 2005 הארורה בהורדת קערה ענקית עם מרק גמביה ברובע הצרפתי ובזיקוקים על גדות נהר המיסיסיפי.
לא הכל ורוד
ברובע הצרפתי נהנים, אבל בחלקים העניים והשחורים של העיר לא מרוצים מהפיכת הצרות שלהם לתיירות. התושבים אינם ממהרים לחזור לעיר שחסרים בה בתי ספר ובתי חולים, שלא לדבר על חנויות מכולת. מתקנים עם מכבסות אוטומטיות, בהם השתמשו מיעוטי היכולת, נעלמו עם הצפת העיר.
נכון לעכשיו חזרו רק רבע מתושבי ניו אורלינס לביתם ושכונות רבות עדיין אינן ראויות למגורים. קרב אחר מתנהל סביב הבתים המיועדים להריסה: פקחי העיריה סימנו 5,500 בתים שצריכים להיהרס. אבל דיירי 2,500 מהם פנו לבית המשפט כדי לבטל את רוע הגזירה.
המספרים מדהימים. במהלך חודש ינואר יחודשו הלימודים בתשעה בתי ספר, חדשות משמחות אומנם, אבל בכך יגיע מספר בתי הספר הפועלים בעיר ל-17 בלבד, עם 12 אלף תלמידים - חמישית ממספר התלמידים לפני קתרינה.
לפי ההערכות יעברו עוד שנה-שנתיים בטרם תשוב העיר לאיתנה. בינתיים, רבים מתושביה לשעבר מסתובבים בה כתיירים, מגששים בשטח ותוהים מתי, אם בכלל, יוכלו לחזור הביתה.