ביקור ברוסטיקו או האם שוורים מביאים מזל?

מתקפת השוורים בשדרות רוטשילד גררה את המדור לרוסטיקו, מסעדה איטלקית קלילה שמנסה את מזלה על חורבות מקום מקולל בו נפלו רבים (ולא ממש טובים). האם ניחוח הבזיליקום יבריח את הנאחס?

אמיר קמינר פורסם: 03.01.06, 12:29

הבורסה לניירות ערך שוברת שיאים ומדדים ואנשיה החליטו לעלוץ וגם לציין "חגיגות 70 לפעילות בורסאית בישראל", ולבטא את "הקשר בין הבורסה לחברות המובילות במשק הנסחרות בה" והציבו פסלי שוורים שעיצבו אמנים שונים בשדרות רוטשילד בתל אביב. זהו אקט מתבקש: השור מסמל בשפת אנשי הבורסה עליית שווקים וצמיחה בשוק ההון. בעקבות השוורים התייצבו בשדרות רוטשילד עולי רגל שבאו לחזות בפלא ואף לתעד אותם במצלמותיהם. מבקרי התרבות האנינים לעומת זאת עיקמו את אפם וסברו שמדובר ב"מייצג יומרני" וב"מפגע חזותי, גימיק משומש וחסר כל משקל אמנותי המאדיר את הצרכנות כערך עליון".

 

המדור אמנם מעדיף פינגווינים, פלמינגואים וטווסים כחיות מחמד, אבל גם הוא לא יכול היה להתעלם ממתקפת השוורים בשכונתו. הוא יצא לשוח בשדרה עם "הבלונדה" ו"הנסיך הרוסי" ביום חורפי חמים וקסום, ובעודנו משוטטים בין פרי ההרבעה האמנותיים (שלא התרגשו מחולצתי האדומה) נזכרנו שמבקר מסעדות סמכותי אחד המליץ על "רוסטיקו" איטלקיה כפרית וביתית בשדרה והחלטנו לסור אליה. מה גם ש"הבלונדה" היא איטלקית למחצה שגדלה בבית אמא על המטבח של ארץ המגף.

 

"רוסטיקו" קמה על חורבות מקום מקולל (החלל שלו איכלס אינספור אתרים, מסושיאדה דלוחה ועד בר של גייז). "רוסטיקו" מקווה להסיר את הקללה וניכר שהבעל בית בעזרתו של המעצב ירון טל חפץ לייצור אווירה חמימה וכפרית, כולל עציצי גרניום ותנור לבנים איטלקי מכוסה נחושת בו אופים את הפיצות. במקום להתיישב בחלל המעוצב, בחרנו להשתרע באקווריום הניצב על המדרכה הכעורה כדי להתכרבל בקרני השמש. זה היה טעות חמורה – הפכנו קורבן לזבובים מציקניים. התעצלנו להכנס פנימה והתקשנו להפרד מהחמה המפנקת אז נאלצנו להסתגל למטרד. "רוסטיקו" בהנהגת השף יליד איטליה דינו סרטיראני מציעה שלושה מסלולי עסקית זולים במיוחד (שמתם לב שבגוש דן צמחו לאחרונה שלל מזללות איטלקיות לא מתיימרות?).

 

דילגנו על מסלול ב' (35 שקל) שכולל סלט היום, פוקצ'ה ומרק, והעדפנו את שני הנותרים והמעניינים יותר. במסלול א' (35 שקל) תוכלו לשתות משקה קל ולכרסם פיצה מרגריטה היישר מהתנור עם תוספת לבחירה. תמורת שקלים אחדים תוכלו לקבל תוספות משודרגות. אנחנו למשל הלכנו על סלמי, ואפילו הבלונדה שלא נמנית על מכרסמי הפיצה, סברה שהבצק הדק מוצלח ופריך. היא רק הצטערה שהערימו עליו יותר מדי נקניק שגרם לשמנוניות יתר. אחרי הפיצה תוכלו להתנדנד בין מרק לבין סלט ירקות חביב. מרק הבטטה הסמיך, גרר הסכמה רבתי בשולחן, ושמחנו שהסתיים המשבר שפקד לאחרונה את הבטטה, והיא שוב חזרה לככב בתפריטים אחרי העדרות בעקבות האמרת מחיריה. אפילו הנסיך הרוסי, קוטר בלתי נלאה, הפתיע בפירגונו: "אחרי כל הזוועות הכתמתמות האנמיות שלגמתי ברחבי העיר כיף ליהנות ממרק בטטה בעל מרקם עשיר ומשביע".

 

מסלול ה-39 שקל כולל שתיה קלה, מרק/סלט ופסטה (ספגטי או פנה ברטבים שונים, מאלי אוליו ועד ארביאטה). הבלונדה האיטלקיה והנסיך הרוסי התלהבו מהספגטי ברוטב בולונז, "מצויין, עשוי לעילא ולעילא. מתובלן נכון, היחס בין הבשר הטחון לרוטב פשוט מדויק". החתום מעלה מזמן כבר לא ראה את מקורביו כה שבעי רצון. הוא מצידו פחות נסחף, וחשב שהמנה אמנם טובה, אבל הרוטב יכול היה להיות יותר ספייסי, והעדיף להתמקד בפנה ברוטב רוזה שהיה מוצלח, טעים ומעודן. הספגטי בפסטו היה נפילה, והנסיך הותיר את מרביתו בצלחת, "בגלל עודף רוטב בזיליקום שמנוני שהפסטה כמעט טבעה בו". ואם אנחנו כבר באגף ההערות לסדר: נא לשפר דחוף את האנטי פסטי - עוד שהמלצרית החביבה החלה להתקרב אלינו, חשדנו שהמנה רופסת ומרופטת, וכך היה: תפלה, משעממת ונטולת אישיות.

 

למרות שהארוחה לא היתה חפה מפגמים, בואו נאחוז את השור בקרניו (ובעברית לא מליצית: ניגש מיד לעניין): מדובר במזללה פרקטית וסימפטית, שמציעה פסטה קלה לעיכול ולא מופלצת עם רטבים יעילים. ומאחר שבעלי המקום מכריזים שהם שמים דגש על בריאות וחומרי גלם משובחים, אולי בזכותם תהיו בריאים כמו שור (וכאן נגמרו לי הביטויים והקלישאות בהם דוהרים שוורים).