הצהרת מנהלת המזון והתרופות האמריקאית התייחסה רק לתכולה המשמעותית של סיבים תזונתיים מסיסים הידועים בהשפעתם על הורדת הכולסטרול בדם אך ניתן לייחס לשעורה, מסתבר, הרבה מאוד יתרונות אחרים נוספים. זה הזמן לתת לה קצת כבוד ולהכיר מקרוב את הדגן החשוב הזה.
המודעות הנחותה של השעורה בקרב הציבור מתבטאת בכך ששימושה העיקרי (מעל 50%) מיועד למאכל חיות, 40% מעובד ללתת, ורק 2% נמצא בהרכבו המלא מבחינת דרישות הסיבים התזונתיים במרכיבי המזון שלנו.
מה יש בה, בשעורה שמספק לה את תואר החיוניות התזונתית?

השעורה מול אלטרנטיבות תזונתיות אחרות
שיבולת שועל: כפי שכבר צויין, שיבולת השועל כבר קיבלה את אישור ה-FDA לפני זמן רב, והושרשה בתודעת הציבור כמוצר בריאותי התורם להורדת הכולסטרול. כיצד שני הדגנים האלו מתמודדים על היתרונות התזונתיים - הטבלה הבאה מדגימה:

השעורה מול פירות וירקות
מסתבר שההשפעה האנטי-סרטנית הקיימת בשעורה עולה על זו המצויה בירקות ופירות. מחקר שנעשה במכון למחקר הסרטן בארה"ב הוכיח שהפיטו-כימיקלים המצויים בשעורה מלאה, יותר דומיננטיים בהשפעתם מאחר ורמת הספיגה והאפקטיביות שלהם מגיעה ל-99% מול רמת אפקטיביות של 76% המצויה בפירות וירקות .
מילה לסיכום
שיבחנו והיללנו את השעורה, אך חשוב לציין שכל היתרונות שצוינו, מתייחסים רק לשעורה מלאה. ככל שרמת העיבוד של השעורה גדולה יותר, כך היא מאבדת מערכה וחיוניותה התזונתית. בניגוד לחיטה, העיבוד של השעורה משמעותי יותר לעיכול של בני אנוש. כל סוגי השעורה מצופים בקליפה בלתי אכילה, שחייבת להיות מקולפת כדי להגיע לגרעין האכיל, תהליך שנקרא דליית פנינים. כדי לשמור על איכותה התזונתית של השעורה יש לבצע תהליך זה ללא הורדת ציפוי הסובין, השכבה החיצונית של הגרעין. עיבוד יתר, "ליטוש" עמוק יותר, בא על חשבון ציפוי הסובין ולכן מקטין את היתרונות התזונתיים.
ככל שמעבדים יותר את השעורה, הצבע של המוצר בהיר יותר, וזו דרך טובה לאבחן את טיב השעורה. תהליך העיבוד של השעורה ללתת למשל, המצוי במשקאות הבירה, הכולל הנבטה וקלייה, אומנם "איבד" חלק מהסיבים התזונתיים אך עדיין שמר על רמה גבוהה של ויטמינים ומינרלים.