השעורה: פצצת הבריאות החדשה-ישנה במטבח שלכם

למרות שהיא נכללת בין הדגנים בה התברכה ארצנו ולמרות שהיא מהווה מקור מצוין לאנרגיה זמינה, משום מה התודעה הציבורית לסגולותיה הרבות של השעורה, מתונה ביותר. לאחרונה, אפילו ה-FDA אישר לה לשעורה להתגאות בסגולותיה הכל-כך בריאות. לקרוא ולהוסיף מיד לתפריט היומי שלכם

לפני מספר שבועות, נתן ה-FDA אישור רשמי על תרומותיה האפשריות של השעורה בהורדת הסיכון למחלות לב כרוניות. אישור זה מקנה לה מעמד תואם לזה של שיבולת שועל ופותח בפניה "דלתות מטבח" רבות.

 

הצהרת מנהלת המזון והתרופות האמריקאית התייחסה רק לתכולה המשמעותית של סיבים תזונתיים מסיסים הידועים בהשפעתם על הורדת הכולסטרול בדם אך ניתן לייחס לשעורה, מסתבר, הרבה מאוד יתרונות אחרים נוספים. זה הזמן לתת לה קצת כבוד ולהכיר מקרוב את הדגן החשוב הזה.

 

המודעות הנחותה של השעורה בקרב הציבור מתבטאת בכך ששימושה העיקרי (מעל 50%) מיועד למאכל חיות, 40% מעובד ללתת, ורק 2% נמצא בהרכבו המלא מבחינת דרישות הסיבים התזונתיים במרכיבי המזון שלנו.

 

מה יש בה, בשעורה שמספק לה את תואר החיוניות התזונתית?

 

• השעורה מהווה מקור מצוין לסיבים תזונתיים, מסיסים ובלתי מסיסים. למשל חצי כוס של גריסי פנינה מכילים 3 גרם סיבים, פי שניים ממנה מקבילה של אורז חום ופי 3 מזו של אורז לבן.
• השעורה מכילה את חומצת האמינו החיונית – טריטופן החשובה בתהליך הגדילה של תינוקות ואיזון החנקן אצל מבוגרים.
• השעורה מכילה חומרים מונעי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) בצפיפות משמעותית.
• השעורה מכילה מגוון רחב מאוד של פיטוכימיקלים. העיקרי מביניהם הוא ליגנאן, הידוע בהשפעתו על הפחת הסיכון למחלות לב, סוכרת וסוגי סרטן שונים.
• השעורה מכילה ויטמינים ומינרלים רבים, ביניהם: ניאצין תיאמין, סלניום, ברזל מגנזים אבץ זרחן ונחושת בכמויות משמעותיות.

 

השעורה מול אלטרנטיבות תזונתיות אחרות

 

שיבולת שועל: כפי שכבר צויין, שיבולת השועל כבר קיבלה את אישור ה-FDA לפני זמן רב, והושרשה בתודעת הציבור כמוצר בריאותי התורם להורדת הכולסטרול. כיצד שני הדגנים האלו מתמודדים על היתרונות התזונתיים - הטבלה הבאה מדגימה:

 

השעורה מול פירות וירקות

 

מסתבר שההשפעה האנטי-סרטנית הקיימת בשעורה עולה על זו המצויה בירקות ופירות. מחקר שנעשה במכון למחקר הסרטן בארה"ב הוכיח שהפיטו-כימיקלים המצויים בשעורה מלאה, יותר דומיננטיים בהשפעתם מאחר ורמת הספיגה והאפקטיביות שלהם מגיעה ל-99%  מול רמת אפקטיביות של 76% המצויה בפירות וירקות .

 

מילה לסיכום

 

שיבחנו והיללנו את השעורה, אך חשוב לציין שכל היתרונות שצוינו, מתייחסים רק לשעורה מלאה. ככל שרמת העיבוד של השעורה גדולה יותר, כך היא מאבדת מערכה וחיוניותה התזונתית. בניגוד לחיטה, העיבוד של השעורה משמעותי יותר לעיכול של בני אנוש. כל סוגי השעורה מצופים בקליפה בלתי אכילה, שחייבת להיות מקולפת כדי להגיע לגרעין האכיל, תהליך שנקרא דליית פנינים. כדי לשמור על איכותה התזונתית של השעורה יש לבצע תהליך זה ללא הורדת ציפוי הסובין, השכבה החיצונית של הגרעין. עיבוד יתר, "ליטוש" עמוק יותר, בא על חשבון ציפוי הסובין ולכן מקטין את היתרונות התזונתיים.

 

ככל שמעבדים יותר את השעורה, הצבע של המוצר בהיר יותר, וזו דרך טובה לאבחן את טיב השעורה. תהליך העיבוד של השעורה ללתת למשל, המצוי במשקאות הבירה, הכולל הנבטה וקלייה, אומנם "איבד" חלק מהסיבים התזונתיים אך עדיין שמר על רמה גבוהה של ויטמינים ומינרלים.

 

• הכותבת הינה מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב http://www.osnatharel.com